לפני כשנתים פירסם הפיקוח על הביטוח תקנות חדשות, המגמישות מאוד את מסלולי ההשקעה של כספי המבוטחים בביטוחי חיים. מאז, החריפה התחרות על כספו ותשומת לבו של המבוטח: לא רק שהחברות שכרו מומחים להשקעות והקימו מחלקות מיוחדות לדבר, אלא שהן גם מרבות לפרסם את השגיהן. המדובר בשוק עתיר מיליארדי שקלים, שכל חברה רוצה לנגוס נתח ממנו.
אבל מה תעשה חברה, שהשיגה, לדוגמא, תשואה של 3% בלבד בינואר-יולי, כאשר מתחרותיה השיגו 5%? פשוט מאוד: היא תערפל קצת את הנתונים. במקום לציין שהשגיה נחותים לעומת המתחרה, היא תשים את הדגש על התשואה בחודש יולי לבדו. אם גם נתון זה לא יהיה די טוב, היא תדווח על התשואה ברבעון האחרון, או בשנתיים האחרונות, ברגע שתמצא נתון "טוב" בשבילה.
מה תעשה החברה, אם כל השגיה נופלים מאלו של חברות הביטוח האחרות? היא תמצא לעצמה כסא מפלט אחר: היא תשווה את השגיה לאלו של קופות גמל, או קרנות השתלמות, או אגרות חוב ממשלתיות. העיקר, שתוכל להראות שהיא יותר טובה מהאחרים במשהו.
עכשיו נגמרה החגיגה. המפקח היוצא על הביטוח, איל בן שלוש, פירסם, ביום האחרון לכהונתו, כללים ברורים לדיווח, שנכנסו לתוקף מיד: מותר לפרסם כל נתון, אבל בצידו צריך לבוא הנתון של 12 החדשים האחרונים, בדוגמא שלנו מאוגוסט 2004 עד יולי 2005. מותר לחברה לתת גם את הנתון של כל שנת 2004, אבל היא חייבת לצרף לו את נתוני ינואר-יולי 2005. הנתון של חודש בודד, או רבעון, שוב לא יהיה רלוונטי.
החברות נוהגות לציין את השגיהן המצטברים במשך השנה. מעתה, יהיה עליהן לדווח גם על השגיהן בשנה האחרונה כולה - וגם זה חידוש.
חידוש אחר הוא, שמעכשיו אסור יהיה לחברות הביטוח להשוות את השגיהן לאלו של קרנות פנסיה, קרנות השתלמות או כל גורם אחר בשוק ההון. יש להשוות חברת ביטוח אחת לחברתה, וזהו. פחות ערפל, יותר דיווח מדויק למבוטחים, למשקיעים ולחוסכים.
