• להכחשת שואה כמה צורות: נסיונות לכפור בהשמדת היהודים בידי הנאצים, או לכפור במדיניות מכוונת ויזומה לכך, או לטעון שממדיה היו קטנים בהרבה, או שלא היה בה ייחוד ושקדמו לה תופעות דומות.
  פרופ' ישראל גוטמן, האנציקלופדיה של השואה

תקראו עוד פעם את דבריו של דובר הבית הלבן, שון ספייסר, על כך שהיטלר לא השתמש נגד עמו בנשק כימי, ותעשו את זה בהקשר של הדברים - ואז שמישהו יראה לי איפה יש פה הכחשת שואה. תוסיפו לכך את ההתנצלות המהירה של ספייסר - ואז שמישהו יגיד לי על מה כל המהומה.

אני רחוק מלאהוד את ספייסר. הוא לא בדיוק מיודד עם האמת, והליכותיו לא היו מזכות אותו בפרס חנה בבלי לנימוסים והליכות. אבל כחוקר שואה, אני יודע שהוא התבטא בצורה אומללה, שהוא התכוון לדבר אחד ויצא לו דבר אחר, ושהוא ממש ממש לא מכחיש שואה.

חשוב מאוד לזכור את ההקשר. ספייסר דיבר (11.4.17) על ההתקפה הרצחנית של משטר אסד נגד אוכלוסייה אזרחית תוך שימוש בנשק כימי. בהקשר הזה, "נשק כימי" - שזה הביטוי בו השתמש ספייסר - משמעותו נשק טקטי המשמש בשדה הקרב, דוגמת זה שבו נעשה שימוש נרחב במלחמת העולם הראשונה. ספייסר התכוון לומר, שאפילו היטלר לא הפעיל נשק כזה נגד בני עמו (ואגב: גם לא נגד אויביו), ובכך הוא צדק לגמרי.

זה יצא לו רע מאוד. ספייסר היה צריך לומר: "אפילו היטלר לא השתמש בנשק כימי בצורה שבה אסד משתמש בו". וכאשר העירו לו עיתונאים על השואה, הוא היה צריך להבהיר מיד שזו הייתה כוונתו. במקום זאת, הוא הסתבך בעוד פליטת פה אומללה לא פחות ("מרכזי השואה"). זה מטופש, זה לא מוצלח, אבל זו איננה הכחשת שואה.

אם כבר, אזי מה שאמר בנימין נתניהו על היטלר ועל המופתי, חאג' אמין אל-חוסייני, היה הרבה יותר קרוב להכחשת שואה. באוקטובר 2015 הציג ראש ממשלתנו גרסה משלו - מופרכת מן היסוד - להתהוות השואה. לשיטתו, המופתי "טס לברלין. היטלר לא רצה להשמיד את היהודים באותו הזמן, הוא רצה לגרש אותם. חאג' אמין אל-חוסייני הלך אליו ואמר: 'אם תגרש אותם, הם יגיעו לכאן'. 'אז מה עלי לעשות איתם?', שאל. הוא ענה: 'שרוף אותם'".

נתניהו היה צריך לקבל שיעור מהקנצלר אנגלה מרקל, שהבהירה לו בפומבי שהאחריות לשואה מוטלת על הגרמנים ושאיש לא שכנע את היטלר לרצוח את יהודי אירופה. נתניהו, בניגוד לספייסר, לא התנצל ולא הסביר שרצה רק להדגיש את האנטישמיות הרצחנית של חוסייני. במקום זה, הוא ניפק עוד כמה אמירות, שרק הראו עד כמה הוא בור במקרה הטוב או שחצן במקרה הרע. להטיל על חוסייני את האחריות לשואה - זוהי הכחשת שואה, משום שהיא מעוותת לחלוטין את העובדות העומדות בבסיס רצח העם היהודי.

חוץ מזה, אנחנו צריכים להיות הרבה יותר נסערים מדבריה של מארין לה-פן בשבוע שעבר. המועמדת לנשיאות צרפת טענה, שגירוש יהודי פריז לאושוויץ בקיץ 1942 היה מלאכה גרמנית ושלבני ארצה אין אחריות לכך. זוהי כבר הכחשת שואה בוטה, משתי סיבות. הראשונה: הפקודה אכן הגיעה מברלין, אך היא בוצעה במסירות בידי אלפי שוטרים צרפתים. השנייה: המטרה של לה-פן היא לנקות את צרפת בכללותה מאחריותה לשואה, וזאת למרות שצרפת של וישי הייתה שותפה מלאה למדיניות הנאצית שהסתיימה בתאי הגזים.

נחזור לספייסר. אסור לנופף במילים "הכחשת שואה" במקום הלא-נכון, בדיוק מאותה סיבה שאסור לייחס כל דבר ל"אנטישמיות": משום ששימוש מוטעה שכזה מוזיל את שתי התופעות החמורות הללו, ונותן נשק למי שיטען שהיהודים ממסחרים - מדינית, היסטורית וכספית - את השואה. האמת חשובה תמיד, והיא חשובה עוד יותר כאשר מדברים על השואה. דווקא משום שיש הכחשת שואה, חייבים לדעת לזהות אותה ולהוקיע אותה, ולא להפוך כל פליטת פה - טיפשית ואומללה ככל שתהיה - לעילה לסערה מיותרת ואף מזיקה.