ברית במדרון חלקלק: יחסי טורקיה-ארה"ב בצל המערכה בסוריה <br>

עידן תום הנשיא אובמה הפיח תקווה בקרב הממשל הטורקי לשיפור היחסים השבריריים עם ארה"ב, זאת כתוצאה מניגוד האינטרסים המתמשך ביחס לסוריה. התגובה הנוקבת של ארה"ב לצעדי הדיכוי שהוביל ארדואן לאחר ניסיון ההפיכה הכושל בטורקיה והאכזבה הטורקית מהסירוב האמריקני להסגיר לידיה את איש הדת, פתהוללה גולן המואשם בידי הטורקים כראש ארגון הטרור, FETO וכמוציא לפועל של ניסיון ההפיכה. הפלישה הטורקית לעומק השטח הסורי, במסגרת מבצע "מגן הפרת" בחודש אוגוסט אשתקד, העמיקה את השסע בין המדינות, שכן במסגרתו, פגעה טורקיה ביכולת ההתקדמות של המיליציות הכורדיות הפועלות בצפון סוריה, הנתמכות בידי ארה"ב במאבקן נגד המדינה האיסלאמית במרחב הצפון- סורי. למעשה, היציאה למבצע "מגן הפרת" שיקף את סלידתה של טורקיה מהברית הטקטית בין בעלת בריתה בנאטו לכוחות הכורדים בסוריה, אשר בעיניה של אנקרה מהווים נדבך של ה-PKK הפועל נגד גורמי הביטחון בתוך טורקיה. חשוב להדגיש כי טורקיה מעולם לא הגדירה מהן מטרותיה למבצע ולא הציגה ראייה צבאית ומדינית ארוכת טווח, שעשויה הייתה להגדיל את נכסיותה בקרב האמריקנים.

למרות המסרים הלבביים שהעביר טראמפ לארדואן לאחר ניצחונו הדחוק במשאל העם, ניכר כי בשלב הנוכחי, הוא איננו חותר לשינוי דרסטי ביחסים עם טורקיה ומעדיף לשמר ערוצי שיח פתוחים עם הכוחות הכורדים, המהווים בעיניו את הכוח היעיל ביותר למאבק במדינה האיסלאמית. במקביל, סוגיית הסגרת פתהוללה גולן, עומדת עדיין על הפרק ומהווה אכזבה נוספת עבור הטורקים, היות שלא נרשמת בה התקדמות משמעותית בשל המורכבות המשפטית הכרוכה בכך במסגרת החוק האמריקני. ניצחונו הדחוק של ארדואן במשאל העם, מעמיד אותו במצב שהוא אינו מורגל לו בנוף הפוליטי של השנים האחרונות בטורקיה, זאת לאחר שלא זכה לרוב מוחץ בערי הדגל, אנקרה ואיסטנבול, המהוות פלטפורמה להבנת התנודות בקרב קהל הבוחרים הטורקי. ממשל טראמפ, מצידו, מודע למצבו הסבוך של ארדואן בזירה הפנימית ועל כן, אינו מהסס להפעיל מנופי השפעה על טורקיה לטובת האינטרסים האמריקנים בסוריה.

לאחרונה אישר הנשיא טראמפ לחמש את הכוחות הכורדים בסוריה בנשק מתקדם ויעיל יותר ולסייע להם במערכה הצפויה ורבת החשיבות נגד כוחות המדינה האיסלאמית בעיר רקה. הגם שטורקיה הצהירה בעבר כי לא תקבל שיתוף פעולה אמריקני עם הכורדים בצפון סוריה המהווה עבורה "קו אדום", בכירי הממשל הטורקי ובראשם ארדואן, הגיבו באופן רפה לידיעות על חימוש הכורדים, מה שחשף את מרחב התמרון המדיני והטקטי המוגבל של אנקרה מול ארה"ב, גם לנוכח העובדה שמאז התקיפות האוויריות רחבות ההיקף של טורקיה על יעדים כורדים ב-24.4, כוחות אמריקנים גדולים מתפקדים כחיץ אנושי בקו הגבול בין טורקיה לסוריה ופועלים למנוע הסלמה נוספת בין טורקיה לכורדים מעבר לגבול.

מבוי סתום

האם לטורקיה יש קלפי מיקוח מול ארה"ב? כנראה שלא. טורקיה אינה יכולה להרשות לעצמה פגיעה פיזית בכוחות אמריקנים מעבר לגבול, שכן זו עלולה להוביל לדרדור משמעותי ביחסים בין המדינות ולפגוע במעמדה של טורקיה כחברה בנאטו. אנקרה אף לא צפויה לשבש את הפעילות האמריקנית מבסיס התעופה הצבאי באינג'ירליק כמנוף השפעה על וושינגטון היות שלארה"ב יש חלופות מבצעיות מלבד טורקיה לתקיפות יעדי המדינה האיסלאמית במרחב סוריה - עירק. בטורקיה מקובלת ההנחה כי כל התפתחות במרחב האזורי, בייחוד בנושא הכורדי, קשורה בהכרח להתפתחויות בטורקיה גופא ועל כן, חושש הממשל הטורקי מפגיעה במעמדו מול הזרמים הלאומניים והגברת התביעות הכורדיות בטורקיה להגדרה עצמית.

ביקורו של ארדואן (16.5) בוושינגטון ופגישתו עם הנשיא טראמפ, סוכמו, כצפוי במבוי סתום בשתי נושאים מרכזיים: המדיניות האמריקנית כלפי המשבר המתמשך בסוריה וסדר העדיפויות הבעייתי עבור הטורקים, המציב את המיליציות הכורדיות ככוח המקדם את האינטרסים האמריקנים בסוריה. במסיבת העיתונאים המשותפת בבית הלבן, ארדואן שיקף בדבריו את המסר הטורקי הקבוע: "לא ניתן לחסל ארגון טרור, באמצעות הסתמכות על ארגון טרור אחר". טראמפ בחר להדגיש את חשיבות שיתוף הפעולה עם טורקיה ושותפותיה האחרות של ארה"ב נגד ארגוני הטרור במרחב.

ארדואן, המקבל בשנים האחרונות את תמיכתם של הזרמים הלאומניים – דתיים בטורקיה, צפוי להציג לציבור הטורקי את הביקור כעדות לברית ההדוקה בין המדינות ולתעל אותו לצרכיו הפנימיים דווקא בתקופה מורכבת עבורו בזירה הפנימית לאחר משאל העם בטורקיה, שהוכתר כניצחון עם טעם חמוץ עבורו. יש הגורסים כי הפרגמטיות המאפיינת את ארדואן, עשויה להניע אותו לחדש את הדיאלוג להפסקת האש עם ה-PKK, במידה והכוחות הכורדים בסוריה יצליחו לשחרר את רקה מידי המדינה האיסלאמית. לסיכום, הגם שארה"ב רואה בטורקיה שחקנית לא צפויה וחלה ירידה חדה בדימוי הטורקי בקרב מקבלי ההחלטות בוושינגטון, אין בכוונתה לוותר על שיתוף הפעולה עם טורקיה לחלוטין, שכן זה מסייע לה גם בזירות אחרות. לא מן הנמנע כי ארה"ב תבחר להפיג את החששות הטורקיים, באמצעות שיתוף פעולה צבאי - טכנולוגי אשר יסייע לטורקיה במלחמה מול ה-PKK. בה בעת, אין ספק כי ישנה שחיקה הדרגתית ביחסים בין המדינות, העלולה לחזק את התפיסות האנטי - אמריקניות המקובלות ברובו המכריע של הציבור הטורקי.