האם טראמפ ירבע את המעגל?

ממשל טראמפ עושה בימים אלה את צעדיו הראשונים וכבר הוא זוכה לביקורת קשה מאמצעי התקשורת בארה"ב ובעולם לאחר שהנשיא החדש חתם על כמה צווים נשיאותיים כדי להראות שהוא עומד בהבטחות שנתן במהלך קמפיין הבחירות.

בכל הקשור לנושא הישראלי-פלשתיני, הרי שהנשיא טראמפ מגלה זהירות רבה, הוא מבין את הפוטנציאל הנפיץ של הנושא ולכן הוא נמנע מלהודיע, לפי שעה, על העברת השגרירות האמריקנית מתל אביב לירושלים או לגנות את הודעות ממשלת ישראל על בניית יחידות דיור חדשות מעבר לקו הירוק.

ההערכה הרווחת בחוגים מדיניים בירושלים היא שהנשיא טראמפ ממתין לפגישה בעוד שבועיים עם ראש הממשלה בנימין נתניהו כדי לתאם עמו את המהלכים המדיניים.

מדובר בפגישה חשובה מאוד שבה אמור ראש הממשלה נתניהו להציג בפני הנשיא האמריקני החדש את הדרך שבה הוא סבור שיש לנסות ולפתור את הסכסוך הישראלי-פלשתיני. הפגישה הזו אמורה לקבוע תיאום מדיני חסר תקדים בין ממשלה בישראל לבין ממשל אמריקני אוהד מאוד.

אסור להתבלבל, השגת הסכמה על סוגיות הסדר הקבע (פליטים, מעמד ירושלים והר-הבית,גושי ההתיישבות, סוגיית המים), עם הממשל החדש היא יותר חשובה מבניית עוד כמה אלפי יחידות דיור בשטחים או העברת השגרירות האמריקנית מתל אביב לירושלים, לכן התיאום המדיני הזה הוא חשוב.

אבל, מטבע הדברים נושא העברת השגרירות לירושלים והבנייה בהתנחלויות הם נושאים בוערים מבחינה מדינית ותקשורתית, מה עוד שמנהיגים ממדינות ערב ובראשם הפלשתינים, בוחנים את כוחו של הממשל החדש ומנסים להפעיל עליו לחץ בשתי הסוגיות האלה בתואנה כי הדבר יפגע בסיכויי ההצלחה של כל מהלך מדיני עתידי ובמעמדה של ארה"ב כ "מתווך הוגן" בין ישראל לפלשתינים.

מנהיגי ערב טוענים בפני הממשל החדש כי הצירוף של הכרזתו של הנשיא טראמפ על מלחמה באיסלאם הקיצוני למדיניותו החדשה בנושא העברת השגרירות לירושלים וההתנחלויות הוא מרשם בדוק לתגובות נזעמות ברחוב הערבי והאיסלאמי שיאחד את הסונים ואת השיעים במיוחד בנושא ירושלים שמעמדה קדוש לשתי האסכולות האלה באיסלאם.

אם הנשיא האמריקני החדש יכנע ללחצים האלה ויתקפל, הדבר יתפרש בעולם הערבי כחולשה גדולה של הממשל החדש ו "כנמר של נייר". לכן, הנשיא טראמפ חייב לנהל את ימיו הראשונים בבית הלבן בתבונה, עמדותיו הפרו-ישראליות הן צודקות אך הוא איננו יכול להתעלם גם מהלחצים החיצוניים ועליו למצוא את "שביל הזהב" שבאמצעותו הוא ישיג את היעדים שהציב לעצמו מבלי ל"שבור את הכלים" כבר בהתחלה.

הוא גם לא יכול, מבחינתו, להרוס את הציר העיקרי שהוא מתכנן שיסייע לו להילחם בטרור של דאעש במזה"ת והבנוי על מצרים וירדן ובכך לפגוע במדיניות החדשה שאליה הוא התחייב.

בעוד חודשיים אמורה ירדן לארח בבירתה רבת-עמון את ועידת הפסגה הערבית, לירדן יש מעמד מיוחד בכל הקשור למקומות הקדושים בירושלים על-פי הסכם השלום עם ישראל משנת 1994. בשבוע שעבר אירח עבדאללה מלך ירדן את יו"ר הרש"פ מחמוד עבאס בארמונו והשניים גיבשו תוכנית לסיכול כוונת ממשל טראמפ להעביר את השגרירות האמריקנית לירושלים.

נשיא מצרים א-סיסי, מעדיף לפעול לבדו ובאופן דיסקרטי מול הממשל האמריקני החדש, גם הוא חושש מההשלכות של המהלך הזה אך בעיקר הוא רוצה לקבל את התמיכה הביטחונית האמריקנית במלחמה בטרור של דאעש ו"האחים המוסלמים" ואת הסיוע הכלכלי לארצו. על-פי הערכות של פרשנים ערבים, ועידת הפסגה ברבת-עמון עלולה להפוך ל"ועידת ירושלים" ולכור ההיתוך של המאבק נגד העברת השגרירות האמריקנית מתל אביב לירושלים.

החלטות הוועידה הזו עלולות להתפרש כקריאה לצאת לאינתיפאדה חדשה בכל רחבי המזה"ת ופגיעה באינטרסים האמריקנים באזור.
המבחן של הממשל החדש יהיה כיצד בכל זאת לבצע את הבטחתו לישראל להעביר את השגרירות האמריקנית מתל אביב לירושלים ובאותה העת גם "להכיל" את הזעם הערבי באופן סביר.

ישנם רעיונות שונים כיצד ניתן לעשות את הדבר.

העברת השגרירות לירושלים יכולה להיות מרכיב בחבילה אמריקנית גדולה יותר לשני הצדדים שבה גם הפלשתינים יקבלו תמורה מדינית,דבר שעשוי לעקר את העוקץ מנושא העברת השגרירות. על הממשל האמריקני לשמור בינתיים על עמימות ולנסות ולהוריד את הנושא מסדר היום התקשורתי ולהפסיק להתבטא בנושא.

העצה השנייה הינה לבצע את המהלך בשלבים, להמתין עד לאחר ועידת הפסגה ברבת-עמון ואולי אפילו עד לאחר צום הרמאדאן שאמור להתחיל בסוף חודש מאי ואז לבצע את השלב הראשון בתוכנית שהוא הודעה על פתיחת לשכה לשגריר האמריקני החדש דיוויד פרידמן בבניין הקונסוליה האמריקנית במערב ירושלים. עד אז יוכל השגריר לעבוד מדירתו הפרטית בשכונת טאלביה במערב ירושלים.

לאחר שהפלשתינים יתרגלו לעובדות החדשות בשטח, יהיה אפשר לבצע את השלב השלישי של העברת השגרירות בפועל לירושלים.
כך, יעמוד הממשל החדש בהבטחתו בצורה מושכלת.

ההתנהלות הזו צריכה להיות מתואמת עם ישראל שגם לה יש אינטרס להשיג בסופו של דבר את המטרה המדינית החשובה מבלי שהדבר יגרור גל של טרור ואלימות.

ישראל המתינה שנים רבות להעברת השגרירות האמריקנית לירושלים ולתיקון העוול ההיסטורי הזה, עוד כמה חודשים לא ישנו דבר.
מבחינת הפלשתינים מדובר ב" גלולה מרה" מאוד, אבל ביכולתו של הנשיא טראמפ לגרום להם לבלוע אותה בדרך שתעורר פחות בעיות.