מעמדו הנוכחי של שרון בליכוד הוא של בריון פוליטי. מי שהשיג את הבכורה על-ידי עבירות על החוק וגיוס מסיבי של ועדי עובדים תמורת הבטחות קלוקלות, הפר פעם אחר פעם הבטחותיו והתחייבויותיו - הן למתפקדי הליכוד ולמוסדותיו, והן לציבור הבוחרים שהעלה אותו לשלטון. הוא שולט במדינה על-ידי פיטורי שרים, הטלת אימה ומתן שוחד לנבחרים מושחתים.
"המורדים" מייצגים את הליכוד האמיתי, האידיאולוגי, זה שקיבל מנדט מציבור הבוחרים לפעול לפי תוכנית שהוצגה בבירור. שרון השתלט עליו "השתלטות עוינת", ורודה בו שלא כדין.
מצב זה ישתנה לחלוטין, אם שרון וחבורת מרעיו יזכו בהליך דמוקרטי בהנהגת הליכוד.
נאמני הליכוד שמנהלים מאבק נגד שרון עשו שגיאות גסות מאז עלתה לאוויר תוכנית ההינתקות. במקום לצאת נחרצות נגד העבריין, שכדי לחמוק מהעמדה לדין מכר את שאינו שייך לו, בגד בתנועתו ורמס את מהות הדמוקרטיה - הם הפריחו סיסמה: "אוהבים אותך שרון - אנחנו נגד ההינתקות".
קשה להבין איך אפשר להתנגד למעשה הנבלה והבריונות, ובה בעת לאהוב את הנבל הבריון שעושה אותו ממניעים פליליים. הפתרונות לפרסומאי מחבר היצירה.
קשה עוד יותר להבין איך אנשים ישרים ונבונים כמו עוזי לנדאו או איוב קרא התייצבו מאחורי הסיסמה. אין ספק, שבנוסף לאווילות הטבועה בה, הסיסמה שידרה גם אי-אמינות וחוסר נחישות, וגרמה נזק רב למאבקם. השימוש בה אף הפגין זלזול בתבונת הציבור, שאינו שונה במהותו מזה שהפגין שרון.
גם כאשר שרון בז להחלטות מוסדות הליכוד, הפר התחייבותו לקיים הכרעת משאל המתפקדים - הם המשיכו לדור איתו באותו בית, ולא תבעו את סילוקו. האם רק מתוך "ג'נטלמניות" ו"לויאליות" לאתרוג הרקוב?
לקראת הבחירות הקרבות הידיעות על כוונותיו של שרון מתחלפות פעם בכל יומיים. מתנגדיו דורשים ממנו להתחייב כי יישאר בליכוד גם אם יפסיד במאבק על המנהיגות, ומצהירים השכם והערב כי הם לא יעזבו.
מה יעשו "המורדים" אם שרון יישאר בליכוד ויזכה בבכורה בהליך תקין, "לאור" התנהלותו עד כה, וכאשר דרכו הפוליטית הצפויה בעתיד ברורה, והפוכה לדרכם? במצב שיווצר, הלגיטימיות תהייה שלו.
האם גם אז הם ימשיכו לפעול נגדו? אם ינהגו כך, תואר "המורדים", שעד כה הודבק להם בתרגיל תקשורתי מלוכלך, ייהפך להגדרה נכונה של התנהלותם.
לחילופין, הם יוכלו, תוך הפגנת אי-נחת מן המצב, ליישר קו עם שרון, בהנמקה של קבלת "דין התנועה". אם יעשו זאת, הם יוכיחו שהערכים שבשמם פעלו עד כה, הם בעלי חשיבות משנית, שהאינטרס המפלגתי והאישי עדיפים על טובת העם והמדינה, שה"כיסאולוגיה" קודמת לאידיאולגיה.
כדי לקיים יושרה ציבורית, עליהם להכריז עכשיו, עוד לפני ששרון יודיע על המשך דרכו - כי אם הוא יישאר בליכוד ויזכה בהנהגה, הם יפרשו מהמפלגה.
יתר על כן, עליהם לפעול במוסדות הליכוד המוסמכים, כדי להקיא כל המושחתים שבגדו בדרך ובתוכנית, במוסדות הליכוד ובאושיות הדמוקרטיה במדינה - שרון ויתר שרי הליכוד הנוכחיים, וכל נבחרי הליכוד שיישרו אתו קו. אסור לתנועה ערכית להשלים עם הגידול הממאיר בגופה, שיאיים בכל עת להמיתה.
אם יעשו כך, אולי הליכוד האמיתי (גם אם יאלץ לשנות שמו), יזכה מחדש באמון הציבור אותו איבד, גם אם יפסיד כיסאות בכנסת הבאה. ללא "הינתקות" מחבורת הפשע והשחיתות, אין לו תקומה.
במאמר מוסגר - קשה לנבא השלכות פילוג בליכוד על תוצאות הבחירות. כבר נאמר למי ניתנה הנבואה אחרי חורבן בית המקדש. חיזוי מה יחליטו הבוחרים בסוגייה שעדיין לא עומדת בפניהם, לפי אופציות שעדיין לא התגבשו, על סמך תשובות "אינסטנט" לשאלות הסוקרים - מעיד רק על מידת היוהרה של עורכי הסקרים, והמניפולטיביות של שולחיהם.
ניתן לשער גם תוצאה שונה מזאת שצופים הסקרים - ראינו כבר מידת התאמה בין הסקרים לתוצאות אמת, אף במצבים הרבה פחות עמומים.
סוגייה שאיני מוצא לה תשובה מספקת - איך צריך הליכוד (בהנחה שהוא עתיד להתעשת) להתייחס לאישים חיוביים מבחינות רבות, שאינם נמנים באופן מובהק עם חבורת מרעי שרון, אך לא התייצבו נגדו, ובמעשיהם ומחדליהם איפשרו ביצוע מעשה הנבלה. דוגמאות לאישים אלה - בנימין נתניהו, מיקי איתן, יובל שטייניץ, גדעון סער. יש גם נוספים.
יתכן שמתוך גישה תכליתית-פרגמטית רצוי לנהוג כלפיהם לפי הכלל "מודה ועוזב ירוחם". הבעיה בגישה זאת היא שעד כה איש מהם לא הביע אפילו רמז לחרטה על התנהלותו בסאגה של ההינתקות.
