לחשיפת דיוני הקבינט במבצע צוק איתן חשיבות רבה, מאחר שהם מספקים לאזרחי המדינה מבט להלך הרוח והמחשבה של המנהיגים במהלך אחת הפעולות הצבאיות הארוכות ביותר בתולדותיה. ביכולתנו להיחשף כעת לשיחות, להתנצחויות ולוויכוחים שליוו את המבצע.

קודם כל, מפרוטוקולים אלו ניתן להבין שישראל איננה מעוניינת במלחמה. בנימין נתניהו ומשה יעלון האמינו שניתן להכיל את האירועים בלי להיגרר להסלמה. אולם מה שבאמת מדאיג הוא שלאחר שישראל נגררה להסלמה, הוחלט בהתחלה לא לפעול בכל הכוח. בממשלה ידעו על איום המנהרות, וחשבו שניתן לחכות.

לאור פרסומים אלו, ממשלת ישראל חייבת להתנצל בפני תושביה, ובעיקר בפני תושבי הדרום. שנים שתושבים אלו סובלים מירי רקטי וחיים בין ההסלמות. באותו זמן, הם התלוננו על רעשים של חפירות מתחת לבתיהם, והממשלה ביטלה האשמות אלו כלאחר יד. הממשלה קיבלה מהאזרחים את המנדט להגן עליהם. אם היא לא תעמוד בכך, האזרחים יצטרכו לבחור ממשלה אחרת.

מפכ"ל המשטרה, רוני אלשיך, אמר השבוע, כי המשטרה תקים חטיבה ייעודית נגד חדירות מחבלים דרך מנהרות מהרצועה. לדבריו, שוטרים אלו יהיו כפופים למשמר הגבול, ויהיו מצוידים באמצעים טכנולוגיים מתקדמים ובכלי רכב מהירים. האחריות למניעת חדירת מחבלים לשטח ישראל מוטלת על המשטרה, אולם כדי להתמודד עם איום זה בצורה אפקטיבית יותר הוחלט על הקמת היחידה.

ביום שיהיה צורך בהפעלתה של חטיבה זו, מה שיעמוד למבחן הוא שיתוף הפעולה בין צה"ל והמשטרה. כוחות צה"ל הם אלו שמנטרים ועוקבים אחר הנעשה ברצועה. משתמע מהדברים, כי אם צה"ל לא יצליח לעצור את המחבלים, הטיפול עובר לידי המשטרה. לכן, רק שיתוף פעולה מלא ומתואם בין כוחות אלו, הוא שיביא ביום פקודה לעצירת המחבלים.

כחלק מהכנות צה"ל מפרוץ מלחמת לבנון השלישית, דווח השבוע על שני שינויים מרכזיים. הראשון הוא הכשרת הכוחות המיועדים לתמרון קרקעי שילחמו בכוחות חיזבאללה שייכנסו לישראל, והשני הוא שדרוג המוכנות לנטרול הארגון.

הלחימה נגד חיזבאללה משנה את היערכות צה"ל מהשנים האחרונות. למעשה, ניתן להגיד שחיזבאללה משתמש בתפיסת הביטחון של ישראל עצמה, כפי שקבע דוד בן-גוריון: יש להעביר את הלחימה לשטח האויב כדי להכריעו מאחר ששטח המדינה מצומצם. בצורה שכזו, צה"ל נערך לכוחות חיזבאללה שיחדרו לישראל וינסו להשיג תמונת ניצחון. ניתן להעריך שהארגון שדרג את תשתית המנהרות בכפרים השיעיים ובסביבתם, שאותם יידרש צה"ל לכבוש.

צה"ל ממשיך להתעצם ולהתכונן ללחימה, והוא נדרש למוכנות בכל רגע מאחר שלא ניתן לדעת מתי היא תפרוץ. מעבר לכך, אסור לשכוח שבשנים האחרונות חיזבאללה איבד לוחמים במלחמת האזרחים בסוריה, אך הרוויח ניסיון קרבי משמעותי ביותר. החדשות הרעות הן שחיזבאללה של מלחמת לבנון השלישית לא יהיה חיזבאללה של לבנון השנייה. החדשות הטובות הן שצה"ל של מלחמת לבנון השלישית לא יהיה צה"ל של לבנון השנייה.

בטקס סיום שערכו השבוע פעילי הזרוע הצבאית של החמאס, השתתפו ילדים קטנים ואנשים בגיל העמידה. במהלך הטקס הציגו אנשי הזרוע הצבאית מיומנויות שרכשו ותרגילי סדר. תוך כדי הטקס, הוצג ילד קטן ששרף את דגל ישראל.

הדבר נאמר כבר אין ספור פעמים, וזאת לא סיבה לא להגיד זאת שוב: הבסיס הוא החינוך. לא משנה מדינה או אוטונומיה פלשתינית, לא משנה מפורזת או לא מפורזת; כל עוד החינוך של הילדים הפלשתינים מבוסס על השנאה לישראל - לא יהיה הסדר ובטח לא שלום. זוהי גם נקודה למחשבה לכל אלו התומכים בפתרון שתי המדינות. מה יקרה אם הפתרון יבוצע, והחינוך הפלשתיני ימשיך להסית נגד ישראל, והדבר יביא לפיגועים? האם ישראל תפנה לאו"ם, האם היא תבליג, או שהיא תצא למלחמה נגד מדינה שכנה בגלל אותם פיגועים?

השבוע החל שלב הטיעונים לעונש במשפטו של אלאור אזריה. ראשון דיבר אביו, שסיפר רבות על בנו ועל החתירה שלו לשירות צבאי. בין היתר, אמר אביו שצה"ל זרק את אלאור ואין התייחסות למשפחה.

אני לא יכול להזדהות עם הכאב של המשפחה, אבל אני מבין אותו. מעבר לכך, צר לי שמשפחת אזריה מרגישה שאלאור הופקר, משום שזה לא נכון. אם צה"ל היה באמת מפקיר את אלאור, אז מלכתחילה לא היה משפט והיו מכניסים אותו לכלא. מאחר שהיה משפט וניתנה לו ההזדמנות להגן על עצמו, הובאו עדי אופי לטובתו, והובאו קצינים בכירים לשעבר שיעידו לטובת מה שהוא עשה. כל אלו מעידים שאלאור אזריה לא הופקר.

הבעיה האמיתית היא שאנשים לא מקבלים את הכרעת הדין. אנשים מאמינים שאזריה הופקר בגלל שלא קיבלו את טענות ההגנה. לכן, הדבר הכי משמעותי שדורש היום שימת דגש על העובדה שבית המשפט הכריע, ויש לקבל ולכבד את ההחלטה גם אם לא מסכימים עימה – כל עוד אין החלטה אחרת בערכאת הערעור.