זו לא הסתדרות של מורים

למורים אין הסתדרות מורים. מה שיש למורים זה אוסף של מאות עסקנים המקבלים שכר. חלקם הגדול מקבל שכר גבוה משמעותית מעל מה שמקבלים המורים, שבחרו בהם לייצגם במישוריות של איגוד מקצועי. אין כל הצדקה ששכר עסקנים באיגוד המקצועי יהיה כפול ואף גבוה משכר עמיתיהם המורים באותה דרגה ואותן שנות וותק.

השכר לנבחרים ממומן מדמי חבר של 150,000 חברי הסתדרות המורים. הכסף הוא כסף ציבורי. מסתבר, שבהסתדרות המורים מתייחסים לכסף הציבורי כאל כסף פרטי. עובדה היא שמי שעומד בראשה של הסתדרות המורים, יוסף וסרמן, מעביר בנקל החלטה מנהלית, לפיה גובה דמי הפרישה שלו יסתכם רק בסכום "זעיר" של 175%. כדי שההחלטה תעבור ללא תקלות, אישור כזה ניתן גם לסגן. שורה ארוכה של עסקנים נאלצו ל"התפשר" רק ב-150% דמי פרישה.

אינו ראוי להיות מייצג ציבור, מי שנבחר לייצגו ונוטל מקופתם שכר גבוה משכרם. מי שמקבל פי שתים משכרו של מורה בעל ותק מלא בדרגת M.A, אסור לו להישאר דקה אחת בתפקיד של מייצג ציבור המורים.

דמי פרישה

מי שפורש מעבודתו בתנאי פרישה גבוהים מדמי הפרישה שמקבלים מורים מהשורה, מועל בתפקיד אליו הוא נשלח. כן, אצל וסרמן יש דמי פרישה למורים מהשורה ויש דמי פרישה מוכפלים לו ולעושי דברו בהנהלת הסתדרות המורים.

הפרק על איגוד מקצועי, שמצא דרכו לספרי האזרחות דומע, כשהוא עד לעוצמת הפער בין שכרו של נציג ציבור שנבחר ובין הציבור שבחר אותו.

מציאות זו חייבת להשתנות. מציאות זו חייבים לשנות המורים בבחירות להסתדרות המורים, שיתקיימו בקרוב. יוסף וסרמן וחבורתו ממפלגת העבודה ומה שהייתה פעם המפד"ל חייבים ללכת הביתה. אך לפני כן חייבים לפנות לבתי המשפט כדי למנוע את ביצוע ההחלטה השערורייתית של דמי פרישה המסתכמים ב-175%.

במציאות הנוכחית אין למורים הסתדרות מורים. בבחירות הבאות חייבים המורים לרשום פרק חדש. עברנו את הבושה של יושב-ראש שזייף תעודה אקדמית כדי לזכות בשכר גבוה יותר. אחריו עברנו את הבושה של יושב-ראש, שפשוט הכניס ידיו לקופה הציבורית כדי לנפח לו דמי פרישה.

מגיע למורים הסתדרות מורים נקייה.