שלוש עובדות אטומיות

עובדה ראשונה. מדינת ישראל בשנותיה הראשונות הייתה כה ענייה עד כי אפילו מזון חולק בה בקיצוב. עובדה שניה, כל ילד יודע, אין ויכוח כלל, מהי ה-תכונה של הפרסים. "הפרסים קמצנים". ועובדה שלישית, אינני מהאליטה שקוראת את הארץ, אך את תשבץ ההגיון של "ידיעות", "תרתי משמע", אני פותר בכל שבוע.

והנה מאסר ארבע עשרה השנים של מרדכי וענונו, "מרגל האטום" שלנו, לא קוצר אפילו ביום אחד, וגם לאחר ששוחרר ממאסר הוטלו עליו מיגבלות רבות, כי אמרו ש"גם היום יש לו מידע שעלול לסכן את ביטחון ישראל". ושואל איש תשבצי ההגיון אשר בי: איזה מידע? לספר לעולם שיש לנו פצצות אטום? הרי כל העולם כבר יודע. לספק רשימות של כמה, איפה, אילו אמצעי שיגור? מאיפה טכנאי זוטר בכור יכול את כל זה לדעת?

משמרת לילית

אז האם יכול להיות שבראשית שנות המדינה הצעירה והענייה התכנסה בחשאי ועדה עם בן-גוריון וספיר ופרס ומדעני פיזיקה ומדעני אטום ודנה בכובד ראש והחליטה שיהיה הרבה, הרבה, הרבה יותר זול למדינה הצעירה והענייה שלנו לייצר במקום נשק גרעיני "עמימות גרעינית", ושעל כן מה שקרה עם וענונו הוא שבאיזו משמרת לילית, כשהיה ממש משועמם, ניגש עם מפתח אלן לאחת הפצצות שהייתה כבר כמעט ארוזה ומוכנה למשלוח לחיל-האוויר ופתח את המיכסה שלה וגילה בתדהמה שבפנים... יש רק חול? כי אני תוהה.

יש בדיחה של מושונוב: "הפרסי ישלח עלינו טיל? אתה יודע כמה עולה טיל"? ואני באמת תוהה. האם הפרסים, שאינם טפשים בכלל, לא החליטו גם כן, ממש כמו ישראל של פנחס ספיר, שהרבה, הרבה, הרבה יותר זול ייצא להם לייצר חצי טון קלאסרים (ודיסקים...) ה"מוכיחים בוודאות"! כי הם, האירנים, "נמצאים רגע לפני ייצור פצצה גרעינית", מאשר להשקיע את הסכומים האסטרונומיים, את הון העתק, הדרוש כדי לייצר פצצה גרעינית באמת?