עד המדינה הכזיב

היה לי ספק מה פירוש המילה הכזיב, האם המשמעות היא כיזב, היינו שיקר, לא דיבר אמת? או המשמעות היא איכזב, לא מילא את הציפיות? והתשובה היא חד-משמעית, הכזיב פירושו איכזב, לא מילא את הציפיות. גם כיזב וגם הכזיב באים מהשורש כזב, אך בכיזב יש נופך של זדון, ולאיכזב אין בהכרח נופך כזה.

את מי לא הכזיב עד המדינה

והשאלה הבאה הנשאלת היא, את הציפיות של מי לא מילא עד המדינה גנור? את מי הוא הכזיב? ובבואו נתחיל על דרך השלילה, את מי הוא לא הכזיב?

וברור שאפילו לדעת הקיצונים שבמבקרים, עד המדינה לא הכזיב את היועץ המשפטי לממשלה. נהפוך הוא, כי לטעמם של המקטרגים היועץ המשפטי לממשלה משרך רגליו ועושה כל מאמץ שלא לחקור, ומכאן, אליבא דמקטרגים, על היועץ המשפטי לצאת במחולות על כל איכזוב ואיכזוב של עד במדינה.

יתרה מכך, היועץ המשפטי לממשלה, פרקליט המדינה, חוקרי המשטרה, לא מאוכזבים על-ידי עד מדינה מכזיב. איש מהם הרי לא מעוניין להעניש את הזכאים, תפקידם הוא לברור את התבן מהקש, להרשיע את הרשעים, ולתת דרור לישרים, ואם מתברר שעד מדינה מאכזב, וכתוצאה מכך הזכאים יצאו לחופשי, אין מאושר מהם, הם לא מאוכזבים על-ידי עד מדינה מאכזב.

אז את מי בכל זאת אכזב עד המדינה?

אין אלא להסיק, שעד המדינה איכזב את אלה שהרשיעו לפני משפט, אלה שחרצו דין לפני שנבחן חוסנן של הראיות המאכזבות שהציג עד המדינה.

ואין מדובר כלל באנשי משפט ומשטרה, כי אנשי משפט ומשטרה מכירים את הפרוצדורה ויודעים שהרשעה יש בבית משפט ולא בכיכר העיר. המאוכזבים אם כן הם פוליטיקאים שחרצו דין לפני משפט, ועיתונאים רבים אשר אף הם חרצו דין לפני משפט. ועל סמך מה הם חרצו דין? על סמך עדותו המאכזבת של עד המדינה שהכזיב.

ומוטי גילת עצמו מסביר לנו להבנתי שגם הוא בין המאוכזבים. הוא קורא לקבוצת האנשים הבכירה שהעיתונות זרקה בהם בוץ בפרשה בשם "כרישים", ואתם יודעים, כרישים הם חיות טרף, כרישים בעגה המקובלת מתחברים אסוציאטיבית למונח "כרישי הפשע", ובפועל מה שנותן לפחות כעת מעדותו של גנור, אליבא דגילת עצמו, זה אפילו לא קרפיונים, בקושי נותרו כמה דגי רקק.

ויש עיתונאי אחד שלא אוכזב

ולעומת עדר המאוכזבים היללנים, יש עיתונאים, בעצם עיתונאי אחד, בשם יואב יצחק, דון קישוט של העיתונות הישראלית, במובן הטוב של המילה. הוא לגמרי לא מאוכזב, הוא חוזר וטוען עוד מימים ימימה שעדות של עד המדינה לא תחזיק מים, שעד המדינה סתר עצמו בחומרים שתועדו מול עורך דינו נתי שמחוני ומול עורך הדין כספי לפני שנעצר כלל.

מסתבר שיש עיתונאים שקל מאוד לאכזב אותם. עיתונאים מאוכזבים, עיתונאים אשר רוצים כנראה להיות מאוכזבים ולכן קל מאוד לאכזב אותם, ויש עיתונאים. אני שמעתי על עיתונאי אחד ויחיד בארץ, הנאמן לאמת, לפחות נאמן לאמת שלו, ולכן אותו קשה מאוד לאכזב.

על ציפיות ואכזבות

אומרים שככל שגדולות הציפיות כן גדולות האכזבות, ובהשלכה למקרה שלנו, כגודלם של המצפים כן גודלו של המכזיב, והמדקדקים יאמרו, כקוטנם של המצפים כן קוטנו של המכזיב.