|
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
פתאום מוצאים בחוק הלאום את המילה 'ערך' ● מה זה אומר משפטית? מי אם לא הכל יתרגמו את הביטוי החלול-המלא בכל מה שיעלה כל מי שיש לו ראיה משלו על ערכים באורח שונה ומשונה ומבדל וסותר את העיקר, מדינת הלאום היהודי
|
|
מדינה מתעצבת כדי לפתח את הכל [צילום: יונתן זינדל/פלאש 90]
|
|
|
|
|
החיפזון מתעתע. חוק הלאום הוא מיותר. בעינינו ובעיני כל העולם כולו, אנחנו מדינת הלאום היהודי. זה שמנו-הגדרתנו מימי היותנו. "מדינת ישראל", משמע מדינת עם ישראל. חוקקנו את חוק השבות, כי אנחנו מדינת הלאום היהודי. קלטנו עליות מכל מצוקה ומכל רווחה, כי אנחנו מדינת הלאום היהודי. שיגרנו את מיטב בנינו ובנותינו להציל יהודים בארצות עוינות, תוך חירוף נפש אישי ומדיני, כי אנחנו מדינת הלאום היהודי. מה שמיותר, כנטול דמי, כיוצר חסרון.
אבל, מי שחש כי במדינה בה אין חוקה ראוי היה לעגן בחוקה את מהותה של המדינה, גם אם זה מיותר, מתחייב בזהירות גדולה, בעיון ובדיון שתכליתו למצוא את המשותף הרחב ביותר האפשרי העושה את המדינה לאחת, ועושה את החוק למנוסח כך שאפשר יהיה ללמד אותו בכל בתי-הספר בישראל כמניפסט של ישראל ואחדותה. אבל החיפזון, ומי יודע לאל נכון למה, מתעתע. הוא מביא לדיוני בזק, להצעות סרק, לפשרות היוצאות להיטיב והמגיעות להרע.
מדינה מתעצבת כדי לפתח את הכל, כדי לקיים את הכל, כדי לקדם את הכל. פתאום היא מגבילה עצמה לפתוח ההתיישבות היהודית. ההתיישבות היהודית לא זקוקה לשום חוק לאום. היא הקימה את ישראל, מכוח חוקת שיבת ציון. ההתיישבות הייתה עריסה של עמל, של התקשרות לקרקע המולדת, של חקלאות ותעשיה וחינוך ערכי. היא קבעה את גבולות המדינה לפני שהייתה מדינה ואחרי שקמה.
ההתיישבות מעוגנת בישראל יותר מכל חוק. עם זאת, היא לא הייתה המאמץ הבלבדי. קמה תל אביב וקמה חיפה וקמה פריחה בישובים ערביים שנשארו בגבולות ישראל ויושביהן היו לאזרחיה. איזו מין פשרה רעה השיגו קברניטי החיפזון הדווקני? חבל.
פתאום מוצאים בחוק הלאום את המילה 'ערך'. מה זה אומר משפטית? מי אם לא הכל יתרגמו את הביטוי החלול-המלא בכל מה שיעלה כל מי שיש לו ראיה משלו על ערכים באורח שונה ומשונה ומבדל וסותר את העיקר, מדינת הלאום היהודי. הכל 'ערך' ושום דבר איננו 'ערך' של כל יושבי ישראל. איזו מהומה מכניסים לחוק הלאום, רק מפני שהשעה דוחקת ואיומים עובדים, ומוכרחים להתפשר גם כשאין זמן לראות לאן הולכת הפשרה.
הכל מקיפים את ראש הממשלה כבר עכשיו בדרישות לפרטיקולריות. היה עליו לומר - אם אני רוצה בחוק הלאום - אני רוצה אותו במתכונתו הטובה ביותר האפשרית, גם אם כדי להגיע לכך זקוקים להסכמה רחבה, לא רק קואליציונית. תנו לי להיות מתון בדין. גם בתוך ביתי פנימה מזהירים אותי לא להיחפז. תנו לי ואעשה כבוד. אבל לא נותנים. בבהילו יצא חוק שירבה מהומה, לא רק על לא מאומה, אלא על הרבה מאוד דברים שאפשר למנוע אותם באורך רוח ובחוכמה.
|
| תאריך:
|
23/07/2018
|
|
|
עודכן:
|
23/07/2018
|
|
יצחק מאיר
|
|
|
|
|
|
כותרת התגובה
|
שם הכותב
|
שעה תאריך
|
|
|
|
1
|
|
במבה
|
25/07/18 10:13
|
|
מילה חדשה הגיעה לעולם ו'הדתה' שמה. וההדתה הזו בוודאי מרוצה מהנוכחות שלה שהולכת וכובשת לה מקום מרכזי בקרב 'שומרי החומות'. על כל פתגם ומילה, שפעם כילדים היינו משננים אותם, היום הס מלהזכיר 'דתיותם'. למשל, "דרכיה דרכי נועם וכול נתיבותיה שלום", משפט זה שהיה מודפס על תעודת בית ספר, גרם ל'לוחמי האש' לדרוש להחליפה, למשל יובל המבולבל, שקרא עם ילדים בהופעה בל"ג בעומר את המשפט "ואהבת לרעך כמוך", הפך מאז ל'יובל המקולקל"... והאישה שתקפה את החב"דניק כשיהודי הניח בסמוך אליה תפילין, וסנסציית התפילין בארץ נהדרת, בכול האולפן הפרוגרסיבי הזה, לא היה אחד שתבע את עלבונה של התורה, את עלבונו של הקב"ה. איש לא קם! הם רק ישבו וצחקקו מדושני עונג מהשטויות של עצמם, ובכול זאת שומו שמים, עד לכאן! והקריאות הפומביות להפר את החוק ולפתוח מסעדות בהתרסה בתשעה באב, ועורך באתר חדשות מרכזי שכתב: "אני לא מתנקם במגזר שלם בכך שאני מכריז שאני מזלזל באבל שלהם". עד לאן הגיע עומק הניכור והתלישות, אם תשעה באב יום האבל היהודי המקפל בתוכו את כל ההיסטוריה רווית הסבל של עמנו, הוא ה"אבל שלהם" - הרי שצמח כאן דור מנוכר ליסודות הבסיסיים של הקיום היהודי.
|
|
|
|
|
התקשורת האמריקנית המגויסת לטובת הדמוקרטים והשמאל, הגיבה במקהלת גינויים, שלילה וביקורת בלתי-מרוסנת על מהלכי הנשיא טראמפ בפגישתו עם פוטין. מרבית הטיעונים אינם כוללים הוכחות, אבל מבטאים באופן ברור סלידה, תיעוב, התנכרות ואכזבה מהעובדה שהשיחה בין השנים לא הסתיימה ב"פיצוץ אטומי". דומה שאצל רבים הפחד הקמאי מבריה"מ הטוטליטרית, בשתי המפלגות אבל במיוחד בדמוקרטית, עדיין מדריך את היחס לרוסיה, שכבר איננה דומה כמעט מכל הבחינות לרוסיה "ההיא". אולם מבחינה פוליטית ותקשורתית עויינת רוב ההתעסקות ברוסיה ובפוטין כיום, משרת שתי מטרות: ניגוח טראמפ באמצעות רכיבה על ההיסטריה של המלחמה הקרה כתחליף פוליטי לטחנות הרוח הדון קישוטיות וסולידריות עם בעלי הברית האידיאולוגיים באירופה, שאצלם הפחד עדיין מוחשי. מאז ניצח טראמפ בבחירות, שימש הקלף ה"מפוברק" של הדמוקרטים, הטוען לקנוניה מסוג "קשר" (COLUSSION) או קנוניה מסוג אחר, כנימוק עיקרי לטענה שהניצחון של טראמפ איננו לגיטימי מפני שהושג בסיוע רוסי. אחרי שנפלו בזה אחר זה כל הטיעונים הפורמליסטיים, כגון: יתרון מצביעים רגילים לקלינטון על פני טראמפ, התעלמות מהגדרות החוקה לאופן קביעת הניצחון בבחירת הנשיא, מסע הצלב האישי, העצמת משברי ההסתגלות של הממשל החדש בבית הלבן והכשלת השינויים בחוק ביטוח הבריאות הקלוקל של אובמה, נותרו רק הקשרים עם רוסיה ופוטין, כאילי הניגוח שלהם סיכוי לשרוד ולגייס תמיכה ציבורית סבירה. טחנות הצדק של החוקר המיוחד מוּלר (MULLER), שטוחנות לשווא כבר למעלה מ-18 חודשים ולא הניבו אלא כתבי אישום שוליים בעיקר נגד פקידים בממשל אובמה לשעבר, הם מכשיר הטרדה יעיל וכמעט "נצחי".
|
|
|
|
|
נראה שנתבלעה דעתנו, פשוט כי יותר מדי טוב. גם בארה"ב דומה הדבר, אלא שכאן התרגלו להרגשה המשכרת של כוח ושררה, וכשאלו נלקחו, האבלים מתנהגים כבריונים, מנסים בכל הכוח להשיג את מה שאיבדו לאחר שמונה שנות שלטון.
|
|
|
|
|
קלמן ליבסקינד, מעריב, חשף בשישי האחרון, עוד על המסמך המצמרר שנברא בימי ניצב (בדימוס) מני יצחקי, אז ראש אח"ם, מסמך "טופ סיקרט", המרכז והמלקט "מידעים מודיעיניים" אודות עשרות (כארבעים במספר) חברי כנסת ועוד כמחצית משרי ממשלה מכהנים וכן, "על הדרך" גם על ראשי רשויות עירוניות - הכל כדי שיהיה...מעניין.
|
|
|
|
|
מי שסבר כי מינוי של פרקליט צבאי ראשי המשתייך לקהילה הגאה לא ישפיע על החלטותיו המקצועיות - התבדה. בהודעתו של אלוף שרון אפק נכתב כי "נושא השתתפותם של חיילים בהפגנות נמצא בבדיקה משפטית. אולם בכל מקרה, לא יינקטו צעדים נגד חיילים שישתתפו הערב (22.7.18) בהפגנות למען שוויון לקהילת הלהט"ב".
|
|
|
|
|
אחת השגיאות החמורות ביותר של ממשלת ישראל: ההפרדה בין חטופים לחטופים, ואי-עמיד...
