להתנער מה"שמאל"

לערכים הפוליטיים של "ימין" ו"שמאל" ישנם כיום משמעויות אחרות לגמרי מאשר לפני 100 שנה, 60 שנה או 30 שנה. לפני 100 שנה השמאל היה בעיקרו סוציאליסטי. מה"עליה השנייה" עד מלחמת ששת הימים, היו ל"שמאל" גוונים שונים של אדום... מ-מק"י הקומוניסטית והאנטי-ציונית ועד מפא"י של רבין ה"שמאל" רכב על התפישה המרכזית האוניברסלית וסיסמאות של ליברליות, קידמה, רווחה להמונים, ונגד ה"קפיטליזם". מפלגות השמאל היוו את הרוב במדינה, הם היוו את מרבית החלוצים והבונים, הם היו מקימי הקיבוצים וחלק הגדול של המושבים והנוער היה מאורגן ברובו בתנועות נוער שחינכו להגשמה חלוצית והתיישבותית ברוח סוציאליסטית פולטית ברורה. מצד שני, נוער ה"ימין" היה קטן וחלש. מאורגן בתנועות הנוער של בית"ר ומכבי שהיו תנועות קטנות מאוד ולא חינכו להתיישבות (לבד מ"הצופים" שלא נחשבו שמאל). ורק בני עקיבא הדתית הייתה לא שמאלנית ולאט-לאט ובשקט תפסה תאוצה בארץ וזאת ככל שמפלגות הציונות הדתית התחזקו וגדלו בעקבות מלחמת העולם השנייה (מה שלא קרה בשנות ה-20 וה-30 של המאה הקודמת).

הזעזוע של יוני 1967

פסיכולוגים ואנתרופולוגים-חברתיים הם אולי אלו שינתחו נכונה את הסיבות לירידת ה"שמאל" לאחר יוני 67'. לי נראה שהייתה זו הרגשת הנצחון המוחלט, כי הנה גברנו בקלות על כל אויבינו, הסרנו את הסכנות הביטחוניות ולבטח יגיע השלום (וכך גם שרנו...),-לכן מעכשיו "ילך איש לביתו ולמשפחתו ולעיסוקו" ושלום על ישראל... מהר מאוד התברר לכולנו עד כמה שתפישה זו הייתה בטעות יסודה. האויבים מסביב והפלשתינים החלו לפגוע בנו וזה הביא ללוויות יום-יומיות של בנינו והביא את כולנו לכעס ואפילו לקשיחות בכל התפישה הליברלית של עולם טוב יותר ושל שלום, ומכאן ה"שמאל" כבר לא היה נכס. תרמו לכך ההתפרקות הכלכלית של קיבוצים רבים וגם כוחם של תנועות הנוער נחלש משמעותית (החלשות שהתחילה מעלילת הרופאים של סטלין וגברה ככל שברה"מ עזרה לאויבינו).

התעוררות הציונות הדתית

מנהיגי הציונות הדתית הבינו לאחר נצחון יוני 67' שזו שעת הכושר שלהם להראות את תרומתם לבניין הארץ,ואלפי בני הנוער שלהם שחונכו כ"גרעיני התיישבות"בבני עקיבא הופנו להתיישב ביהודה ושומרון הבשטחים ששוחררו מכיבוש הלגיון הערבי, וזאת מהיותם מודעים לעובדה החוקית-הבינלאומית שכל השטח בין הים לירדן נמסר ליהודים על-ידי חבר הלאומים, וגם מהיותם חדורים באש פנימית דתית שלהם על-אודות חזקת היהודים על כל ארץ התנ"ך. הם החלו בהתנחלויות, כאשר ממשלת המהפך (בו ה"ימין" תפס את השלטון מה"שמאל") מאשרת וגם מעודדת זאת... כל שנשאר ל"שמאל" לעשות הוא להתנגד לכך, להלחם בכך בכנסת ובככרות, להקים ארגונים שונים שיפגעו בהם בארץ ובחו"ל בכיוון הציוני-התישבותי הזה ולגרום לכך שה"שמאל" הפך למיעוט שנוא ומבוטל כיום במדינה, ועל כך אין עוררין.

האם ה"שמאל" יכול להתעורר?

אם השמאל הישראלי המתון רוצה לשרוד ואף להתפתח בעתיד עליו לזכור שהמילה "שמאל" הפכה לקללה בארץ ובעולם. מעשי הזוועות של הקומוניזים בעולם בכלל,והסיני והסובייטי בפרט הביאו מושג זה לרמת השינאה כמו ל"פשיזם" (בגלל היטלר ודומיו ) ולכן יש להפטר ממנו. אם לא, "מרכז" השמאל חייב להיות "סוציאל-דמוקרטי" ללא מרכיבי השמאל ה"קלאסי"זה הנושא את דגל השינאה לקפיטליזם (כי זו כלכלת ישראל שהינה מוצלחת הרבה יותר מכלכלת ה"שמאל"בשעתו) וזוהי גם התאוריה כיום להצלחה של מרבית הכלכלות בעולם. בקיצור, השמאל "פשט את הרגל" ויש להתרחק ממנו. לפיכך, טוב תעשה "מפלגת העבודה" אם תפנה לשנות משמעותית את מצעה, לטפח את הנוער החילוני שביכולתה לארגן לתנועות נוער הפועלות בכוון הציוני החיובי של בניין הארץ וכלכלתה, ללא השינאה והביזוי ל"אחר" עם הבנה שיש גם ציונות אחרת שהיא לא פחות טובה משל אבותיהם.