תרומתו של פרס מנקודת ראות של מרכז-שמאל

פרס תרם תרומה חשובה לביטחון ישראל בתפקידו כסגן שר הביטחון של דוד בן-גוריון, אך המאזן שלו כפוליטיקאי הוא דו- משמעי: הוא גרם נזק למפלגתו ולממשלת רבין הראשונה אבל בתקופת ממשלת הרוטציה הוא תרם תרומה חשובה לחיסול האינפלציה שהשאיר אחריו הליכוד. כמו-כן, ההסכם שלו עם חוסין שטורפד ע"י שמיר יכול היה לשמש תחליף לכישלון הסכם אוסלו. המאזן של פרס כפוליטקאי הוא דו- משמעי אבל תרומתו כנשיא להעלאת קרנה של ישראל הייתה חשובה ביותר.

שמעון פרס היה סגן שר הביטחון בממשלת דוד בן-גוריון כאשר בן-גוריון היה ראש הממשלה ושר הביטחון. לזכותו של פרס יאמר שהוא תרם תרומה חשובה בהקמת הכור הגרעיני, בהקמת התעשיה הצבאית ובטיפוח הברית עם צרפת שהביאה, בין השאר, לרכישת מטוסים מצרפת לחיל-האוויר.

אבל, המאזן של פעילות פרס כפוליטיקאי הוא דו- משמעי. אני הייתי פעילה במפלגת העבודה בתקופת היריבות בין יצחק רבין לשמעון פרס. לעניות דעתי, פרס הרס את מפלגת העבודה ע"י מאבקיו נגד רבין שהיה אהוד הרבה יותר ממנו. המאבק שלו ברבין הסית את מירב תשומת הלב של המפלגה פנימה ליריבות הקשה במקום לרכז את המאמצים לחזק את מעמדה של המפלגה בציבור. פרס לא היה אהוד על חלק ניכר מהציבור בישראל והדבר הקרין על מעמדה של המפלגה. פרס הוא אבי המסורת הנמשכת עד היום שאומצה על-ידי ראשי המפלגה שבזבזו את האנרגיה שלהם על מאבקים על השליטה במפלגה במקום לקדם את האינטרסים של המפלגה.

אבי ההתנחלויות

פרס גם גרם נזק לממשלת רבין הראשונה ולמעמדה של המפלגה בציבור ע"י מאבקו נגד רבין גם כאשר היה שר בממשלתו. פרס "הרוויח ביושר" את הביטוי שטבע רבין בסיפרו שפרס הוא "תככן בלתי נלאה".

אבל, הנזקים החמורים ביותר מפעילותו הפוליטית של פרס היו בשני נושאים:

א. מדיניות ההתנחלויות- פרס הוא, למעשה, אבי ההתנחלויות. הוא אחראי להקמת סבסטיה. באותם ימים הוא היה חביבם של המתנחלים.

ב. הסכם אוסלו- הייתי בעד הסכם אוסלו כפי שהוצג לפנינו ע"י שמעון פרס ויוסי ביילין שהיו הוגי הרעיון של הסכם אוסלו. אבל, בדיעבד, התברר שהסכם אוסלו היה הונאה מצידו של ערפאת. ערפאת קיבל את "הרשות הפלשתינית" מידי פרס- ביילין במרמה. לו השניים היו בודקים באופן יסודי יותר את תפישת עולמו והתבטאויותיו של ערפאת היו מונעים חתימת הסכם אוסלו ומחפשים פתרון יותר ריאלי.

אבל, בצד הנזקים יש לזקוף לזכותו של פרס את ההסכם עם חוסין שטורפד ע"י שמיר ויכול היה לשמש תחליף ריאלי להסכם אוסלו שכשל. כמו-כן, אי-אפשר לקחת מפרס את תפקידו בחיסול האינפלציה האיומה שהשאיר אחריו שלטון הליכוד בממשלת הרוטציה.

בשלהי חייו כנשיא תרם פרס תרומה חשובה להעלאת קרנה של ישראל כמייצג החלק בציבור הישראלי שתמך בהצעת קלינטון- ברק לערפאת בוועידת קמף דויד ב-2000 ובהצעת אולמרט לאבו- מאזן ב-2008 . המפגן המרשים של הופעת מנהיגי העולם ללוויה של פרס לא בא בשל מעמדה של ממשלת נתניהו בעולם אלא כמחווה של כבוד למנהיג מהימים בהם ישראל פעלה למען סיום הסכסוך ונדחתה ע"י ערפאת ואבו מאזן.