נאום עמיר פרץ: התגייסות בצל השכול

אדוני נשיא המדינה
שרים, ח"כ מכובדים, שגרירים
צירים נבחרים
צירות נבחרות
מזכ"לי האיגודים
ראשי המרחבים
ראשי המרחבים בנעמ"ת

גברתי יו"ר נעמ"ת, העו"ד טליה לבני נבחרת לא מכבר למשימה קשה ומורכבת ועל מנת להצליח בה את זקוקה להרבה תמיכה, הרבה ברכה, הרבה כוח והרבה מזל ואני בטוח כי עם כל אלה תצליחי בתפקידך החדש.

צירים וצירות נכבדים,
אדוני הנשיא,
יש לי חזון
שאנחנו נהיה אלה שניתן למדינת ישראל תוכן חדש להלחם עליו, ערכים חדשים שיציתו את דמיונם של צעירינו, ערכים חדשים שיתגברו על תחושת המבוכה, אי הודאות והשיתוק שאחז בכל המערכות.

דווקא בימים אלה אנחנו, ציבור העובדים, נחלץ להצלת מדינתנו, כי היא היחידה שיש לנו והיא המקום אותו עלינו להבטיח שתשמש בית חזק לילדינו, נכדנו ולדורות הבאים.

אני קורא לכולם להתגייס כאיש אחד, כל אזרחי ישראל, ערבים ויהודים, דתיים וחילונים, עולים וותיקים, ספרדים ואשכנזים, גברים ונשים, לצקת אל תוך המאבק ההרואי על קיומה של מדינת ישראל ערכים של צדק חברתי, כי רק מדינה השואפת לצדק חברתי היא זו שתנצח במערכות המלחמה והשלום.

כמו שנאמר במקורותינו, בספר דברים פרק ט"ז: "צדק צדק תרדוף - למען תחיה, וירשת את הארץ אשר ה' אלוהיך נותן לך".

תודה רבה לכולם

אדוני הנשיא,
ימים קשים עוברים עלינו, המדינה מלאה שכול והארץ כולה כאב, ובכל עיר וכפר קולות הנהי והבכי המבכים את טובי בנינו ובנותינו שנפלו בעת שירותם בצ.ה.ל הן בסדיר והן במילואים, אך לא רק חיילנו נופלים על משמרתם, כל אזרח בארץ הפך לחיל בשירות פעיל, כולנו נמצאים במלחמה מתמדת יום יום, שעה שעה, הפעוטה בדרך לגן הילדים, הילד בדרכו לבית-הספר, הנער והנערה בדרכם לדיסקוטק, החיל והחיילת בטרמפיאדה, העובד והעובדת באוטובוס בדרכם לעבודה, הסבים והסבתות שהגיעו למגרש המשחקים ליהנות מזיו החיים של נכדיהם.

כל הארץ פצועה ושותתת, כי הנה הארץ בוכה וזועקת וכאן, מתוך ירושלים, הכואבת והמדממת, הבוכה בכי חרישי ועצום על האובדן שלא ישוב אנו מחפשים לפלס דרך למציאות חדשה.

כאן מירושלים עיר דוד, עיר השלום עיר של כל הדתות אנו זועקים מרה, הייתכן כי עת ליקוי מאורות היא? היאמן שרוצח שרצח בדם קר אם ושלושת ילדיה יחשב לגיבור? היאמן שמי שפוצץ למוות פעוטה וסבה יחשב לקדוש?

אני פונה לעם הפלשתנאי ואומר, אתם אינכם האויבים שלנו, הטרוריסטים הם האויבים שלנו ואם המנהיגים שלכם לא נלחמים בטרור עשו זאת בעצמכם.

אם רוצים אתם להציל את עצמכם, צאו לאינתיפדה נגד הטרור, הילחמו בו, גנו אותו, בודדו אותו, חסלו אותו כי אם לא תחסלו את הטרור, הטרור יחסל אתכם, את תקוותיכם, את חלומותיכם.

אדוני הנשיא,
מתוך חברה דומעת וכואבת, אנו ממשיכים לעשות מלאכתנו ולנסות לחדור אל ליבותיהם של האזרחים ולהפיח בהם אמונה, כי מתוך הכאב תצמח קירבה ומתוך השכול תצמח תקווה.

כולנו כאן יודעים עד כמה המלחמה היא דבר רע לאזרחים, רע לחברה, רע לכלכלה, לעובדים והגמלאים. אם המנהיגים לא מסוגלים להחזיר את השפיות לאזור הזה, ולחזור לראות בערך האדם, כבוד האדם וערך חיי האדם כערך עליון הרי אנחנו נגייס את כל הכוחות האפשריים כדי לעשות זאת בעצמנו.

אני קורא מכאן לכל מנהיגי העובדים בעולם הפסיקו עם ההפגנות נגד ישראל, בואו אתם ודרשו בשלומה של ירושלים, בואו אתם ודרשו בשלומם של העובדים כי אם אין למדינאים את הכוח לעשות שלום של מנהיגים, נעשה אנחנו שלום של עובדים. כי אני מאמין שאין כל אלטרנטיבה אמיתית לחיים המשותפים במזרח התיכון, אלא אלטרנטיבה של שלום שגם אם יתמהמה בא יבוא.

אדוני הנשיא,
המצב הביטחוני הקשה מוצא את הכלכלה והחברה הישראלית באחת משעותיה הקשות ביותר, חברה משוסעת ומנוכרת המאיימת להיקרע במאבקים שבין דתיים לחילוניים, עולים לותיקים, אשכנזים וספרדים, ערבים ויהודים, עשירים ועניים.

אנו מתעוררים למציאות של אבטלה ומיתון עמוק, אינפלציה וריבית גבוהה, פערים שהולכים ומתרחבים בין העשירון העליון לעשירון התחתון, פערים בין נשים לגברים.

ובתוך כל אלה תוכניות חירום כלכליות רודפות אחת את השניה . עוד לא יבשה הדיו על אחת והנה כבר מגיעה לה האחרת. כאשר בכולן פגיעה קשה מאד באוכלוסיות חלשות, ובקבוצות חסרות יכולת, במרץ שנה זו הקפיאו את קצבאותיהם של הקשישים ואת שכרם של עובדי שכר המינימום וביוני שוב במסגרת ההחלטות החדשות מצאנו את הקשישים ועובדי שכר המינימום מוקפאים הקפאה עמוקה יותר של עוד שנה וחצי עד נובמבר 2003.

אדוני הנשיא,
לפעמים אני שואל את עצמי, מה טוב יותר למדינה מהפך חברתי או מהפכה חברתית. כי הרי מהפכה מתבצעת עם כללים משלה, ועם כלים משלה ונותנת לכל הלחץ החברתי להתפרץ החוצה ולעיתים הוא הופך הר געש ששופך כמויות של לבה רותחת שיכולה להרוס כל אשר נמצא בסביבה.

למהפכה יש אופי משלה, היא עממית, היא מרתקת, היא מתפרצת מלמטה, היא אותנטית אך היא עלולה להפוך לסופת הוריקן שתולשת ושואבת את כל העומד בדרכה.

מהפך - הוא תהליך - הוא חלק מאושיות הדמוקרטיה - הוא יכול להשתלב בתהליכים כלכליים ובסדרי עדיפויות לאומיים ובתנאי שהוא חלק מהם.

חלק גדול מהמהפכים החברתיים שהתבצעו במדינה הסתברו כמהפכים לא שלמים ולא מושלמים, והשאירו אוכלוסיות רבות מאוכזבות.

אני רוצה להזהיר היום את מדינת ישראל, למרות המצב הביטחוני אין אפשרות להתעלם מהבעיה החברתית כי אי אפשר להקפיא את הבעיות החברתיות, גם אם יקפיאו אותן בחקיקה הן ימשיכו לצמוח וסיר הלחץ הולך ומתעצם, הר הגעש רוחש בוחש ועוד רגע ותהיה התפרצות שתשטוף אותנו מקצה ארץ ועד קוציה.

מכיוון שמובטל שזקוק לעבודה, לא יוכל לחכות לסוף המלחמה.

ילד שזקוק למחשב, לא יוכל לחכות לסוף המלחמה.
אם חד-הורית הזקוקה לסיוע, לא תוכל לחכות לסוף המלחמה.

נכה הזקוק לסיוע, לא יוכל לחכות לסוף המלחמה.
עובד הזקוק לפרנסתו, לא יוכל להמתין לסוף המלחמה.
גמלאי הזקוק לפנסיה, לא יוכל להמתין לסוף המלחמה.
קשיש הזקוק לקצבת הזקנה לא יוכל להמתין עד סוף המלחמה.

אדוני הנשיא,
חברי הצירים,
המצב הביטחוני מזמן לנו מושגים חדשים בלכסיקון הישראלי והם כל כך ברורים וחדים.
כאשר מדברים על רצועת הביטחון, אנחנו שואלים מה עם רצועת הביטחון החברתית.

כאשר נשמעת זעקת השבר של הפיגוע הביטחוני אנחנו מבקשים לזכור גם את זעקת השבר של הפיגוע החברתי כאשר נסגר מפעל בעיר פיתוח בה אין כל אלטרנטיבה למפוטרים.

כאשר מדברים על גדר ההפרדה, אנחנו זועקים בכל כוחנו נגד ההפרדה ונגד הגדרות החברתיות הקיימות בתוך החברה הישראלית.

אנחנו רוצים להפיל את הגדר בין המעמדות, רוצים להפיל את גדר האפליות, אנחנו רוצים אחדות, אחדות הרעיון, אחדות המאבק, אחדות האמונה, אחדות הדרך, אנו רוצים אחדות שמצביעה בעד החברה הישראלית ולא נגדה. במדינת ישראל בשל המצב הקשה, כולם מחפשים מאבטחים ביטחוניים והרי כאן יושבים המאבטחים החברתיים הנמצאים בכל אתר ואתר במדינת ישראל, נציגי העובדים והגמלאים של מדינת ישראל לכל גווניהם. כולם יחד הם חיל המשמר החברתי של מדינת ישראל ואיתם אני יוצא למאבק תחת הקריאה של "מהפך בטרם מהפכה"

אדוני הנשיא
אני מתכוון להוביל את חיל המשמר הזה למאבק שיביא את המהפך החברתי, מהפך חברתי אמיתי עם שינוי סדרי עדיפויות למען מדינת ישראל, למען אזרחי ישראל, למען גמלאי ישראל, למען עובדי ישראל, למען נשות ישראל, למען ילדי ישראל כולם בלי הבדל דת, גזע, מין או מפלגה.

כתנועה חברתית של כלל העובדים בישראל, אני קורא לאזרחי ישראל הערבים בני המיעוטים לראות בהסתדרות את הבית בו מתייחסים לכולם בשוויון מוחלט, לראות בהסתדרות את מקום המפגש עם החברה הישראלית, לראות בהסתדרות את ההוכחה ליכולתם של ערבים ויהודים לחיות ביחד באזור החפץ בשלום בו יעניקו עתיד ותקווה לכולם.

כתנועה החברתית של כלל העובדים והגמלאים בישראל אני קורא לעולים החדשים שהגיעו ועדיין מגיעים לישראל מהתפוצות לראות בהסתדרות כור ההיתוך החשוב ביותר בימים הקשים של קליטה במערכת יחסי עבודה.

מתוך אחריות לאומית כוללת, מתוך ראיית הצרכים של האדם באשר הוא אדם נשבעים כולנו להיאבק ללא ליאות עד שנשלים את המהפך החברתי.

וכאן קריאתנו לכל אזרחי ישראל לחזק את הכח החברתי שיבטיח מהפך בטרם מהפכה.

אדוני הנשיא
ההסתדרות החדשה הינה חלק בלתי נפרד מנופה של מדינת ישראל, היא הייתה המדינה שבדרך, היא הייתה התשתית למדינה בהקמה והיא הפכה עם השנים לכסות להרבה עיוותים.

קיבלתי לידיי, יחד עם חברי, הסתדרות עם קשיים אדירים שעד היום לא הסתיימו, בעיות כלכליות פנימיות שאילצו אותי לא אחת להכריע בין שאלת הנוחות הפנים ארגונית לבין העמידה על עקרונות שיבטיחו את עצמאותה של ההסתדרות לטווח הארוך.

כל השנים האחרונות דיממנו לבד, בתוך חברה מנוכרת, ראשי משק מנוכרים, ממשלות מנותקות, פובליציסטים הכותבים מתוך בועתם, כולם חיכו לרגע בו ליבה של ההסתדרות יפסיק לפעום.
אך לא נתתי לזה לקרות, עם הרבה חזון ומתוך גל ההריסות ליקטנו לבנה ללבנה, הרמנו כל אבן שעוד נותרו בה סימנים של מצפון ומוסר.
כולם ראו בה ספינה טובעת ולא האמינו שימצא המלח שיובילה לחוף מבטחים.

היום כשאני עומד בפניכם, ברור כבר לכל כי כל הציניקנים בישראל שכבר גזרו את דינה של ההסתדרות לעולם המתוק של הנוסטלגיה, מודים בפה מלא כי ההסתדרות החדשה היא הבית היחיד של העובדים, הגמלאים וכל עם ישראל.

היום אנחנו כאן ביחד, ההסתדרות ונעמת, כמסר של תקווה לנשים העובדות בישראל שיודעות כי נעשה הכל להביא אותן למעמדן הראוי בכל תחומי החיים, ליצור סביבה שוויונית ותומכת במקומות העבודה ולעודד נשים להיות חלק מהמנהיגות המובילה של צמצום הפערים החברתיים.

צירות וצירים נכבדים,
עברנו שנים קשות בהן התחזקנו, התלכדנו, הוספנו עוצמה ועכשיו עלינו לעבור לשלב של הצלת פניה של החברה הישראלית.
אני בעד שוק חופשי, אך נגד שוק עבדים, אני בעד תחרות, אך נגד ג'ונגל.
אני מאמין בשוק חופשי שההון האנושי הוא המרכיב החשוב ביותר בתוכו. אני מאמין בגלובליזציה שיש בה כללים, ריסונים והגנה על תוצרת הארץ והאדם העובד.

אני קורא מכאן לממשלת ישראל לראות בעובדים שותפים להצלת המשק לא בדרך של תכתיבים והחלטות חד-צדדיות, אלא בדרך של שיתוף פעולה שיבטיח את טובתה של החברה הישראלית.

אני פונה לכל אזרחי ישראל, לכל מי שרוח חברתית מפעמת בו, שיבוא ויצטרף להסתדרות ובכך יתרום לסולידריות החברתית.
כי כאשר נאבקו הנכים על זכויותיהם, ההסתדרות מכספי החברים סייעה להם ועמדה לצידם עד שניצחו.
כאשר החרשים נאבקו על זכויותיהם, ההסתדרות מכספי החברים סייעה להם ועמדה לצידם עד שניצחו.
ולכן כל אזרח שרוצה להיות שותף בתמיכה בארגונים חברתיים, במאבקים חברתיים, לא רק במאבקי עובדים וגמלאים, צריך לראות את ההסתדרות ככתובת שלו צריך לראות בהסתדרות את הבית שלו.

אנו רואים את המצוקה ברחבי הארץ שיתכן שרק תלך ותגבר ולכן אנו מתכוונים להקים קרן של סולידריות שתושיט יד לנזקקים, תוך שמירה על כבוד האדם.
כתנועה חברתית של העובדים, נעבור לשלב בו נראה לא רק את העובד כמי שראוי להגנתנו, אלא את המשפחה כולה ולכן נקבע כללים לביטוח משפחתי.

אני קורא לממשלת ישראל לראות בעובדים ובעובדות בישראל את התשתית החשובה ביותר לחוסן חברתי כערובה לחוסן לאומי.