השבוע פורסם סרטון, בו רואים כיצד רכב ממוגן של משפחה יהודית נרגם באבנים בשכונת סילוואן שבמזרח ירושלים. האירוע התרחש כאשר המשפחה הייתה בדרכה לביתה בשכונה, וקבוצת ילדים בגילאים 14-9 החלו לזרוק אבנים על הרכב. בסופו של דבר, הילדים נמצאו והובאו לחקירה ביחד עם הוריהם. מאחר שגיל האחריות הפלילית הוא 12, נגד חלק מהילדים לא ניתן היה לעשות דבר, ונגד ילדים אחרים יוגש כתב אישום.

לצערנו הוכח כבר יותר מפעם אחת, כי אבן הורגת. כעת מדובר היה ברכב ממוגן, אולם מה אם לא כך היה הדבר? או אם בפעם הבאה יפתחו באש לעבר הרכב? מצב זה מסתבך, כאשר מדובר בילדים. אם שולחים כעת ילד למאסר ממושך, הוא יכול לצאת מהכלא יותר קיצוני ממה שנכנס אליו. על מערכת המשפט למצוא את המסלול הנכון בין הענשה שתרתיע ותמנע את הישנות המקרים, לבין ענישה שלא תביא להקצנה נוספת אצל הילדים.

בנוגע לילדים שהם מתחת לגיל האחריות הפלילית, יש להעניש את הוריהם. אם ההורים יידעו שפעילות טרוריסטית של ילדיהם יביא לביטול אישורי עבודה בישראל, לפגיעה בבית מגוריהם או לעונש משפחתי אחר, הם ישגיחו טוב-טוב על מה שהילד עושה. אם זה לא ירתיע, הרי שגם ההורים אשמים ויש מקום להענישם.

ארגון חמאס ערך השבוע תרגיל צבאי ברחבי הרצועה, כחלק מהכנת הארגון לעימות עתידי מול ישראל. לפי הדיווח, בתרגיל השתמשו באש חיה, וחלק ממוקדי הכוח של הארגון פונו כדי לתרגל תרחיש של תקיפה ישראלית.

למרות המכה שהארגון ספג במבצע צוק איתן, הוא לא נוטש את דרך הטרור וממשיך להתכונן לעימות הבא. השאלה היא האם הארגון מעוניין בכך. ישראל לא תתקוף את החמאס, אם הארגון לא יתקוף אותה. הצעד הראשון תמיד היה של החמאס. מכיוון שהארגון רוצה לשקם את כוחו ויכולותיו, נמוכה הסבירות שהוא יתקוף את ישראל לפני שישתקם במלואו או במידה רבה. כדי למנוע את השיקום הזה, ישראל צריכה להמשיך ולפעול נגד הברחות הנשק לרצועה בלבד, ולא נגד מאגרי הנשק הקיימים ברצועה מאחר שתקיפתם יכולה להביא להסלמה.

מתאם הפעולות השטחים, האלוף יואב מרדכי, פרסם השבוע בפייסבוק פוסט לפיו לוחמי דאעש מסיני מועברים לטיפול רפואי ברצועה. זוהי איננה הפעם הראשונה שבה מרדכי חיבר בין החמאס לדאעש. הוא טען לפני מספר חודשים, כי לוחמי הארגון נכנסו לרצועה דרך מנהרות כדי לקיים אימון צבאי עם גורם המקורב לחמאס.

המשך שיתוף פעולה והעמקתו, מביא להזדמנות עבור ישראל. בתקופה האחרונה דווח, כי ישנה התחממות ביחסים בין מצרים לחמאס. כעת עולה שוב דיווח, לפיו החמאס עוזר לארגון הטרור שפועל נגד המשטר המצרי. עבודה נכונה של ישראל מול מצרים לאור יחסי חמאס ודאעש, יכולה להביא להחלשת שני הארגונים. באמצעות שיח בין המדינות ותכנון נכון, ניתן יהיה למנוע את כניסת פעילי דאעש לרצועה לשם קבלת טיפול רפואי, וגם להעניש את החמאס שמלכתחילה סייע לדאעש באמצעות סגירת מעברים וקירור היחסים בינו לבין מצרים.

בעוד פחות מחצי שנה ייערכו באירן בחירות לנשיאות המדינה. למרות הזמן הרב שיש, רוסיה כבר מתעניינת בהן, לאור החפיפה הרבה ביחסי החוץ של שתי המדינות. בבחירות לנשיאות כל אחד יכול להשתתף (אם הוא מאושר בידי האייתולות), דבר בעל השפעה על יחסי אירן-רוסיה העתידיים. אם ייבחר מועמד יותר קיצוני המתנגד לארה"ב, אירן תתקרב עוד יותר לרוסיה. ההפך יכול לקרות אם ייבחר מועמד מהמחנה הרפורמיסטי.

אולם הדברים לא נוגעים לאירן בלבד. אם רוסיה תמשיך להתחרות עם ארה"ב על ההשפעה במזרח התיכון ותמשיך לשגשג באזור, אירן תעשה כמיטב יכולתה כדי לשמור על יחסים טובים איתה. מכיוון ששום דבר לא בטוח במזרח התיכון, אי-אפשר לדעת מה יקרה עד יום הבחירות. אין-ספור תרחישים יכולים להתקיים שישפיעו על מעורבות רוסיה באזור ועל תפקידה של אירן.

הפרלמנט של האיחוד האירופי קרא לאחרונה להקפאת השיחות עם טורקיה, צעד שיש לו השלכות פוליטיות וכלכליות על המדינה. הקפאת השיחות היא תגובה למעצרים הרבים שבוצעו במדינה, לאחר ניסיון ההפיכה. בטורקיה הגיבו בזלזול להחלטה, והנשיא רג'יפ ארדואן קישר בין ההחלטה לפליטים במדינה, כאשר אמר ששערי טורקיה ייפתחו - דבר שיאפשר לפליטים לצאת לרחבי אירופה.

למרות הזלזול הטורקי, להחלטה של האיחוד האירופי יש משמעות רבה עבורה. החלטה זו משקפת את הרגשות הפוליטיים לגבי המדינה. יש להבין שהאיחוד האירופי תמך בשינויי החוקה בטורקיה ובהרחבת זכויות האדם בה. מבחינה כלכלית, אירופה הגבירה את השקעותיה בטורקיה ולפי כלכלן טורקי מוכר, ההשקעות הזרות במדינה עלו פי חמישה ועברו את רף ה-15 מיליארד דולר, כאשר 75% מההשקעות הגיעו מאירופה. מבחינה פוליטית, טורקיה הייתה סמל עבור אירופה, המוכיח שדמוקרטיה ואיסלאם יכולים לדור בכפיפה אחת.

טורקיה נמצאת כעת בנסיגה מכל הצלחותיה מול האיחוד האירופי. לכן, ההחלטה של האיחוד מהווה קרע נוסף בקשרים בין הצדדים. קרע זה יכול להוביל לחיזוק משטרו האוטוריטרי של ארדואן, דבר המקבל כבר הוכחות בשטח.