נושא הבחירות הפנימיות בחמאס מעורר עניין רב באמצעי התקשורת הערביים נוכח ההתקרבות בין חמאס למצרים, החלשות תנועת "האחים המוסלמים" העולמית והצעדים שהנשיא האמריקני החדש
דונלד טראמפ מתכוון לנקוט נגד האיסלאם הקיצוני ונגד אירן.
אם יתלקח עימות צבאי רציני בין ארה"ב לאירן, אמור הדבר להביא למתקפת רקטות וטילים משולבת על ישראל מצד חיזבאללה בלבנון ומצד חמאס ברצועת עזה.
מאז שתנועת חמאס נוסדה ב-14 בדצמבר 1987 הוא קיימה עשרה סבבים של בחירות פנימיות, בתחילה התקיימו הבחירות למוסדות התנועה כל שלוש שנים ואח"כ שונה הדבר לבחירות כל ארבע שנים.
הבחירות הפנימיות מתקיימות בתהליך חשאי, תנועת חמאס מאוד מקפידה על העיקרון הזה, היא מגדירה את עצמה כ"תנועת שחרור" שיש לה אויבים רבים שאורבים לה והמחפשים כל דרך לחדור למוסדותיה ולהשפיע על תוצאות הבחירות. כן, רק כשיסתיים תהליך הבחירות הפנימיות שכבר החל לפני כמה שבועות תמסור חמאס הודעה רשמית על תוצאותיהן.
כיצד מתקיימות הבחירות? הבחירות מתקיימות על-פי תקנון פנימי שקבעה וועדה מיוחדת של התנועה, הבחירות מתקיימות בארבעה מעגלים: בבתי הכלא בישראל, ברצועת עזה, בגדה המערבית ובפזורה הפלשתית.
האזורים הגאוגרפים האלה מחולקים לאזורי משנה, מי שזוכה במרבית הקולות באזור המשנה הופך להיות חבר בגוף המנהלי אשר בוחר את המועצה המייעצת של התנועה המכונה " מועצת השורא" (מג'לס א-שורא-בערבית).
המוסד הזה מאפיין תנועות איסלאמיות. הוא נלקח מתנועת "האחים המוסלמים", שהיא תנועת האם, והוא קיים גם בארגון הג'יהאד האיסלאמי הפלשתי. מועצת השורא" היא בת 45 חברים והיא זו שבוחרת את הלשכה המדינית של התנועה.
בלשכה המדינית יש 19 חברים והם שבוחרים מתוכם את יו"ר הלשכה המדינית. יו"ר הנבחר יכול לשמש בתפקידו לשתי קדנציות בלבד.
זו הסיבה היו"ר הנוכחי, ח'אלד משעל, איננו יכול להמשיך בתפקידו, הוא מילא כבר יותר משתי קדנציות.
סיום השלב הראשון תנועת חמאס הודיעה באופן רשמי כי סיימה את השלב הראשון של הבחירות הפנימיות שהתקיימו בבתי הכלא בישראל. בחירות שהתקיימו נבחרה ההנהגה החדשה של האסירים הביטחוניים של חמאס.
בראש ההנהגה עומד מחמד ערמאן ואילו סגנו הינו עבאס אלסייד, ביחד עימם נבחרו עוד תשעה אסירים ביטחוניים: אחמד אלקדרה, מחמוד שריתח, עות'מאן בילאל, מוניר מרעי, סלאמה אלקטאווי, מעמר שחרורי, בילאל ברגותי איסלאם ג'ראר ואשרף זעייר.
כל חברי ההנהגה נדונו למאסרי עולם בגלל רצח אזרחים וחיילים ישראלים וישראל סירבה להכלילם בעסקת החילופין לשחרורו של
גלעד שליט ב2011.
מחמד ערמאן, נבחר בפעם השנייה ברציפות לתפקיד ראש ההנהגה של האסירים, הוא נעצר ב-2002 והורשע כי היה איש הקשר של הזרוע הצבאית של חמאס ברמאללה עם "חוליית סילואן" שביצעה את הפיגועים בקפה "מומנט" ובאוניברסיטה העברית בירושלים. הוא שפוט ל 36 מאסרי עולם.
סגנו, עבאס אלסייד, שפוט לכמה מאסרי עולם מצטברים, הוא עמד בראש הזרוע הצבאית בטולכרם ותכנן את הפיגועים במלון "פארק" בנתניה ובקניון השרון בשנים 2001 ו-2002.
תנועת חמאס מציגה את השלב הראשון של הבחירות הפנימיות כהישג גדול בכך שהן התקיימו מתחת לאפו של שירות בתי הסוהר הישראלי למרות המרחק הגאוגרפי הגדול בין בתי הכלא השונים ואמצעי הפיקוח בהם.
מהי חשיבות הבחירות הנוכחיות? עם שובו של אסמעיל הניה, סגן יו"ר הלשכה המדינית של חמאס, לרצועת עזה, משהות של כמה חודשים בקטר, החל השלב השני של הבחירות בגדה וברצועת עזה.
בתנועת חמאס דוחים את כל הספקולציות באמצעי התקשורת לגבי זהותה של ההנהגה החדשה שעתידה להיבחר. ההערכות שפורסמו טענו כי אסמעיל הניה ייבחר ליורשו של ח'אלד משעל בתפקיד יו"ר הלשכה המדינית ואילו השיח' אחמד בחר ייבחר לתפקיד ראש "מועצת השורא".
המתמודדים על ההנהגה מחולקים למעשה לשני מחנות, המחנה הנתמך על-ידי קטר וטורקיה שאותו מייצגים אסמעיל הניה וד"ר מוסא אבו מרזוק והמחנה הנתמך על-ידי אירן המיוצג ע"י יחיא סינוואר, ראש הזרוע הצבאית בפועל, וד"ר מחמוד א-זהאר, חבר הלשכה המדינית של התנועה.
הבחירות בחמאס מעניינות מאוד את טורקיה ואת מדינות ערב וגם את מנגנוני המודיעין של ישראל ומדינות נוספות העוקבים אף הם בעניין רב אחר המתרחש.
תנועת חמאס הינה שחקן אזורי חשוב השולט על ישות מדינית עצמאית ברצועת עזה שיש לה גבול משותף עם מצרים וישראל ומצויידת באלפי רקטות ואמצעי לחימה שונים וחשוב מאוד לדעת מי יעמוד בראשה ויקבל את ההחלטות.
הציפיות של תושבי הרצועה היא שההנהגה החדשה תביא לסיום הפיצול בין הרצועה לגדה והשגת פיוס לאומי ותפעל ביעילות להסיר את המצור מעל הרצועה, חברי התנועה רוצים הנהגה שתדאג להשיג תמיכה כספית בתנועה אשר פחתה משמעותית בשנים האחרונות.
לכן, יש לראות את ההתקרבות הנוכחית של תנועת חמאס למצרים, המבשרת על פתיחת מעבר רפיח והקלות נוספות במצור, כחלק ממערכת הבחירות הפנימיות בתוך תנועת חמאס.
על-פי מקורות בחמאס, מי שהשיג את פריצת הדרך הזו ביחסים עם מצרים הינו ד"ר מוסא אבו מרזוק המקורב מאוד למודיעין המצרי, גם הוא מתמודד על תפקיד יו"ר הלשכה המדינית למרות שכבר מילא את התפקיד בשנות ה-90.
ד"ר אחמד יוסף, בכיר תנועת חמאס לשעבר, פרסם ב-7 בפברואר מאמר בעיתון "אלקודס" המזרח ירושלמי שבו העריך כי החלפתו של ח'אלד משעל בראשות התנועה לא תפגע בה וכי יש צורך בהנהגה קולקטיבית שתנהיג את חמאס.
הוא הזהיר כי המרחב הערבי והאיסלאמי ניצבים בפני שינויים חשובים נוכח ההצהרות והאיומים של הנשיא האמריקני טראמפ והצורך של חמאס להתמודד עם מדיניות ישראל וגם עם האפשרות של "עימות צבאי בין ארה"ב לאירן והפיכת המזה"ת לגוש של אש שידחק את הבעיה הפלשתינית הצידה".
הוא קרא גם לשלב את הדור הצעיר ונשים במוסדות התנועה.
אי-אפשר לפסול את האפשרות כי יחיא סינוואר או ד"ר מחמוד א-זהאר הנחשבים לנציגים של הזרוע הצבאית ייבחרו לראשות התנועה למרות שהתקשורת הערבית כבר הכתירה את אסמעיל הניה כיו"ר הלשכה המדינית הבא.
הזרוע הצבאית, עז א-דין אל-קסאם, היא הכוח השולט בפועל ברצועה, לראשיה, מחמד דף ויחיא סינוואר, היה סכסוך חריף על ח'אלד משעל המייצג את האגף הקטרי של התנועה.
לכן, כל מי שייבחר להנהגה מהאגף הקטרי, יצטרך להתחשב בעמדותיה של הזרוע הצבאית בכל נושא, אם יחיא סינוואר ייבחר ליו"ר הלשכה המדינית פירוש הדבר הוא התחזקותה של אירן באופן משמעותי ברצועת עזה.
אולם גם האגף האירני בתנועה מכיר בחשיבות המשך הקשרים הטובים עם מצרים שעמה יש גבול משותף ברצועה והיא גם המתווך המסורתי בין התנועה לרש"פ ולישראל.
על-פי מקורות ברצועה, אירן מזרימה בשבועות האחרונים כספים רבים לזרוע הצבאית של חמאס לקראת הבחירות הפנימיות ברצועה.
ההנהגה החדשה תצטרך להתמודד גם עם ישראל ולקבל החלטות חשובות ובראשן הפיוס עם תנועת פתח, על הפרק מונחת גם אפשרות לעסקת חילופין חדשה עם ישראל תמורת ארבעת הישראלים המוחזקים בידי חמאס, דבר שעשוי לתרום לחיזוק מעמדה של ההנהגה החדשה ברחוב הפלשתיני אם היא אכן תצא אל הפועל, וגם שאלת עיתוי העימות הצבאי הבא מול ישראל מחייבת הכרעה נוכח ההתעצמות הצבאית של התנועה.
תנועת חמאס השלימה את שיקום היכולות הצבאיות שלה שנפגעו במבצע צוק איתן וההנהגה החדשה שתיבחר תצטרך להחליט האם פניה להמשך הרגיעה מול ישראל או לסבב אלים חדש בחודשים הקרובים.
שבת לַנְד? 
