טרור פמניסטי אחרי הרעש

הגיעו מים עד נפש. שעל כן קשה לקבל איפוק כאפשרות. לי קשה. אולי קשה גם לחברות הגדולות הרבות שאוימו על-ידי מארגני המחאה, שאם לא יזדהו עם המחאה, ואם לא ישלמו על הפרסום, יתפרסמו שמותיהם ברבים. להיות כיום זה שאינו מזדהה עם מה שחובה להזדהות איתו אם אתה אדם נאור, יכול לעלות יותר. בשלוש מלים - שלם דמי חסות. שעל כן חתמו ושילמו רוב החברות אליהן הופנתה התביעה (מאחורי הקלעים של מחאת הלהט"בים).

אולי קשה גם לחברים רבים בסגל האקדמי, האילוץ ללמוד ולהצליח בבחינה בנושא הטרדה מינית. אל דאגה. יש לכך "לומדה". היא תסייע. יש גם מועד ב' לנכשלים. לא בדיחה! גם האקדמאים, גם הם חששו, למדו, נבחנו וחתמו. אקדמאים, אלה שחתימתם נחשבת כי הם... אקדמאים, חושבים עצמאית, מחויבים לאמת. אלא שעדר מפוחד יש בכל המגזרים. וזה באמת מזכיר לי תהליכים. אם חשבנו שהפמיניזם שחדר באגרסיביות לצה"ל, כמו גם שטיפת המוח לחיילים (ולחיילות...) לקראת גירוש גוש-קטיף, היה אפיזודה לשעתה, טעינו בגדול. כל מאפיונר היה מתגאה בהישגים גורפים כאלה לאורך זמן, כמו כל רפתן שאילף את פרותיו להכניס ראשן בעול, הן למטרת חליבה והן למטרת רבייה.

אותי זה מדאיג. חברה שנכנעת למיעוט שמצליח לשכנע באיומים ובטענות מפולפלות ומבלבלות, שיכול מיעוט לדרוש את כל הנראה לו כזכותו רק מפני שהוא מיעוט; חברה שבה רוב מציית למיעוט רק מפני שמפעיל טרור, היא חברה שאפשר להובילה לכל מקום. כן, לכל מקום, פשוטו כמשמעו. כי "מה איכפת לך, תחתום" כמו שאמר אחד הפרופסורים שלא רוצה לריב ורוצה לחזור הביתה בשלום.

הנגע פשה גם לשפה, עזר כנגד הטרור. השפה כמכשיר לטמטום המונים. העברית מגויסת לאג'נדת המיגדר, אגב, חיקוי המונח באנגלית gender. הוא בא להבדיל מהמונח הנורא - מין: זכר ונקבה. יבוּא מאמריקה, כמו כל דבר כמעט. המונח התפתח לכדי אידיאולוגיה, "מדע" אותו לומדות נערות תמימות באוניברסיטה - לימודי מיגדר; ענף בצה"ל, שווה ערך ואף עולה על ערך הלחימה. שפת המיכאליוֹת כבשה את התקשורת והפייסבוק הנערתי. במקביל ל"שפה רזה" השמינה העברית, הרתה וילדה תאומים: רוצים ורוצות; ברוכים וברוכות הבאים והבאות ל...; אגב, איך תאמר הגברת מיכאלי על תאומים בן ובת? כך בפשטות? בארה"ב (ויגיע גם אלינו, שאלה של זמן) כבר יש שאינם נותנים שמות לחַי המגיח מהרחם, מתוך צפייה שיחליט כשיהיה גדול (כמה גדול?) אם הוא בן או בת. ובקנדה כבר יש הצעה רצינית להחיל איסור על השימוש ב-he ו-she.

ואצלנו - נשכח או לא נלמד או נחשוב, הפמיניסטיות הקיצוניות בעיני עצמן למתקנות השפה. מתחביר התנ"ך כבר נעלמה מעצמה יכולת ההבעה של זמנים שונים. בדקדוק התנ"ך שבשימוש כיום נכללות הרבות ברבים. אבל, במקביל לרצון לפרק את המבנה המשפחתי הנורמלי, הן מפרקות גם את הידוע והמובן לכל תינוק, כדי שיתאים לאג'נדה הפמיניסטית הקיצונית. בכך הגיעו הכותבות לעיוות השפה ממש, כגון: א.נשים. ואם צריך פועל בהמשך הרי הוא: מוזמניםות. כך נכתב. כנראה נעלם מעיניהן שנשים אינן מין נקבה של אנשים. גם אם למורת רוחן, יש גברים ויש נשים. וכולם אנשים.

ומה באוניברסיטה? נולדה לומדה: שאלות בנושא השוטף כל, מיועדת לפרופסורים, פרופסורים גימלאים, סגל.. בהמשך תגיע גם לסטודנטים. פרופסורים שכבר אין להם לאן להתקדם, מסתכלים לאחור, חוששים מתקיפה פמיניסטית, מצייתים תחת איום: לומדים, נבחנים, נכשלים, נבחנים שוב עד שיגיעו לציון 100. קשה להאמין.

רוצות שוויון? תדרושנה גם שנשים לא תטרדנה מינית גברים. נכון שכנראה יש רק מקרים בודדים, או שאולי גברים מתביישים להתלונן וכן יש הרבה הטרדות, אבל גם מיעוט תוקפני, אם הוא קיים, הוא חייב להיבחן. שוויון הוא שוויון. שהרי גם הגברים המציקים הם מיעוט ואם נעשה חתך גיל, רוב בני ה-80 וצפונה, לא מטרידים נשים. אולי בדיור מוגן, ושם לא צריך להיבחן.

אני מזהה תהליכים וזה באמת מפחיד. אם הן מצליחות לקבל תמיכה "מוסרית" באיומים, ותמיכה כספית באיומים, ובצד הן גם מעשירות משרדי פרסום, זה מפחיד. עדר תמיד מפחיד אותי, וכדאי שיפחיד את כולנו.