News1 גאים להציג
מבקרים ייחודיים (Unique Visitors):
אתר - 505,639  סלולר - 362,546
   |   15:07:40
בלוגרים / בעלי טורים
דעות  |  כתבות  |  תחקירים  |  לרשימת הכותבים
יואב יצחק
יואב יצחק
ישראל ביתנו וליברמן בראשה הפעילו מערך של עמותות, בהן: עמותת עזרא העולמי, עמותת ביתנו עולמי, ועמותת הפורום העולמי של יהודים דוברי רוסית    העמותות שתוקצבו בחלקן מכספים קואליציוניים ו...
איתמר לוין
איתמר לוין
אין-ספור פסקי דין, החלטות של נציב הביקורת על הפרקליטות ודוחות של הסניגוריה הציבורית מלמדים: שוטרים מפרים את החוק והנהלים, וזוכים לגיבוי מצד פרקליטים. הדוגמאות מששת החודשים האחרונים...
[צילום: באדיבות מוזיאון ארץ ישראל]
דליה הקר-אוריון
הזמן-כרונוס והאדם ויצירי כפיו, מככבים בתערוכות המוצגות במוזאון ארץ ישראל ברמת אביב: "מיתולוגיות ארץ ישראליות" ו"דטה מיינינג"    התערוכה המעניינת "חומר ורוח" חושפת בפני הקהל הרחב את ...
יובל לובנשטיין
יובל לובנשטיין
כחלק ממהפכת המזון האורגני והמזון הבריא, נשמח אם נקבל קופסת שימורי טונה עם כיתוב מחייב שהמוצר עבר בדיקה שמאשרת שהמוצר נקי מרעלים
לרשימות נוספות  |  לבימה חופשית  |  לרשימת הכותבים
הרשמה לניוזלטר
הרשמה ל-SMS
טוויטר / יואב יצחק YoavNews1
ברחבי הרשת / פרסומת
מועדון+ / תגיות
אישים | פירמות | מגשרים
מוסדות | אתרים | מושגים
גרסטל. בוררת [צילום: פלאש 90]
בוררת ומגשרת
הילה גרסטל. ילידת 13.6.1955, ישראל. נשואה לראובן ולהם שני ילדים.

ב-1973 סיימה את לימודיה התיכוניים בתיכון עירוני בהרצליה. בשנים 1975-1973 שירתה בצה
איתן ששינסקי [צילום: פלאש 90]
כלכלן
איתן ששינסקי (נולד: 29 ביוני 1937), כלכלן ואיש אקדמיה ישראלי.
תום שגב [צילום: AP]
סופר, עיתונאי
תום שגב (נולד: 1 במרץ 1945), עיתונאי, פובליציסט והיסטוריון ישראלי.
לכל הערכים במועדון+
גבייה למפרע של ארנונה - האם אפשרי
[צילום: ברנן לינסלי, AP] אין גבייה רטרואקטיבית בדיני המס

לא ניתן לשנות רטרואקטיבית כללים בדיני המס, שכן הדבר פוגע באינטרס ההסתמכות של הנישום למעט במקרים חריגים ומה לעניין ארנונה?

>
>
>
>
>
▪  ▪  ▪
עיקרון יסוד בדיני המס, קובע, כי לא ניתן לגבות מס באופן רטרואקטיבי, אלא מעתה ואילך.
כך לדוגמה, בג"ץ 5290/97 עזרה תנועת הנוער נ' השר לענייני דתות (פ"ד נא(5) 410) נקבע כי אם המחוקק אוסר על תחולה למפרע של תקנות, מקל וחומר אמור לחול איסור על תחולה למפרע של נורמות נמוכות יותר כגון הוראות מנהל.

בפסק הדין בעניין ע"א 957/97 המועצה המקומית עילבון נ' מקורות חברת מיים בע"מ פ"ד נד(2) 433 וכן בע"א 4452/00ט.ט. טכנולוגיה מתקדמת בע"מ נ' עיריית טירת הכרמל, פ"ד נו(2) 773 (2002) נפסק כי איסור החלת נורמות באופן רטרואקטיבי, חל ביתר שאת בתחום דיני המס, למעט היכן שזה נקבע מפורשות בדיני המס (לדוגמה – בסעיף 85 לחוק מיסוי מקרקעין (שבח, מכירה ורכישה), תשכ"ג – 163, בסעיף 147 לפקודת מס הכנסה [נוסח חדש], או בסעיף 79 לחוק מס ערך מוסף, התשל"ו – 1975).

מאמר זה יסקור את שאלת הגבייה הרטרואקטיבית בתחום המיסוי המוניציפלי (ארנונה, היטלים, אגרות), וזאת לאור כללי המשפט המנהלי:

הכלל: אין גבייה רטרואקטיבית בארנונה
מיסי ארנונה

אסור לשנות את הכללים רטרואקטיבית
הכלל הוא – שלא ניתן לשנות נורמה בתחום הארנונה (כגון חוק, תקנה, כלל, שיעור-שומה וכיו"ב) באופן רטרואקטיבי, למעט חריגים מאד מאד מסוימים, הקשורים לרוב בכך שנישום הארנונה רימה את הרשות המקומית ופעל בחוסר תום לב

כשאנו מדברים על גבייה רטרואקטיבית בתחום הארנונה, אין הכוונה, כמובן, שלעירייה ולרשות המקומית אין סמכות לגבות חובות עבר. הכוונה היא – שאם משתנה הנורמה המשפטית ביחס לשיעור הארנונה אשר על נישום הארנונה לשלם (לדוגמה צו ארנונה או סיווג הנכס, אשר קובע כמה ארנונה יש לשלם), הנורמה הזו תחול מכאן ואילך, ולא רטרואקטיבית, וזאת בכדי להגן על אינטרס ההסתמכות של נישום-הארנונה, ולא "להפתיע" אותו בחוקים חדשים חדשים לבקרים.

כפי שאמחיש במאמר זה – הכלל הוא – שלא ניתן לשנות נורמה בתחום הארנונה (כגון חוק, תקנה, כלל, שיעור-שומה וכיו"ב) באופן רטרואקטיבי, למעט חריגים מאוד מאוד מסוימים, הקשורים לרוב בכך שנישום הארנונה רימה את הרשות המקומית ופעל בחוסר תום לב. במרביתם המכריע של המקרים, אין לשנות את הכללים לעניין שיעור-הארנונה באופן רטרואקטיבי:

כך לדוגמה, בפסק הדין בעניין תק(קריות) 1854/05 אטיאס אורלי נ' עיריית קריית אתא, פורסם בנבו (2006) נפסק כי חקיקת ארנונה אשר נחקקה ביולי 1994, חלה מאותו רגע ואילך, ואינה חלה רטרואקטיבית.

באותה פרשה דובר בתיקון 2 משנת תשנ"ד לפקודת העיריות, אשר במסגרתו- תוקן סעיף 326 לפקודה, ונפסק, כי ארנונה חלה על שוכר של נכס מקרקעין, אך ורק כאשר השכירות היא לשנה ומעלה. שכירות של שנה ומטה, לפי תיקון זה, מחייבת כי תשלומי הארנונה יחולו על המשכיר ולא על השוכר.

באותו פסק דין עלתה השאלה, מה דינו של חוזה שכירות אשר נחתם באפריל שנת 1994, כ 3 חודשים בטרם התיקון נכנס לתוקף. האם מתוקף חוזה שכירות זה, יכולה עיריית קריית אתא לבוא בדרישה אל המשכיר ולגבות ממנו את חובות הארנונה?

שהרי, נכון לאפריל שנת 1994, שוכר חב בחובות הארנונה לעירייה, גם אם תקופת השכירות הייתה זמנית וקצרה.

בית המשפט קבע כי אין לעירייה סמכות לגבות את חובות הארנונה מן המשכיר, שכן חוזה השכירות נחתם בטרם תיקון 2 לפקודת העיריות, קובע כי דמי הארנונה חלים על השוכר, והוא הנמען הנכון לפעולות גביית הארנונה מטעם העירייה.

בפסק דין זה ביטא בית המשפט את העיקרון ולפיו – כל תיקון בחקיקת הארנונה (כגון תיקון בפקודת העיריות, חוק ההסדרים, חוק הערר) נחקק מעתה ואילך ולא רטרואקטיבית.

[צילום: משה שי, מקורות] חברת מקורות

כשהעירייה טעתה
בוקר אחד מגלה העירייה את הטעות, ומבקשת לעדכן את שיעור הארנונה לשיעור-המס הנכון, לא רק מעתה ואילך, אלא גם רטרואקטיבית, על חשבון כל השנים שבהן העירייה וגבתה-בחסר מס ארנונה. מהו הדין אז?

האם נישום ארנונה רשאי להסתמך על טעות של העירייה?

בפסקי דין רבים נדונה השאלה, מה דין טעות שטועה העירייה בשומת-הארנונה, לטובת הנישום, במשך שנים רבות. בוקר אחד מגלה העירייה את הטעות, ומבקשת לעדכן את שיעור הארנונה לשיעור-המס הנכון, לא רק מעתה ואילך, אלא גם רטרואקטיבית, על חשבון כל השנים שבהן העירייה וגבתה-בחסר מס ארנונה. מהו הדין אז?

זוהי שאלה אשר נדונה בלא מעט פסקי דין, ובין היתר בעתמ (ת"א) 275/09 מנרב תעשיות (1983) בע"מ נ' מנהל הארנונה בעיריית תל אביב-יפו, פורסם בנבו (1983):

באותה פרשה, עד לשנת 2005, חייבה עיריית תל אביב בטעות את חברת מנרב בשיעור ארנונה מופחת, שלא בהתאם לסיווג הנכס העסקי האמיתי שלה. החברה השיגה על כך בפני מנהל הארנונה ולאחר מכן בפני וועדת הערר לענייני-ארנונה, אשר מוסמכת לדון בשאלות סיווג הנכס לצורכי שומת ארנונה, ואשר קבעה כי "אי חיוב המערערת בתשלום ארנונה בגין החזקתה בחניון עד לשנת 2005 מקורו בטעות של המשיב, שיש לתקנה ולא לשמרה".

בית המשפט המחוזי בת"א, אשר אליו עתרה חברת מנרב, אישר את החלטת וועדת הערר לענייני ארנונה, וקבע כי אין לכבול את המשיב לטעותו, וכי יש לחייב את המערערת בארנונה עם גילוי הטעות.

נפסק שם כי אומנם לא ראוי לגבות ארנונה בחסר, אולם, ככל שהעירייה טעתה ולא חייבה את חברת מנרב בשיעור הארנונה הנכון, תיקון שומת הארנונה יהא מעתה ואילך, ולא רטרואקטיבית.

גישה דומה החיל בית המשפט בעניין מקורות (ע"א 957/97 המועצה המקומית עילבון נ' מקורות חברת מיום בע"מ, פ"ד נד(2) 433), שם נפסק כי מעצם העובדה כי המועצה המקומית לא שלחה למקורות הודעות חיוב במשך עשרות שנים, הרי שחברת "מקורות" הסתמכה על כך וכלכלה את ענייניה בהתאם. לפיכך אין לחייבה רטרואקטיבית בארנונה אשר לא נגבתה, עקב טעות המועצה המקומית.

מפסקי הדין אשר הבאתי דלעיל, עולה, כי בית המשפט פוסל ברמת העיקרון, תחולה למפרע של שומת ארנונה, גם במקרים שבהם העירייה טעתה, וחייבה את נישומי הארנונה בסכומים מופחתים, בטעות. גם במקרה כזה, נישום הארנונה יחויב בסכום הריאלי אך ורק מרגע התגלות הטעות. האמנם כך תמיד?

לא בהכרח.

[צילום: יח"צ] השופט יצחק זמיר

אינטרס ציבורי בתיקון הטעות
אמנם גם בטעות שנגרמה באשמת הרשות המינהלית ניתן לתקן את הטעות או לבטל את ההחלטה, אולם זאת רק בנסיבות מיוחדות או אם קיים אינטרס ציבורי מיוחד בתיקון הטעות, כגון, שכתוצאה מן הטעות עלול להיגרם לציבור נזק חמור. ההסבר לכך כפול. ראשית, האזרח רשאי להניח כי הרשות ערכה את הבדיקות הנדרשות, ואינו צריך לחשוש שהכל ייפתח מחדש בשל טעות גרידא. שנית, הרשות המינהלית צריכה לקבוע לעצמה סדרי עבודה נאותים, המבטיחים שהבדיקות הנדרשות יערכו לפני מתן ההחלטה ולא לאחר מכן. שונה המצב כאשר החלטת הרשות נפגמה באופן מהותי מחמת הטעיה או מרמה על ידי האזרח.

האם ניתן לשנות כללים בתחום הארנונה- רטרואקטיבית?

מהיכן שואבים בתי המשפט את הרעיון, כי יש אפשרות לשנות כללים בתחום הארנונה באופן רטרואקטיבי? מסעיף 15 לחוק הפרשנות, התשמ"א – 1981. הסעיף הזה קובע כי:

"הסמכה להתקין תקנות או ליתן הוראת מינהל – משמעה גם הסמכה לתקנן, לשנותן, להתלותן או לבטלן בדרך שהותקנו התקנות או ניתנה ההוראה".
בפרשת ע"א 975/97 המועצה המקומית עילבון נ' מקורות חברת מים בע"מ נפסק כי:

"...סעיף 15 אינו מסמיך לתקן את ההחלטה המוטעית באופן רטרואקטיבי, כך שגם אם יש מקום לתיקון מהסוג הנדון לפי סעיף 15, עדיין עלינו לבחון אם על-פי הפרשנות הראויה ועל-פי העקרונות המקובלים עלינו, יש מקום שתיקון כזה ייעשה עם תוקף רטרואקטיבי"

במילים אחרות, תחת מסווה של הררי מילים, בית המשפט אומר כי כללים בתחום הארנונה יחולו באופן רטרואקטיבי אם זה יתאים לבית המשפט "על-פי הפרשנות הראויה ועל-פי העקרונות המקובלים". או במילים אחרות, נישומי ארנונה עדיין נתונים בחוסר ודאות.

פסק הדין בעניין טירת הכרמל (ע"א 4452/00ט.ט. טכנולוגיה מתקדמת בע"מ נ' עיריית טירת הכרמל, פ"ד נו(2) 773 (2002)) שופך מעט אור ובהירות על אי-הוודאות,תוך הסמכות על דברי השופט זמיר בספרו "הסמכות המנהלית" (עמ' 1004-1005):

לעניין זה עשוי להיות הבדל בין טעות שנגרמה באשמת הרשות המינהלית לבין טעות שנגרמה באשמת האזרח. אומנם גם בטעות שנגרמה באשמת הרשות המינהלית ניתן לתקן את הטעות או לבטל את ההחלטה, אולם זאת רק בנסיבות מיוחדות או אם קיים אינטרס ציבורי מיוחד בתיקון הטעות, כגון, שכתוצאה מן הטעות עלול להיגרם לציבור נזק חמור. ההסבר לכך כפול. ראשית, האזרח רשאי להניח כי הרשות ערכה את הבדיקות הנדרשות, ואינו צריך לחשוש שהכל ייפתח מחדש בשל טעות גרידא. שנית, הרשות המינהלית צריכה לקבוע לעצמה סדרי עבודה נאותים, המבטיחים שהבדיקות הנדרשות יערכו לפני מתן ההחלטה ולא לאחר מכן. שונה המצב כאשר החלטת הרשות נפגמה באופן מהותי מחמת הטעיה או מרמה על-ידי האזרח".

הנה אם כן, חרף המלל המשפטי הרב, אשר מייצר תחושת חוסר וודאות עבור נישום הארנונה, בדמות כלל, עם סייגים, וסייגים לסייגים – השורה התחתונה היא קוהרנטית – אם הטעות בשומת הארנונה נובעת ממחדל של הרשות- נישום הארנונה לא יצטרך 'לספוג' זאת, ותשלום הארנונה המתוקן יחול מהרגע שבו גילתה העירייה את דבר טעותה. אולם אם הטעות הינה באשמת הנישום, או אז – תיקון הטעות יחול באופן רטרואקטיבי. או במילים אחרות – חרף הררי מילים בפסיקה, הכלל הוא פשוט וקוהרנטי.

גם בפסק הדין בעניין עתמ (ת"א) 2782/05 בנק הפועלים נ' עיריית ראשון לציון, פורסם בנבו (2006) בחן בית המשפט את האפשרות להחיל שומת ארנונה באופן רטרואקטיבי – לאור מבחן הסבירות. בית המשפט קבע באותו מקרה, כי שינוי רטרואקטיבי של שומת הארנונה, גם אם נניח שמתאפשר מבחינה חוקית, אינו סביר, שכן העירייה השתהתה במשך 3 שנים בבדיקת השומה, ואז "הנחיתה" את החדשות הרעות בדבר תיקון רטרואקטיבי של השומה, באופן שפגע באינטרס ההסתמכות של הבנק נישום הארנונה.

[צילום: איתמר לוין] מתקן של מקורות

האם הציבור מקופח בשל גביית-חסר של ארנונה?
עם זאת, יש לקרוא כי את הטענה ולפיה – בגביית חסר של ארנונה מקפחים את תושבי הרשות המקומית – באופן ביקורתי. יש והעירייה גובה גבייה מלאה של ארנונה, ואפילו גביית יתר, אך תושבי הרשות המקומית עדיין מקופחים וזאת משום שסדרי העדיפויות של הרשות המקומית אינם נכונים

איזון בין האינטרסים בגבייה רטרואקטיבית של ארנונה

בפסק הדין בעניין מקורות, נקבע כי ההחלטה – אם לגבות ארנונה באופן רטרואקטיבי, תוכרע, בין היתר, ע"י עריכת איזון אופקי בין האינטרסים של החברה הנישומה, לבין האינטרס של כלל ציבור נישומי הארנונה באותה רשות מקומית: נפסק שם כי מחד ניצב האינטרס של תושבי המועצה לקבל את מלוא השירותים, דבר אשר מתאפשר ע"י גביית ארנונה במלואה, אך מאידך-גיסא, עומד בתוך אינטרס ההסתמכות של חברת "מקורות".

עם זאת, יש לקרוא כי את הטענה ולפיה – בגביית חסר של ארנונה מקפחים את תושבי הרשות המקומית – באופן ביקורתי. יש והעירייה גובה גבייה מלאה של ארנונה, ואפילו גביית יתר, אך תושבי הרשות המקומית עדיין מקופחים וזאת משום שסדרי העדיפויות של הרשות המקומית אינם נכונים (כגון ניפוח המגזר הציבורי, משכורות יתר מיותרות למקורבים, הפרטה של שירותים ותשלומי יתר לגורמים פרטיים במסגרת אותה הפרטה, פרויקטים מפוצצים ומיותרים שאינם אלא תעמולת בחירות של ראש העיר, וכיו"ב).

גם בפסק הדין הזה, תוך הפנייה לפסק הדין בעניין עיריית טירת הכרמל, דובר על כך שאחד המקרים החריגים והבודדים שבו תתאפשר גבייה רטרואקטיבית של ארנונה – הינו – במקרה של תרמית מצד נישום הארנונה כלפי הרשות.

הררים של פסיקה בנושא

רק כשהנישום אשם
חרף הררי המילים בפסיקה, השורה התחתונה היא שכללי המשחק בתחום שיעור הארנונה ישונו למפרע (רטרואקטיבית), אך ורק במידה וטעותה של הרשות היא באשמת הנישום.

סיכום

הפסיקה בתחום הארנונה היא עניפה, משום שתחום המיסוי בכללותו נתון לפרשנויות, מה שגורר עודף התדיינויות בבתי המשפט. בתחום המיסוי המוניציפלי (ארנונה וכיו"ב) הכלל הוא שאין לשנות את כללי המשחק רטרואקטיבית. הכלל הזה תקף באחוז גבוה מאוד של המקרים, לרבות כאשר הרשות המקומית טעתה בשומת הארנונה לטובת הנישום.

בתי המשפט משתמשים ברטוריקה שונה ומגוונת, כגון, "סבירות", "איזון אופקי", "שיקולים ראויים", אך חרף הררי המילים בפסיקה, השורה התחתונה היא שכללי המשחק בתחום שיעור הארנונה ישונו למפרע (רטרואקטיבית), אך ורק במידה וטעותה של הרשות היא באשמת הנישום.

בכל שאר המקרים, אינטרס ההסתמכות של נישום הארנונה על הרשות, הוא זה שקובע ומגן עליו מפני גבייה רטרואקטיבית.

תאריך:  10/11/2018   |   עודכן:  10/11/2018
עו"ד ענבל בר-און
מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן
פורומים News1
כללי חדשות רשימות נושאים אישים פירמות מוסדות
אקטואליה מדיני/פוליטי בריאות כלכלה משפט סדום ועמורה עיתונות
גבייה למפרע של ארנונה - האם אפשרי
הודעות  [ 0 ] מוצגות  [ 0 ]  תפוס כינוי יחודי      לכל ההודעות         כתוב הודעה 
תגובות בפייסבוק
רשימות קודמות
יותר מחודש ימים מנהלים השב"כ וצה"ל מצוד נרחב אחרי המחבל אשרף נעאלווה מהכפר שוויכה ליד טול כרם, אשר ביצע את פיגוע הרצח באזור התעשיה ברקן, ורצח ביריות את קים לבנגרוד יחזקאל ואת זיו חג'בי ז"ל. בתחילה העריכו גורמי הביטחון של ישראל כי מדובר ב"זאב בודד", שתכנן מראש ובקפידה את הפיגוע, אך ככל שחולף הזמן, משתנה ההערכה ולא מן הנמנע שהוא השתייך לחוליית טרור, שחבריה נתנו לו את כלי הנשק לביצוע הפיגוע, סייעו לו להימלט והם שמספקים לו מזון ובגדים במקום שהוא מסתתר בו. החיפושים של השב"כ וצה"ל מתמקדים באזור טול כרם. זהו אזור מגוריו של המחבל שאותו הוא מכיר היטב ושיש לו בו קשרים משפחתיים וחברתיים עם אנשים שיכולים לעזור לו להסתתר.
10/11/2018  |  יוני בן-מנחם  |   מאמרים
הפעם זהו סיפור עצוב, שבא ככל הנראה לסיומו עם מציאת שרידי גופתו של הטייס יקיר נווה (לייפר), אחרי שאבד בכנרת, בטיסת אימונים, לפני למעלה מ-56 שנים. יקיר היה מדריך טיסה בבית הספר לטיסה של ח"א - בוגר קורס הטיס מס' 31 - והיה בטיסת אימונים עם חניך, במטוס פוגה מגיסטר - מטוס האימונים הראשוני של חיל-האוויר באותן שנים) בהתרחש התאונה. מעל לכנרת, השתבש משהו בטיסה (אינני בטוח שידוע אפילו כיום מה בדיוק קרה שם) והמטוס נפל למים ושני נוסעיו נספו.
09/11/2018  |  רפי לאופרט  |   מאמרים
ביום ראשון האחרון (4.11.18) נכנסה שביתת הסגל הבכיר שמתקיימת במקביל בשמונה מכללות שונות, כאשר נכון לעכשיו, קיים נתק מוחלט בין נציגי הסגל הבכיר לוועד ראשי המכללות.
09/11/2018  |  רועי אורן  |   מאמרים
פליאה אלבק שימשה במשך שנים בתפקיד מנהלת המחלקה האזרחית בפרקליטות המדינה. ב-1993 היא הודחה מתפקידה על-ידי שר המשפטים דוד ליבאי, על-רקע דברים שהטיחה בחיים אורון, בהם הטילה ספק בנאמנותו למדינה, לאחר שביקש לקבוע פיצויים לערבים נפגעי טרור. היא הואשמה בכך שהיה אסור לה כעובדת מדינה להעביר ביקורת על נבחר ציבור.
הפסוק הפותח את פרשתנו מתחיל באות ו' המורה על המשך, ו' החיבור (בראשית כה): [יט] וְאֵלֶּה תּוֹלְדֹת יִצְחָק, בֶּן-אַבְרָהָם: אַבְרָהָם, הוֹלִיד אֶת-יִצְחָק. את הפתיח של הפסוק מפרש רש"י: [יט] וְאֵלֶּה תּוֹלְדֹת יִצְחָק, יעקב ועשיו האמורים בפרשה. והנה בפרשת נוח הפותחת במלים דומות מפרש רש"י: לִמֶּדְךָ שעיקר תולדותיהם של צדיקים מעשים טובים. בהמשך מסביר רש"י את הכפילות הבולטת בפסוק: יִצְחָק בֶּן-אַבְרָהָם; אַבְרָהָם הוֹלִיד אֶת-יִצְחָק: לפי שהיו ליצני הדור אומרים מאבימלך נתעברה שרה שהרי כמה שנים שהתה עם אברהם ולא נתעברה הימנו, מה עשה הקב"ה - צר קלסתר פניו של יצחק דומה לאברהם והעידו הכל אברהם הוליד את יצחק. וזהו שכתב כאן יצחק בן אברהם היה שהרי עדות יש שאברהם הוליד את יצחק.
09/11/2018  |  נסים ישעיהו  |   מאמרים
סיפורים חמים(72 שעות)
יואב יצחק
מחיר השינאה של ליברמן
אלי ציפורי
יו"ר מועצת הכבלים והלווין תמכה בעדותה בגרסת נתניהו
היום לפני
הכלבה לייקה
נבחנית בחלל [1957]
כתבות מקודמות
עומר כהן
ד״ר ג'קי זבולון: "השלטון המקומי בישראל אינו מקבל מספיק חשיבות"
אדריאן הראל
פתרון מהפכני לזיהוי מידי של זעזוע מוח
יום הולדת
קדוש גבי 11/11
כץ איתי 11/11
זיו יצחק 11/11
שבו יוסף 11/11
רונן רות 11/11
בארי דניאל 12/11
אילטוב רוברט 12/11
חברי מערכת News1 (דוא''ל)
   ארד מירבעיתונאית
   גדות יפעתעיתונאית
   דנון יצחקעיתונאי
   וולף איציקעיתונאי
   יוסף עידןעורך חדשות
   יצחק יואבמו"ל ועורך ראשי
   יצחק-אוגנוב גליתעיתונאית
   לוין איתמרעורך משפטי
   מגנזי שרוןעיתונאית
   פישביין איילתעיתונאית
   רויכמן ינוןעיתונאי
News1 מחלקה ראשונה :  ניוז1 |   |  עריסת תינוק ניידת |  קוצץ ירקות מאסטר סלייסר |  NEWS1 |  חדשות |  אקטואליה |  תחקירים |  משפט |  כלכלה |  בריאות |  פנאי |  ספורט |  הייטק |  תיירות |  אנשים |  נדל"ן |  ביטוח |  פרסום |  רכב |  דת  |  מסורת |  תרבות |  צרכנות |  אוכל |  אינטרנט |  מחשבים |  חינוך |  מגזין |  הודעות לעיתונות |  חדשות ברשת |  בלוגרים ברשת |  הודעות ברשת |  מועדון + |  אישים |  פירמות |  מגשרים |  מוסדות |  אתרים |  עורכי דין |  רואי חשבון |  כסף |  יועצים |  אדריכלים |  שמאים |  רופאים |  שופטים |  זירת המומחים | 
מו"ל ועורך: יואב יצחק © כל הזכויות שמורות     |    שיווק ופרסום ב News1     |     RSS
כתובת: רח' חיים זכאי 3 פתח תקוה 4977682 טל: 03-9345666 פקס מערכת: 03-9345660 דואל: New@News1.co.il