הנה הבעיות:
1. סעיף 11, הסעיף המכשיל העיקרי, אומר כך: אם בית משפט לא מצא בחוק הלאום מענה לשאלה משפטית שהועלתה בפניו, הוא יכול לפסוק לפי עקרונות החרות, הצדק, היושר והשלום של מורשת ישראל. יש כאן פתח ענק לסירוס הכוונה האמיתית של החוק. ולאור התקדימים מחוקי יסוד קודמים (שאהרן ברק דחף לקבל אותם) זה מה שבג"ץ גם יעשה. טוב יעשה המחוקק אם יבטל את הסעיף הזה.
2. סעיף 7 (ב) בחוק - כל קהילה יכולה להתיישב בנפרד גם על בסיס דתי. זה מצויין. הבעיה שנתניהו כבר סירס את הסעיף הזה וקבע ש'ה
ממשלה' תקבע. כמובן ממשלה בראשותו של ביבי לא תקבע שום דבר כזה ונשארנו בלי יישובים המיועדים רק ליהודים...
3. השפה הערבית - מעמד מיוחד (סעיף 4 ב-ג). לא נקבע איזה מעמד ולכן פרשנויות בג"ץ העויין יכולות עוד להפוך אותה לשפה רשמית, מה עוד שנקבע שהחוק לא יפגע במעמדה של השפה בפועל טרם תחולת החוק. לדוגמה, היום כל המסמכים המשפטיים, ולא רק שם, נכתבים בערבית וזה ימשיך גם להבא למרות שהעברית לפי חוק הלאום היא השפה הרשמית היחידה.
4. המדינה תפעל לשימור הזיקה בין ישראל לתפוצות (סעיף 6 ב), כמובן בג"ץ ישתמש בזה כדי לתת לרפורמים מארה"ב דריסת רגל בכל ההחלטות החשובות במדינת ישראל כולל הכותל, המועצות הדתיות, חוק הגיור, וכל מה שהוא יהודי.
בקיצור, עד שלא יתקנו את החוק עדיף לא להעביר אותו. זה רק ייתן תחמושת בידי בג"ץ, ויצא שכרנו בהפסדנו. אגב, אין פלא שחוק בנוסח הזה מגיע לדיון דווקא במשמרת של ביבי נתניהו.
ועל זה נאמר: עֻצוּ עֵצָה וְתֻפָר דַּבְּרוּ דָבָר וְלֹא יָקוּם כִּי עִמָּנוּ אֵל.
[
הצעת החוק באתר הכנסת (לפני השינויים האחרונים)]