בארה"ב מתחילים להפנים את חוק סרבנס אוקסלי ואת ההשלכות הכלכליות הנגזרות ממנו. המלחמה אומנם נמצאת בראשיתה, אולם נדמה כי ריבוי האינטרסים של הצדדים הפועלים בנושא יכול לשרת היטב את מגזר החברות הציבוריות הישראליות, שיתקשה להשלים עם העלויות הכבדות הכרוכות ביישומו.
לאחרונה הוחלט אומנם לדחות את יישום התקנות עבור החברות הזרות הקטנות עד סוף 2006, אך מדובר רק בחברות ששווי השוק שלהן נמוך מ-75 מיליון דולר. כל שאר החברות הזרות יצטרכו לעמוד בהוראות החוק כבר ביולי הקרוב. למעשה מדובר במרבית החברות הישראליות הנסחרות בנאסד"ק, בהן טבע וצ'ק פוינט.
במה דברים אמורים? נראה כי רוב ההתמרמרות נוגעת לסעיף 404 - הסעיף היקר ביותר בחוק - המחייב חברות לשדרג את מערך הבקרה שלהן כדי להמשיך ולהיסחר בבורסה האמריקנית. סעיף זה עומד בראש סדר העדיפויות של החברות הדורשות את שינוי החוק ואף זכה להתבטאות נדירה מצד ויליאם מקדונו, יו"ר מועצת הפיקוח החשבונאי של הרשות לניירות ערך, שאמר לפני מספר חודשים כי המועצה צריכה לשקול דרכים להנחות חברות לגבי מילוי סעיף 404 בזמן הקרוב.
הבעייתיות בסעיף זה נוגעת לא רק לעלותו כי אם לזמן שהוא מצריך ליישומו, הן מצד החברה והן מצד רואי החשבון, שבמסגרת עבודתם דורשים גם את גילויים של פרטים חסרי חשיבות במערך הבקרה, וזאת כדי להימנע מתביעות בעתיד.
בעוד החברות הגדולות לוחצות לשינוי עלויות, עיקר תשומת הלב ברשות האמריקנית לניירות ערך מופנית בעיקר לחברות הקטנות, השומעות על העלויות וחושבות פעמיים לפני כניסה להרפתקת הנסד"ק, בייחוד כאשר האלטרנטיבות קורצות מעבר לים.
מסקר שערכו בורסת נאסד"ק ואיגוד האלקטרוניקה האמריקני בקרב מנהלים בכירים של 298 חברות ציבוריות בנושא עלויות חוק סרבנס אוקסלי, עולה כי החברות הקטנות צפויות לשלם, יחסית להכנסותיהן, פי 11 מהחברות הגדולות, עבור עלויות ההטמעה של תקנות ה-SOX.
הסיבה לכך היא שרואי החשבון מתייחסים לחברות הקטנות כאילו הן חברות בשווי מיליארדי דולרים ומציגים להן את אותן דרישות הבקרה הפנימית שהם מציגים לחברות הגדולות.
היכן עומדים הדברים? מצד אחד, טוענות החברות הגדולות כי הן מתקשות לעמוד בעלויות הגבוהות של החוק. מצד שני, אנו שומעים יותר ויותר קולות של דאגה מכיוון בורסת הנסד"ק, הרואה כיצד החברות הקטנות בורחות מהנפקות ונוסעות לבורסות מעבר לים.
מצד שלישי, מרגיעים גורמי ממשל אמריקניים את הרוחות וטוענים כי השנה הראשונה היא הקשה ביותר וכי העלויות ירדו ברגע שהחברות ילמדו להתמודד עם הדרישות המחמירות של החוק.
הדיון הציבורי בנושא זה נמצא כעת בעיצומו והשאלה המעניינת היא כיצד הוא ישפיע על החברות הישראליות, שאמורות להתחיל ביישום החוק בשנה הקרובה. בעוד שאין ספק כי הורדת עלויות יישום החוק יועילו לחברות הישראליות, הרי שקיים ספק מתי הן ייצאו אל הפועל.
אמנם מדובר בוויכוח חם אולם מהדיון ועד הסקת מסקנות ויישומן בפועל, הדרך עוד ארוכה. ויכוח זה משרת היטב את האינטרסים של החברות הישראליות, היושבות על הגדר וממתינות להתפתחויות אולם סביר להניח ששמחה על הוזלת עלויות הסרבנס אוקסלי תהיה מוקדמת מדי.
גם אם הנחות ביישום החוק יינתנו, הן יינתנו רק לאחר שמעגל המצטרפים לחוק יושלם ולאחר שיוצגו ההוכחות החד-משמעיות לכך שקיים קשר בין נטישת הבורסה האמריקנית לבין החוק. המרחק מהחלטות אלו עדיין רב ועל כן, טוב יעשו החברות הישראליות אם לא יסמכו ידיהן על החלטה כזו וימשיכו בהיערכות לחוק כמתוכנן.
