השאיפה של המדינה היא לפנות את היישובים ברצועת עזה ללא אלימות וללא שפיכות דמים. כפי שנראה, שורצים כמה מיישובי הרצועה צעירים משולהבים, חדורי רוח-קרב, שההגיון רחוק מהם כרחוק מזרח ממערב. שימו אל לבכם, אין אנו מדברים על מעט התושבים שמצפים שיפנו אותם אלא על מאות, אולי אלפים של "נוער הגבעות" במהדורה חדשה, של שבאב ישראלי.
ליבי לאותם נערים שהוסתו ושולהבו ומנהיגיהם מתנערים מהם ומתכחשים למעשיהם.
הניגוד בין השאיפה להימנע ממאבק פיזי לבין הלהט המשיחי של חבורות הצעירים המוסתים אינו ניתן לגישור. לכן כוחות הביטחון - צה"ל, משטרה, מג"ב, שב"כ - תכננו ותרגלו שיטות שונות לביצוע חלק ככל האפשר.
תורה הידועה מימי קדם והוכיחה יעילות, תועלת וחסכון היא תורת ההתשה. יש להתיש את המתעקשים שלא להתפנות לפני שמטפלים בהם. שימו לב, העקשנים מתחילים את הבוקר בשירה, ריקודים, ריצה ושורפים את האנרגיה שלהם, במשך היום הולך הלהט ופוחת, הגרונות ניחרים, השמש הקופחת והזעה ניגרת. לקראת הערב אוזלים הכוחות ומחפשים מקום וזמן לנוח. כך ביום הראשון. ביום השני העייפות גוברת כבר בצהריים וביום השלישי מגיעה העת לפנות את חבורות העקשנים, העייפות, מותשות ושחוקות.
למזלנו הימים חמים ולוהטים. הם משתתפים ביעילות בהתשה ובשחיקה ומאיצים את תהליך הכנת העקשנים לפינוי חלק ומזורז. אך עלינו לסייע להתשה בדרכים שונות. יש להחזיק את החבורות דרוכות ודינמיות כל הזמן באמצעות כניסות דמה, הטעיות והונאות שיקפיצו אותם מקצה ישוב ועד קצהו. לכרסם במקומות המנוחה שלהםולמנוע מהם מנוחה בכל דרך אפשרית. כך ביום ועל אחת כמה בלילה. הפתעות והונאות יימשכו אפילו בשעות הקטנות של הלילה לבל יישן איש מהעקשנים המוסתים.
היתרונות של מערכת הביטחון הם בהעברת היוזמה לידיה, בהפעלת כוחות קטנים להטעיה ושחיקה, ושימור היכולות של עיקר הכוח שלא יפעל בשעות החמות, ולא יוקפץ לכל הפתעה של חמתנגדים. סדר הפינוי וגודל הכוח המפנה ייקבע לפי מידת השחיקה וההתשה של המפונים.
עלינו לעשות עימם חסד ולהתישם עד אפס כוחות כדי למנוע ולהימנע מאלימות ומנפגעים.
