"היא הגבר בבית"

בוקר אביבי בתחילת הסתיו. שלוש נשים באימוניות אופנתיות ובנעלי ספורט ממותגות "עשו הליכה" ברחוב ראשי של עיר קטנה. הלכו ודיברו. הליכתן היתה קצבית, מואצת, מתואמת. כולן היו בקו חזיתי אחד ואחיד, כחיילות בשורה. כשחלפתי על פניהן, קלטתי משפט שהעיד על תוכן שיחתן ועל השקפת עולמן. "היא הגבר בבית", חרצה אחת מהן את משפטה. השתיים שליוו אותה אישרו את הבחנתה - אחת מהן במנוד ראש ועוד אחת באישור מילולי.

בעוד אנחנו הולכים - איש לדרכו, נשים לדרכן, חשבתי על משמעות הקביעה הגורפת. האם הובלעה באמירה זו גם דעתה של מי שאמרה אותה על מעמדה של האישה בעולם בכלל ובמשפחה בפרט? האם ביקשה לחוות בכך את דעתה על היות אותה אישה השולטת בבית? האם בדבריה היה אישוש למאפייניו (המובהקים?) הרווחים של "הגבר הישראלי" - במרכאות ובלעדיהן - כמי שעל-פיו יישק דבר, כמי שנושא בעולן של המטלות היותרחשובות? האם אותה אישה ש"היא הגבר בבית" פוטרת עצמה מהדחת כלים ומניקוי רצפות משום שהיא יוצאת לעבודה כמפרנסת ראשית - אולי יחידה? האם בעלה של אותה אישה ( האמנם הוא ה"אישה בבית"?) יושב וממלא את תפקידו (תפקידה?) כעקר בית? האם הוא יושב באפס מעשה ובחיבוק ידיים, שנפשטות, לעתים, רק לצורך הצתה של סיגריה ?

האם תפיסתן של שלוש הנשים, אשר הייתי עד אקראי לשיחתן, את תפקידו של הגבר המדובר העידה בעצם על השקפת עולמן הבין-מינית? האם עדיין ברורה ההבחנה והחלוקה בין תפקידים, מעשים ומטלות שהן חזקתן ונחלתן הבלעדית של מין אחד בעוד המין השני עסוק בדברים שמאפיינים אותו?

כאשר אמרה האישה את המשפט "הוא הגבר בבית" ביקשה לומר בעצם שהוא גבר בגברים, "גבר גבר", או אולי - הייאמן כי ייתכן? גבר רך, כנוע, צייתן, "גבר נשי"?

אני לא מכיר אף לא אחת מהשלוש, אבל בהאזנה אגבית לקטע קצרצר משיחתן חשתי וחשבתי כי אני מסוגל לנסח את השקפת עולמן על אודות מעמדם ותפקידם של גברים ונשים בעולם בכלל ובמשפחה בפרט: כאשר אישה היא דעתנית, סמכותית, אולי גם עובדת ומפרנסת ראשית, כאשר היא בעלת הבית וקובעת את הטון בו; כאשר היא "אב המשפחה", לפנינו אישה לא צפויה, יוצאת דופן, חורגת מהמוסכמות על אודות מעמדה הצפוי, אחרת, מן הסתם, לא היה מקום וטעם לאפיין אותה כ"גבר". הלא כן?

כשחלפתי מולן לא ידעתי לרגע מי ומה אני - סתם גבר? גבר נשי? שהרי "גבר גבר" מעולם לא הייתי ולעולם לא אהיה. כשהתרחקו מרחק מספיק, מרחק שלא ניתן לשמוע ממנו אפילו את ההד, אולי, מאחורי גבי, אולי אחת מהן אמרה: "השלומפר הזה שחלפנו על פניו, נראה לי מה זה חנון, הוא בטח האישה בבית". בעיני רוחי שמעתי אותה אומרת זאת ובעיני רוחי ראיתי את שתי הנשים האחרות מהנהנות בראשיהן, אות להסכמה ולאישור, ומחייכות.