ב"ג הוא השם הנכון של בית דין גבוה. הצדק כבר שנים לא כלול בשם והוא, כדברי פיני פישלר, רק "שם של כוכב". קראתי בעיון את הב"ג מספר 3799/02 הידוע יותר כ"חוק השכן". שבעה ארגוני זכויות האזרח הערבי הגישו ב"ג כדי למנוע מחיילי צה"ל להשתמש בשכני המרצחים, להתריע יושבי בית בו נמצא מרצח או תומך רצח, על הימצאות כוח צה"ל בחוץ, כדי לתפוס את המרצח, או תומכיו.
אהרון ברק, שבניו ונכדיו מעולם לא הגיעו ליחידה בה חייהם עמדו מול חיי מרצח ערבי הלבוש בבגדים אזרחיים, הוא כיום שופט עליון. ברק וחבריו מנותקים ניתוק מוחלט מהמציאות המקומית והעולמית. ארה"ב וברית נאט"ו הפציצו ביוגוסלביה בית חולים ותחנת שידור וביקשו סליחה. מי שנענש על רצח זה מילושוביץ', מי שהפסיד במלחמה נגד המוסלמים הבוסנים.
ארה"ב היתה הראשונה שהשתמשה שימוש גורף במוות של אזרחים "תמימים" בהירושימה ונגסאקי. שם אף אחד לא נשפט גם לא ברמה מוסרית - היסטורית. כנראה שלברק וחבריו בעליון לא זכור השימוש הציני של לוחמים פלשתינים היורים מאחרי נשים וילדים.
ברק, וחבריו הידועים יותר בכינוי "צמד חותמות הגומי", קובעים:
1. "אין להשתמש בתושבים לצרכים צבאיים".
כלומר, במלחמה בה המרצחים אוכלים, מתרחצים וישנים בבתים של אוכלוסיה אזרחית שלווה, אין לפגוע באוכלוסיה "שלווה" זו.
אנו רואים את ההפגנות של עשרות אלפים חמושים ירוקים. כל אחד מהם אוכל באיזשהו בית ישן על מיטה בבית כלשהו וארון הבגדים שלו נמצא בדירה כלשהי. אז מדובר על רוב כמעט מוחלט של האוכלוסייה, שאינם נושאים נשק אך מסייעים לנושאי הנשק המרצחים הפוטנציאליים. אולי אם ברק היה בעמדתו בתקופת מלחמת יום כיפור, היה קובע שאסור להרעיב את הארמיה השלישית כי יש שם טבחים ואפסנאים ומכונאים שהם חיילים "תמימים" ולא לוחמים.
ברק וצמד חותמות הגומי, ושלטון הגנרלים המגובה בידי עורכי דין סוג ו', לא הבינו מה שכל אומה אחרת הבינה - שאין דבר כזה במלחמה אזרח "תמים". כל אזרח הוא לוחם או תומך לחימה.
2. "יש לעשות הכל להפריד בין האוכלוסייה האזרחית לצבאית".
כמו שנעשה בגרמניה? ביפן? "חובה להרחיק תושבים תמימים מתחום פעולות איבה". איך בדיוק ידע ברק אם אזרח "תמים" מאחסן בביתו נשק או מבוקשים? זה כתוב על המצח? אולי כדאי לקחת את ברק לפעולה אחת והוא יצביע על האזרחים התמימים. אולי ברק או מישהו מחותמות הגומי יכול היה להציל חיילי צה"ל בכניסתם לג'נין בהצביעם על התמימים והלא תמימים?
3. "חוסר השוויון בין הכוח לבין התושב המקומי".
האם מטענת ברק וצמד חותמות הגומי עולה שהם רוצים שיווין? אולי לפי תפיסתם לא מגיע להם להיות אזרחי המדינה היהודית, וכדאי למצוא להם אזרחות הולנדית גרמנית או אנגלית, שיטיפו לנו משם על צדק וחירות, ביחד עם האנגלים, הצרפתים והאמריקנים, שהפציצו את רשות השידור היוגוסלבית וביקשו סליחה, הפציצו חתונה בעירק וביקשו סליחה, ארה"ב שמחזיקה במאסר כבר שנים ארוכות מחוץ לגבולות ארה"ב אזרחים אפגנים "תמימים"? ועוד מעשים העולים בקנה אחד עם המשפט הבינלאומי.
4. "הסיכון הרחב הצפוי לתושב מקומי 'המשתף פעולה' עם הצבא התופס".
אולי לא הבנתי אבל אם הבנתי אז אין חמור מהתבטאות זו של ברק וחותמות הגומי. המשמעות היא שברק כסמכות משפטית על אוסר על השב"כ להפעיל סוכנים או משתפי פעולה עם מדינת ישראל ושלטונות האכיפה שלה, בקרב האוכלוסייה המקומית, כיוון שהם צפויים לסיכון חייהם.
מישאל חשין, מצמד חותמות הגומי, מצטט את פרופ' בנבנישתי, איש שהוא ומשפחתו תלושים מהמציאות הישראלית ומבוסס עמוק בחוק הבינלאומי, התיאורטי, שלא יושם בשום מקרה בו מחוקקיו היו צריכים להילחם באויב כזה או אחר.
חשין מעלה סיטואציה ילדותית תמימה מנותקת בה אב הבית בו נמצא מרצח (האם המרצח הוא קרוב משפחה? ישן, אכל או התרחץ בבית? תדלק בנשק ותחמושת או לא? את זאת אין השופט מפרט) יצא לקניות וחוזר וברצונו להזהיר את בני משפחתו. האם החוק, כלומר ב"ג, ייתן לו את האפשרות להזהיר את משפחתו או לא? וקובע שהסיטואציות לא פשוטות ולכן הוא, כאחד מצמד חותמות הגומי, מסכים עם ברק.
דורית ביניש, מצמד חותמות הגומי, טוענת ש:
1. המפקד הצבאי חייב בכיבוד נורמות המשפט הבינלאומי, שאף מדינה שממנה יצאו מחוקקי חוק זה, לא יישמה אותו - לא ביוגוסלביה, לא בעירק או באפגניסטן.
2. הנורמות הבינלאומיות קובעות שאסור השימוש במגן חי. אולי מגן מת כמו בהירושימה, נגסאקי, המבורג ודרזדן מותר? כלומר הרג מאסיבי של אזרחים "תמימים" כדי להרתיע כוחות לוחמים מלהילחם, הוא מוצדק לפי המשפט הבינלאומי שכתבו הבריטים והאמריקנים בדם רב של אזרחים "תמימים"?
3. חובה על הצבא המחזיק בשטח לפעול להגנת התושבים המקומיים ומניעת סיכון חייהם. כמו איפה? כמו בג'נין? כמו בלבנון? מישהו ממכרייך נהרג בגלל שימוש האויב באזרחים? כנראה שלא! קראת קצת היסטוריה או שהיית עסוקה בדין הבינלאומי? שמעת על אריק רגב וגד מנלה?
4. "הפרקטיקה האסורה של שימוש בתושבים מקומיים לשם סיוע לכוחות הצבא ואף עלול לסכן את חייהם". חיי חיילי צה"ל כלל לא חשובים לצמד חותמות הגומי ולברק. הדיון הוא רק על סיכון חייהם של משתפי פעולה "תמימים" עם מרצחים מוסלמים.
5. צה"ל השיב שדרושה הסכמה של הערבי ה"תמים" לביצוע המשימה.
6. צה"ל לא עומד, לדעתה של ביניש, באמות המידה שלו עצמו בנושא. ושוב כמה דקלומים על המשפט הבינלאומי.
לסיכום:
1. נראה שהשופטים, הלא אינטליגנטים, מצטטים חזור ושוב דיני מלחמה קונבנציונלית ולא דיני מלחמה בטרור, לא הצליחו לשלב מקרים ודוגמאות מההיסטוריה הצבאית של מלחמות ישראל ואירועי היתקלויות במרצחים באוכלוסיה אזרחית.
2. נראה שהחוק שהיה נקוט בסנהדרין הגדולה בה הצעיר נושא דבריו תחילה כך שלא יהיה מושפע מדבריו של המכובד ממנו, לא מיושמים כאן ויש אולי צורך לדרוש שכול אחד יכתוב פסק דין מנומק ומפורט ולא ברמה של שעורי בית למחר. לא עוד חותמות גומי.
3. אנו רואים שהדאגה לחיי חיילי צה"ל לא עומדת באותה דרגה של משתפי הפעולה "התמימים" עם המרצחים המוסלמים. מה שברור לכל אדם נורמלי, מידתי ועוד מילים משפטיות, ברור שחייו שווים להרבה מחיי אויביו, לא ברור לשופטי ב"ג. או כמו שאמרתי בתחילה "ב"ג הוא שליחם של ארגוני זכויות המוסלמים".
איפה צה"ל והממשלה בכל הסיפור? ממשלות ישראל בראשות גנרלים מרבין וצפונה מעולם לא הפעילו יצירתיות, התאמה לתנאים המשתנים ושימוש בהיסטוריה צבאית וחוק לאומי.
ניסינו הכל, אמרו חברי חונטת הגנרלים. באמת? מה דעתכם על גירוש ישובים או שכונות ומחיקתם בעקבות פעילות טרור. בבחינת לא לחפש את המחט בערימת השחת אלא להעביר את השחת עם המחט למקום אחר כמו מדינות ערב, פריז, לונדון או ברלין, שם אוהדים את פועלם, זאת לצד הכנת שיעורי בית מדוקדקים שיכללו מערך הסברה יעיל המהווה חלק ממערכת הביטחון וכן הכנת תשובות הולמות לב"ג, שלא נראית בעיה מיוחדת לאור הרמה הנמוכה של סיכום הב"ג.
כנראה שעוד לא ניסינו הכל בתגובתנו למלחמה במוסלמים. לפי המספר הנמוך ביותר של אנשי יחסי ציבור, הסברה ותקשורת במערך העתודאים, נראה שהעומדים בראש המדינה והצבא, חונטת הגנרלים, מעולם לא התפתחו מעבר לפעולות תגמול. הטכנולוגיה השתנתה, יש כבר מזל"טים ולייזר ומסוקים, אך השכל והתפיסה נשארו מקובעים כמו לפני 100 שנה.
