רפורמה בחשמל או "עבודה בעיניים"

אם חברת חשמל הייתה עסק פרטי היא מזמן הייתה פושטת רגל, כי היקף חובותיה הנצברים מגיע ליותר מ-80 מיליארד ש"ח. חברת החשמל היא מונופול השייך למדינה והיא ממשיכה להתקיים מבלי להתרגש יותר מדי מן החוב הכבד. זה ועוד: אילו הייתה חברת החשמל חברה עסקית רגילה היא הייתה קובעת בעצמה את מחיר החשמל שהיא מייצרת בהתאם לעלויות הייצור הריאליות. אבל חברת החשמל מנועה מלקבוע את המחיר הנכון. גוף שלטוני אחר השייך למנהל החשמל במשרד האנרגיה והקרוי "רשות החשמל" הוא הפוסק. וכיוון שהמחיר שקובעת הרשות נמוך בכוונה מן העלות הריאלית, כדי לא להגדיל את הנטל על כלל המשק - חברת החשמל "מצליחה" כל שנה להגדיל את חובותיה שעליהם היא משלמת ריבית מכובדת.

העובדים בחברה מאוגדים ב"ארגון עובדי חברת החשמל" והם פועלים בחלוקה של ארבעה מחוזות. צפון, מרכז, דרום וירושלים. לכן נקבע כי בכל מחוז יהיה ארגון עובדים נפרד שבראשו יו"ר פעיל במשרה מלאה שיש לו רכב צמוד, משרד ושרותי מזכירות. כדי לאגד ולייעל את פעילות הארגון הוקמה מזכירות ארצית, הכוללת נציגים של כל המחוזות. בראש המזכירות הארצית מכהן יו"ר נבחר שגם הוא מקבל רכב צמוד, משרדים ושרותי מזכירות.

בחברה קיימים סוגים שונים של עובדים החל בפועלים פשוטים וכלה במהנדסים. שנים רבות היו ראשי הארגונים הרגילים נבחרים לתפקיד על-פי שיוכם המחוזי, עד שהגיע מהנדס נחרץ בשם יעקב חי שהחליט לצאת לעצמאות. אחרי מאבקים כוחניים רבים הקים ארגון המהנדסים עמותה, בנוסף לארגונים המחוזיים. אני טורח להסביר לכם את הסיפור המוזר הזה כדי להבהיר כי הפעילות הזו של העובדים עולה כסף. הרבה כסף. ומנין בא הכסף הזה? משני מקורות. האחד - מקופת חברת החשמל. השני: מ"מס ועד" שמשלמים העובדים.
בחברה מועסקים כעשרת אלפים עובדים. אם כל אחד מהם משלם מדי חודש רק 40 ש"ח מגיעה ההכנסה השנתית ל-4.8 מיליון ש"ח. לכך יש להוסיף את "תרומת" החברה לפעילות הוועדים. הסכום הכולל המגיע להרבה מיליונים מממן את קיומן של "צרכניות" מסובסדות היטב בכל מחוז. (ראה בהמשך).

על מה יוצאים הכספים? הנה דוגמה שפורסמה בהארץ. עמותת המהנדסים והעובדים המקצועיים בחברת החשמל רשומה בכתובת ביתו של היו"ר יעקב חי, בקריית טבעון. לעמותה אין עובדים בשכר אך על-פי דוח כספי לשנת 2014, היא מקבלת בכל שנה כמיליון ש"ח מדמי חבר. כיוון שלמעשה אין לעמותה הוצאות וההכנסות ממשיכות לזרום, מסתבר כי בקופת העמותה נצברו מיליונים. 2.8 מיליון ש"ח מתוכם נשמרים "בצד" עבור הקמת "בית המהנדס" עליו הוחלט ב-2007 שעלות הקמתו תגיע לכחמישה מיליון ש"ח.

מהנדסים במעמד של עובדי מדינה זכאים לדמי השתלמות וספרות מקצועית בתנאי שאכן היו בהשתלמות בתחום עיסוקם. זו בעצם הייתה הסיבה להקמת העמותה שעל-פי דיווחיה לרשם העמותות אלה מטרותיה: "לקיים פעולות חינוכיות ותרבותיות בין חברי הארגון ולסייע להשתלמותם המקצועית בכל ענפי עבודתם, לרבות ארגון סמינרים, כנסים מקצועיים, ימי עיון, קונגרסים, סיורים ותערוכות בתחומי המקצוע השונים".

מסתבר כי העסק עובד. לא מכבר קיבלו חברי עמותת המהנדסים והעובדים המקצועיים הודעה המזמינה אותם ל"סמינר מקצועי בנושא משק החשמל ברוסיה". העלות: 1,000 דולר בלבד לחבר הארגון ו-1,399 דולר לבן או לבת הזוג עבור שמונה ימים ושבעה לילות, כולל טיסה ומלונות על בסיס חצי פנסיון וגם סיורים שונים. בפועל לא היה "הסמינר" השתלמות הזכאית להכרה, כי כל מה שראו הטיילים הנרגשים בתחום עיסוקם היה ביקור קצר בתחנת כוח שלא חידש להם דבר. אבל הם נהנו מאוד מן הטיול.

גולת הכותרת של הרפורמה היא פרישת עובדים - הוותיקים והיקרים שבהם. העובדים החדשים שייקלטו לא ייהנו מההטבה המפורסמת של עובדי החברה - חשמל חינם.
בצד המונח חשמל חינם קיימות עוד הטבות רבות לעובדים. למשל צרכנייה מסובסדת מתקציב החברה שבה ניתן לרכוש לא רק מוצרי צריכה אלא גם מכוניות ומוצרי חשמל ביתיים המופעלים בחשמל חינם, כמובן, נסיעות מאורגנות לחו"ל בהנחות גדולות, ובנפרד: ארוחות בוקר וצהריים, כמעט ללא עלות, הסעות חינם לאתרי המגורים של העובדים ועוד.

כמה תעלה לנו הרפורמה הזו? מבחינה כספית טהורה הרפורמה אינה זולה, וכרוכה בהרבה מאוד תשלומי פיצויים לשלל גורמים. עלות הרפורמה לחברת חשמל מוערכת במיליארדים שיוקצו להטבות לעובדים. חוץ מהמענקים החד-פעמיים שיינתנו לעובדים, הם יזכו לתוספת לפנסיה שלהם שתעמוד על 1,250 שקל לעובדים הפורשים ו-1,700 שקל לעובדים הנשארים. מלבד העובדים שכלולים בתוכנית הפרישה המיוחדת, אסור יהיה לפטר אף עובד בחברת החשמל עד 2025.

אפשר לחשוב שהמחיר הכבד של הרפורמה יאלץ את חברת החשמל להיפרד משליטתה רבת השנים במשק החשמל, ונקבל הפרטה אמתית, שתוביל לשירות טוב יותר ולמחירים נמוכים. אלא שמתברר כי החלק הראשון לא נכון, והחלק השני לא ייצא לפועל, לפחות לא בטווח הנראה לעין.
עד לאחרונה, הבטיח מנכ"ל האוצר כי מחיר החשמל קבוע לשמונה שנים, אך משהאמיר מחירה אל המוערך של הרפורמה מעבר למשוער, חזר בו מהבטחתו והחליט לדחות את הורדת המחיר לתאריך לא ידוע. באשר לשירות, אין שום סיבה להניח שישתפר אם אין תחרות אמתית בין ספקי החשמל. הרפורמה תבטיח למעשה את שליטת חברת החשמל ברשת ההולכה, ובחלק ניכר מהליך ייצור החשמל, כי מעט התחנות שיופרטו פועלות על סולר ונפט ועלותן יקרה ולא תאפשר תחרות עם חברת החשמל. החברה תישאר מוגנת מתחרות ותוכל להמשיך בחוסר היעילות הנוכחי שלה.

כמו שניתן להבין החלטת הממשלה לאשר את הרפורמה יפה וטובה אבל רק לכאורה. את האמת אין לדעת אבל סביר מאוד להניח שמה שהיה הוא שיהיה. רק דבר אחד ברור - מחירי החשמל יעלו, אלא אם כן ייחשפו כל נתוני הרפורמה הלכאורית ומישהו מומחה יישב ויעשה חשבון מדויק ונכון כדי שנדע מה "מוכרת" לנו הממשלה, אם בכלל היא מעוניינת ברפורמה ולא משאירים אותה במגירה של "מחליטים".
סוף דבר: עד כאן זה רק קצה המזלג של הכאילו-רפורמה. כדי להבין באמת במה המדובר, ואולי יהיה צורך בעוד מו"מ שימשך לפחות 20 שנה. אבל הממשלה תוכל לטעון: החלטנו לאשר את הרפורמה. בקיצור: עבודה בעיניים.