שרת המשפטים בועטת בפרה הקדושה

יש משהו חינני בנזיפה שהעניקה שרת המשפטים הצעירה לזקן השבט, נשיא בית המשפט העליון לשעבר אהרן ברק, בעקבות אמירתו שמגילת העצמאות היא בעלת מעמד חוקתי.

אמירתו זו של ברק, כך טוענת שקד, חותרת תחת הדמוקרטיה במדינת ישראל - לא פחות.

השרה הטעימה שהכנסת הוא הגוף המחוקק והיא זו הקובעת ומגדירה מה יכלל בגדר חוקי יסוד ומה לא.

עקרונית, יש צדק בדבריה של השרה, אלא שסמכות פורמלית לחוקק חוקים - בוודאי חוקי יסוד - היא תנאי הכרחי, אבל לא מספיק.

הרשות המחוקקת שלנו, שאמורה להיות מעוז הדמוקרטיה, זקוקה כאוויר לנשימה לסמכות לגיטימית ומוסרית במעשי החקיקה שלה, והסמכות הזו אוזלת מיום ליום הודות למעשי איוולת חקיקתיים שהיא מנחיתה על הציבור לצרכי הרגע והשעה כתוצאה של סחטנות צינית.

ועוד לא דיברנו על כמה פרחחים שהסתננו אל ספסלי הכנסת והפכו מחוקקים בזכות אותה "חגיגה דמוקרטית" שאיננה אלא פריימריז צעקניים עתירי סנדביצ'ים ונקניקיות.

אם כבוד השרה סבורה שדמוקרטיה מתמצית בספירה טכנית של קולות בעד ונגד - היא כמובן טועה. כל גוף ריבוני זקוק ללגיטימציה בהתנהלותו כדי להאריך ימים.

אכן, אהרן ברק כאדם מפוכח ידע מן הסתם שיגיע הרגע שבו יקום המלפפון על הגנן ויכה אותו.

אבל כל כך מהר?