חרדה מפני היהודי שהומצא

בסופו של דבר היהודי שהמציא את הכנסיות הנוצריות, אינו חדל לרדוף אותן. תהלוכה שצועקת לתוך אמריקה בשרלוטסויל "Jews won't replace us", יהודים לא יבואו במקומנו, היא מטורפת. איזה יהודים, חוץ מן היהודי שהם עצמם המציאו, רוצה או יכול להחליף אותם? איך הם לא משתחררים מן הסטיגמה שהם הטביעו לתוך מוחותיהם. הם לא אנטישמים במובן החברתי. הם אנטישמים במובן הקליני.

העלבון הפולני המנסה להסביר כי הדרישה הישראלית לא לשנות אלא לבטל את החוק המטיל קנסות ומאסר על מי שיטיל דופי על האומה הפולנית כשותפה להשמדת יהודים בקרבה היא שהאיצה את קבלת החוק, הוא אמיתי. היהודים הם אחראים לחוק. אילו לא דרשו לבטל אותו, היה מתבטל מאליו. אלא מי ידרוש?

העם היהודי יודע להביע הערכה עמוקה לכל נוכרי שחירף נפשו להציל יהודי. בשדה הקטל הפולני קמו יותר חסידי עולם מאשר בכל שדה קטל אחר. הם הצילו שמה של האנושות. אותו עם יהודי איננו רשאי לומר כי בפולניה, כמו בכל הארצות הכבושות על-ידי הנאצים היו גם רוצחים שותפים לתעשייני המוות, פולין בתוכן, ועל כן כל מדינה נושאת באחריות היסטורית למה שחוללו אזרחיה. היהודי המדומיין לא יכול לתבוע את זה. הוא צריך לשמוע כי חלקה של פולין מסתכם בכך כי כל יהודי ששרד את השואה בפולין שרד אותה מפני שפולנים הצילו אותו. זה תפקידו של היהודי. להודות.

ראש ממשלת פולין מזמין כתבים ישראלים להסביר להם את הטוויסט הזה. היהודי המדומיין רודף אותו. הוא לא ישנה את החקיקה. עכשיו שהסנט הצביע, היא כמו ירדה מן השמים. למה מזמין ראש ממשלה כתבים שאינם יכולים להסכים בשם קוראיהם כי אמירה שיש לפולין אחריות היא פלילית? ממה הוא מפחד? ז'אק שיראק קיבל אחריות על מעללי וישי. הייתה צרפת אחת. יש צרפת אחת. פולין אומרת שהממשלה שלה גלתה. לא הייתה ממשלה. לכן לא היה עם? מה זה?

איש איננו מאשים את פולין שהיא גרמניה הנאצית. אבל יש מי שמאשים אותה שהיא פולין. היסטוריונים יאמרו עד מה. שום עם אינו יכול לצפות כי ימנעו מאנשים לזכור ולהזכיר. עכשיו, לשבת בראש מסיבת הסברה ולומר שישראל נושאת באחריות שפולין חוקקה חוק שאיננו מתקבל על הדעת, זה קרוב לעלילה. לקשור את זה לביקור ברוסיה, זה אפילו לא רציונלי.

אנחנו איננו רודפים אומות. מתינו ובניהם ובני בניהם רודפים רוצחים. אבל אנחנו תובעים הכרה באחריות. מידתית. על-פי העוון של בני האומה שרצחו. זה לא לרדוף אומה. זה לומר לילדינו ולומר לילדי אומות העולם, כי החברה האנושית איננה יכולה לחיות על בסיס של "ידינו לא שפכו את הדם הזה' כשהדם נשפך. לצפות מיהודים לא לתבוע אחריות, זה לשוב כמקדם לתפיסת היהודי כאחר מאיים. עכשיו על טהרתה של פולין ההיסטורית.

ישראלים צריכים לדעת. קשה עד למאוד מאוד לעולם שהמציא את היהודי החוטא, שלא ידע להסביר את העובדה שהאלוהים מקיים אותו עדיין בעולמו אלא בעובדה כי הוא רוצה שהיהודי המושפל ילך בעולם כל ימיו כאות למה שמגיע למי שאינו שותף לבשורה של המושיע שכבר בא, לא מסוגל עדיין להיפרד אחת ולתמיד מן הפנטזיה הזאת. גם לעת הזאת, של מדע, של מחקר, של התנסות חברתית קרובה, של ניסיונות כנים להרגיע את ההיסטוריה ולמבואות למחר טוב יותר, נקי יותר מסטיגמות, מתעוררים מדי פעם בפעם החרדות מן היהודי שהומצא. היהודי שהינו לא יכול לעבור על כך לסדר היום.