משבר עבודות הרכבת בשבת היה בלתי נמנע. סוגיית עבודות התשתית התחבורתית, לא רק של
רכבת ישראל אלא גם של חברת נתיבי ישראל, הגיעה לנקודת רתיחה, והפקק בקומקום שָׁרַק עד שעָף מבלי שאיש יוכל לעצור אותו ולנהל את המשבר.
בניגוד לנאמר בתקשורת, לא התקשורת החרדית הלא-ממסדית יצרה את המשבר, אך בהחלט היה לה חלק נכבד בהעצמתו. הפניות בעניין הגיעו דווקא מצד חברי הכנסת הדתיים, שהבינו כי אישור של עבודות בסדר גודל כזה, המגדיש את הסאה, מעיד על משהו רקוב בתהליך אישור העבודות.
שורש הבעיה נעוץ במשרד העבודה. במינהל אכיפה והסדרה יושבים מנהל תחום חוק שעות עבודה ומנוחה ואנשיו ובוחנים את הבקשות להיתרי עבודה המוגשות להם. אם בעבר היה המצב כזה שרוב הבקשות נדחו, הרי שהיום משמש הממונה כחותמת גומי ומאשר את כל או כמעט את כל הבקשות המוגשות לפתחו. אחת הסיבות לכך היא חוסר המקצועיות של משרד העבודה. בעבר נעזר המשרד במהנדסים שבחנו כל תוכנית לגופה, ואף נועצו באנשי מקצוע אותם מימנו שהמציאו פתרונות טכנולוגיים המותאמים להלכה.
לא פעם הוצעו למגישי הבקשות להיתרים חלופות לביצוע העבודות ביום חול, באופן זול יותר שאף ייעל את העבודה. הצעת ייעול כזו שתוגש היום לרכבת ישראל למשל, עלולה להציג אותה באור לא טוב שאולי יגרום לה להיראות כמי שמבזבזת כספי ציבור ומונעת התייעלות. לכך לא תסכים רכבת ישראל בקלות.
עדות לחוסר מקצועיותן של ההחלטות למתן היתרים ניתן למצוא בדיווח על הוויכוח שהתגלע בוועדה בראשות יואב הורביץ, אשר נועדה להסדיר את הסוגיה, בין מנהל תחום חוק שעות עבודה ומנוחה אבי חיימוב למנכ"ל רכבת ישראל
בעז צפריר. כאשר טען האחרון כי 17 מתוך 20 עבודות ניתנות להידחות, טען כלפיו חיימוב כי הוליך אותו שולל בכך שלא אמר לו מראש. וכי למה שיאמר לך מראש? הרי מדובר בגורם אינטרסנטי, ומתפקידך לבדוק האם הבקשה שהוגשה לך אכן עונה לעילות הקבועות בחוק.
ככלל, למשרדי הממשלה צריכה להיות אחריות על הנעשה ביחידות הסמך ובחברות הממשלתיות הפועלות תחתם. משכך, אך מן הראוי שלבקשה אותה מגיש גוף המבקש לעבוד ביום המנוחה (שישי-שבת-ראשון, בהתאם לדת המבקש), יצורף אישור ממנכ"ל המשרד הממשלתי הקשור להזמנת העבודה המבוקשת, בו יפורטו הצעדים שננקטו כדי לוודא צמצום למינימום של מספר העובדים, יהודים ושאינם יהודים, אשר ייאלצו לעבוד ביום מנוחתם השבועי. לכך דרוש פיקוח מצד ועדת העבודה והרווחה, שלצד חוסר ניקוי המשרד מזמין העבודה מאחריות, תוודא כי לרשות משרד העבודה יעמוד מהנדס מקצועי שיתוקצב ויוכל לשכור 1,000 שעות ייעוץ כדי ללמוד כל בקשה לעומקה, ולשלב גם ייעוץ הלכתי לתהליכים טכנולוגיים.
חוק שעות עבודה ומנוחה הוא חוק חילוני סוציאלי, שכולל בתוכו היתרים לעבודה בימי המנוחה במקרי קיצון המנויים בחוק. באף קריטריון לא נאמר "פיקוח נפש" אלא נושאים אחרים הקשורים לביטחון הגוף והרכוש. לא לחינם כאשר נחקק החוק, נמנעו החרדים בהצבעה. ולכן הטיעון של החרדים כי יסכימו אך ורק לעבודות שיש בהן פיקוח נפש, יש בו משום הפרה של הסטטוס-קוו, לפיו יש ללכת אחר לשון החוק, ובחוק כאמור, לא כתוב "פיקוח נפש". למעשה, רק כ-6% מן ההיתרים קשורים בעקיפין לפיקוח נפש או לספק פיקוח נפש. כל שצריכים החרדים לדרוש הוא יישום של החוק בצורה מיטבית, כדי שמי שנותן היתרים יעשה זאת בצורה מקצועית.
ככל שהחרדים מעוניינים שעבודה בשבת תותר רק במצבי פיקוח נפש, הרי שעליהם לעשות זאת בדיוק כמו החילונים שרוצים היתרים להפעלת
תחבורה ציבורית בשבת. בשני המקרים מדובר בפעולות הנוגדות את החוק. הסטטוס-קוו נכנס לשימוש רק במקרים בהם לא קיים חוק, והוא אינו גובר עליו. אם החוק אינו מוצא חן בעיניהם - הם מוזמנים לעשות דבר אחד: לגייס את הכוח הפוליטי הדרוש בבחירות ולשנות את החוק. עד אז יש למלא מילה במילה אחר לשון החוק. קדימה, נראה אותם מנסים.