הזדמנות ליהלומנים

לענף היהלומנים מאפיינים מיוחדים, אשר דורשים התייחסות מיוחדת. כתוצאה משיטת דיווח למס הכנסה אשר הייתה נהוגה לאורך שנים ומסיבות אחרות, נוצרו קשיים חוזרים בנוגע לשווי המלאי והערכתו, מצב שחזר ויצר קושי בנוגע להתנהלות מול רשויות המס.

בימים אלו פורסמו עקרונות של ההסכמות אליהן הגיעו נציגי הבורסה ליהלומים ורשות המיסים, בנוגע לשיטת הדיווח של יהלומנים למס הכנסה. עד כה, יהלומנים דיווחו על בסיס מס מחזור ולא דיווח לפי כללי החשבונאות המקובלים, בעיקר כתוצאה מקשיים נטענים בנוגע להערכת שווי מלאי. הסדר זה כרוך בקשר בל יינתק להליך הגילוי מרצון.

על-רקע הגברת המאבק בהון הלא-מדווח, מאפשרת רשות המיסים לנישומים שלא דיווחו כנדרש על כלל הכנסותיהם והונם, לפנות אליה בהליך של "גילוי מרצון" על-מנת להסדיר את תשלום המס במישור האזרחי, ובכך לזכות בחסינות פלילית מלאה. הנוהל יפקע ב-31.12.2016.

היהלומנים לא זכו לאותו יחס ככלל הנישומים, בפרט בהתייחס לשיעורי המס שיחולו על קרן ההון. הם אומנם הוזמנו ככולם לנצל את יתרונות ההליך, אך שיעורי המס שהוצעו להם היו גבוהים לאין שיעור משאר תיקי הגילוי מרצון, וזאת חרף העובדה שאין כל סיבה המצדיקה את הפלייתם לרעה.

במסגרת ההבנות אליהן הגיעו נציגי הבורסה ומס הכנסה, משנת המס 2018 יעברו כל היהלומנים לדווח על-פי עקרונות חשבונאיים מקובלים, כולל בנוגע לשיטת ניהול ורישום מלאי היהלומים, והגשת מאזנים מבוקרים וללא ההסתייגויות שהיו מקובלות עד כה בענף. זוהי מהפכה שתדרוש מהיהלומנים לפעול לשינוי שיטת הדיווח, כולל ספירות וניהול מלאי מדויקות, אשר יכללו גם התייחסות שונה לפי גודל האבן, לרבות בנוגע לדרישה לירידות ערך.

בכדי להסדיר את המעבר, הרי שככל שקיימים הפרשי מלאי, יהיה על היהלומנים להגיש בקשות לגילוי מרצון. היהלומנים יוכלו להסדיר את הדיווחים מטעמם ל-31.12.2016, במסגרת הגשת בקשה לגילוי מרצון שתוגש עד אותו מועד (נכון למועד זה לא פורסמה הארכה לנוהל), וזאת במסגרת הוראת השעה לגילוי מרצון אנונימי, כפי שחל בענפים אחרים.

הסדרת הדיווחים תאפשר ליהלומנים להסדיר את מלאי היהלומים שלא נרשם בספרי החשבונות, ובין היתר להסדיר את הרישומים בספרים ביחס ליתרת ספקים ולקוחות. בכך יתאפשר להם לעשות שימוש באותו מלאי ללא כל מגבלה או קושי. במקביל, יהיה עליהם לנהל מעקב ורישום מסודר של אותו מלאי ובכלל, בדומה לדרישות החלות על עוסקים בתחומים אחרים.

במסגרת זו, ההון המוסדר, ייקבע על-ידי השוואה בין שני מאזנים: האחרון שנערך על בסיס שיטת הדיווח עד כה (מאזן 2015), אל מול המאזן החדש שייערך ל-31.12.2016, ואשר במסגרתו היהלומן יקבע את העלות של האבנים הקיימות במלאי. שווי היהלומים המדווח יירשם במאזן כמחיר העלות של המלאי, וככל שיש פער בין שווי זה לבין שווי שהוצהר עד כה, יש צורך להסדירו בגילוי מרצון. יש לציין, כי לא ניתן יהיה לטעון לירידת ערך או הפסד במכירת המלאי שהוסדר במסגרת גילוי מרצון.

נראה שלא עומדת בפני היהלומנים הברירה, ויהיה עליהם להסדיר את הדיווחים במסגרת הליך הגילוי מרצון, במיוחד לאור שינויי החקיקה הצפויים להיכנס לתוקף בשנת 2018 בנוגע לשיטת ניהול המלאי. גורם נוסף הוא הקשחת הדרישות מצד הבנקים לפעולות הנעשות בחשבונותיהם, בשל הקשחת ההנחיות מצד הרגולטור בקשר לאכיפת ההוראות והצווים לפי חוק איסור הלבנת הון וה-FATCA.

אין ספק שמדובר בהזדמנות של ממש, שמביאה לתוצאה מצוינת, במסגרתה היהלומנים יסדירו את ההון הלא-מדווח ואת הרישומים בספרי העסק, דבר שמסיר מהם את המועקה והחשש לחשיפה וסנקציות פליליות. הדבר ייעשה כנגד תשלום מס בשיעור נמוך, דבר הפותח אפשרות לעשות שימוש בכספים כפי שהם מוצאים לנכון.

מצב זה מקבל משנה תוקף בהתחשב בשינוי החקיקה, שקבע שעבירות מס משמעותיות יהוו עבירות מקור על-פי חוק איסור הלבנת הון. המשמעות היא, שמי שלא יפעל על-פי נוהל הגילוי מרצון וימשיך לבצע פעולות ברכוש, כולל אחזקתו או העברתו לחשבונות אחרים, עלול למצוא עצמו נאשם גם בעבירת הלבנת הון, אשר הענישה לצידה חמורה ומאפשרת לתביעה לדרוש חילוט של רכוש בהיקף העבירות.