|   15:07:40
דלג
  איתן קלינסקי  
משורר ומורה לתנ"ך
דוא"ל בלוג/אתר רשימות מעקב
מועדון VIP
להצטרפות הקלק כאן
בימה חופשית ב-News1
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
כתבות מקודמות
כתיבת המומחים
טוען רבני יכול לשקם את חיי הנישואין שלכם?
קבוצת ירדן
החברה המצויינת למוצרי CBD כבר בישראל

אחרי 77 שנים נפלה ממלכת החשמונאים

לדור הנינים אמשיך להעניק סביבונים עם המסר של נס גדול שהיה פה. אשקוד להעמידם אל מול תמרורי האור והלקח ההיסטורי המחייב לשאול מדוע ממלכת החשמונאים נפלה אחרי 77 שנים
27/11/2018  |   איתן קלינסקי   |   מאמרים   |   חגים ומועדים   |   תגובות
[צילום: מנדי הכטמן/פלאש 90]

כשבשבוע הבא נחוג את חג החנוכה, נשנן לעצמנו שחג הגבורה, חג ניצחון המעטים על רבים הסתיים בכישלון צורב ומדמם של ירידת ממלכת החשמונאים מהבמה ההיסטורית אחרי 77 שנים. אומנם לא ניתן להעמיד אחד על אחד מגמות אימפריאליות מהמאה השנייה לפנה"ס למציאות שלנו במאה העשרים ואחת, אך עם כל המגבלות יש מקום לשאול שאלות ולהסיק מסקנות מתוך דאגה לדבר היקר שיש לנו - מדינת ישראל.

חג החנוכה של ילדינו הוא חג פך השמן. עבורי זה החג בו עלינו להר וירדנו לעמק כדי לגלות אורות גנוזים. לדור הנינים אמשיך להעניק סביבונים עם המסר של נס גדול שהיה פה. אשקוד להעמידם אל מול תמרורי האור והלקח ההיסטורי המחייב לשאול מדוע ממלכת החשמונאים נפלה אחרי 77 שנים. שאלה המחייבת אותי לחשבון נפש, כשאני חוגג את חג החנוכה, את חג האור.

ב-166 לפנה"ס מתחיל קומץ אנשים, שהתקבצו סביב הכהן מתתיהו החשמונאי בעירה קטנה בשיפולי המדרון המערבי של הרי יהודה, לצאת למלחמה ערכית ואידאית. בניגוד לכל הערכות מצליח קומץ זעיר כבר בכסלו 164 לפנה"ס, פחות משנתיים ממועד תחילת המערכה, להשיג ניצחון מזהיר, שמרבים לשזור לו הילת נס. אני נמנה עם שוללי הילת הנס. מקובלת עלי יותר ההילה ההרואית של מעטים, ש"נס לא קרה לנו, פך שמן לא מצאנו, העמק ירדנו ההרה עלינו - מעינות האורות הגנוזים גילינו".

מצער, שאחרי הצלחה מסחררת ב-כ"ה כסלו 164 לפנה"ס במאבק צודק להשתתת תכנים סוציאליים צודקים ומתן ביטוי לערכי דת מול גזירות פוגעניות, בית החשמונאים עולה על שרטון של כיבושים טריטוריאליים, שבינם ובין מלחמת קיום והגנה, שהחלה בשנת 166 לפנה"ס אין מאומה. על-פי ספר המקבים א' י"ג מ"א-מ"ב ב-140 לפנה"ס "שמעון כהן גדול הוא שר הצבא ונשיא ליהודים". הכרזה זו של שמעון ב-140 לפנה"ס היא למעשה הכרזה על הקמת ממלכת החשמונאים.

ממלכת החשמונאים קמה בתפר ההיסטורי בין ירידת הסלבקים והתלמאים מגדולתם והקמת אימפריות חדשות כמו הפרתים והרומאים. בתוך סבך מדיני אימפריאלי ממלכת החשמונאים במקום להמשיך את הילת מחולליה היא מתמכרת לעליה על שרטון ההסתאבות של מלכיה, והבולט הוא אלכסנדר ינאי, שב-31 שנות שלטונו ביקש לעצמו מעמד מעל לחוקה. הוא פגע בכל ההסכמות החברתיות שנקבעו בימי יהודה המכבי, פגע בסמכותם של השופטים, פגע בסמכות השפיטה, פגע בערכי הדת ובכך עורר את חמת הפרושים, שהיו תומכי הממלכה בראשיתה. בדומה לאלכסנדר ינאי שביקש לכופף את מערכת השפיטה יש לנו שרת משפטים שמבקשת זאת היום.

שנאה חסרת מעצורים

כבר לאחר מותו של יהודה המכבי ב-161 לפנה"ס, ארבע שנים אחרי טיהור בית המקדש, היינו עדים להשתתפות במלחמות לא למען הגנה קיומית, אלא הסתבכות במלחמות לא לנו על מזבח אינטרס זר. חלק מהסתבכות היא תוצאה של רצון לא מרוסן להרחבת גבולות. מצער, שנפער פער בין התחלה אידיאית ערכית ובין המשך בהסתאבויות הנעוצות במידה רבה במלחמות לא לנו והתמכרות משכרת למדיניות משיחית לאומנית, שהתבטאה בגיור עממים, שלא רצו בגיור.

כבר יוחנן הורקנוס שקד על חיזוק הגבול הדרומי-מערבי בכיבוש עזה ובדרומי-מזרחי בכיבוש אדום, כשהוא החל במדיניות של גיור בכוח: "הורקנוס כבש את אדורים ומורשה והרשה להם להישאר בארץ אם ימולו..." (יוסף בן מתתיהו, קדמוניות יג 257).

הגיורים בכוח והחלת חוקים על עממים אחרים נתנו סיפוק לזקפה לאומנית משיחית של מלכים מבית החשמונאים. לטווח ארוך זה גרם לשנאה חסרת מעצורים של אותם עממים קטנים כלפי ממלכת החשמונאים. לטווח ארוך זו הייתה חוליה אחת מני רבות שגרמה לתום ממלכת החשמונאים.

בחג החנוכה מחובתנו לאמץ לחיקנו את הלקח המר מהתוצאות הרות אסון בעקבות שליטת ממלכת החשמונאים על עמים אחרים בכוח הזרוע.


אין כל קשר בין מדיניות של גיורים בכוח הזרוע שביצעו הורקנוס ואלכסנדר ינאי ובין מטרות המרד שפרץ ב-166 לפני הספירה. המרד לא פרץ בירושלים ולא בטבורן של ערים מרכזיות. ראשיו לא היו מבכירי המנהיגות הארצית. המרד החל בשיפולי המורדות המערביים של הרי יהודה. את אש המרד מצית מרכז דתי כפרי עממי רחוק מכל מוקדי הכוח העיקריים. הקריאה "כל המקנא לתורה העומד בברית ילך אחרי" (ספר המקבים פרק ב פסוק 20), המוכרת לנו בלשונה העממית "מי ל-ה', אלי", מושמעת לראשונה במודיעין הקטנה. זו קריאה שיש בה שילוב של קבלת המונותאיזים היהודי עם מאבק להשתתת ערכי חברה צודקת.

אצולת הממון

מה שמצית אלפי לבבות איכרים במורדות הרי יהודה זו במידה רבה מחאה חברתית של מנושלים מאדמותיהם, שמאסו בקוטביות מעמדית ובכהונה מנוונת, המתמכרת להון ולתרבות הלניסטית זרה. מה שמצית את האש בלבבות המוני הכפריים זו כמיהה למיגור שלטון זר וקיומה של כהונה מנשלת, כהונת ממון, שגזלה מהמוני כפריים מקורות קיום, והותירה אותם ללא הדבר היקר להם ביותר - האדמה. על בסיס מרי חברתי ודתי התעצמה שלילת התופעות של התייוונות, שדבקו למעשה רק בקרב הכהונה השלטת ואצולת הממון. ההתייוונות לא התנחלה בקרב העם העובד.

מובן, שאי-אפשר להתעלם מהמלט המאחד, שסחף ביותר את הארץ כולה, זו הייתה השנאה לשלטון הזר, שהגיעה לשיאה בימי אנטיוכוס אפיפאנס . על כך מעידים הכתובים בספר המקבים פרק ב' 7-8:

"אוי לי למה יולדתי לחזות בשוד עמי ושוד עיר קודשי

לשבת בה בהנתנה בידי אויבים בית המקדש ביד-נכרים.

היה היכלה כבית איש נקלה כלי תפארת בשבי הובלו

ילדיה הורגו ברחובותיה בחוריה בחרב אויב".

המאבק לשחרור לאומי משתזר במאבק לשינוי סדר יום תרבותי דתי ולשינוי סדר יום חברתי. ספרי הלימוד שלנו מעלימים את המניע החברתי והמעמדי, שהיה מניע משמעותי, ממריץ ומלהיט את המוני הכפריים לצאת מהלא כלום, שהיה מנת חלקם, לעבר תקווה ושינוי במישוריות הלאומית הדתית והמדינית.

המרד, שתחילתו מעידה ללא ספק על מימוש יעדים צבאיים-מדיניים, עורר תקווה למימוש יעדים דתיים וחברתיים. במישורי הדתי אפשר לקבוע ניצחון בעל משמעות רבה בחיי העם היהודי ב-כ"ה כסלו 164 לפנה"ס - טיהור בית המקדש מעבודה זרה. מצער, שדווקא הניצחון הצבאי המסחרר לא מימש את כל היעדים הדתיים והחברתיים. בהמשך הדרך מעל בית החשמונאים מעיבה עננה כבדה של עוצמות דורסניות ומכבידות של אימפריה יוונית ולאחר מכן של אימפריה רומאית. אך יש להתייחס גם לכשלים פנימיים, עליהם עומד פרופסור הרב אפרים אלימלך אוורבוך: "בית החשמונאים התחיל את דרכו המדינית כלוחם לדת ישראל וזכה לתמיכתם של החסידים ושל נאמני התורה בעם. אולם משעלה על דרך הכיבושים לאחר שהושגה העצמאות המדינית, מתחילה ההתדרדרות המוסרית והפוליטית, התחיל להתבלט ניגוד בין השליטים, שהתקרבו לצדוקים ובין המוני העם הפשוט שהתקרבו לפרושים... ".

אם נבחן מה קורה אחרי מותו הטראגי של יהודה המכבי בימי יהונתן 161-143, שמעון 142-135, יוחנן הורקנוס 135-104, אלכסנדר ינאי-104-76, שלום ציון המלכה 76-67, אריסטובלס 67-63, הורקנוס 63-40, מתתיהו אנטיגנוס 40-37 . הקו המאפיין זו התרחקות מהאש והלהבה שהצית מתתיהו ב-166 לפנ"ס. התרחקות מוחלטת מהיעדים החברתיים והדתיים של מרד החשמונאים, התרחקות מאור החנוכה. קיימת עוצמת פער בין התחלה אידיאית ערכית של החשמונאים בשנת 166 לפני הספירה ובין המשך הלניסטי ומונארכי שהשתלט על בית החשמונאים.

נצחון מזהיר

מחובתנו לאמץ את הלקח מנפילת בית החשמונאים. חברו לנפילה נסיבות מדיניות גלובאליות עם ההתמכרות של ממלכת החשמונאים למדיניות של כיבושים, שליטה על עממים אחרים ומדיניות של גיורי בני עמים אחרים. לכך יש להוסיף הסתאבות מוסרית של הממלכה תוך רמיסת ערכי המשפט והסתאבותה של כהונת הממון, שהעמיקה פערים מעמדיים.

מחובתנו לאמץ את הלקח. ניצחון מזהיר בכסלו 164 לפנה"ס ירד לטמיון, כי נתנו למדיניות משיחית לאומנית להשתלט על חיי העם, שכעבור 77 שנים מצא עצמו מנושל מעצמאות לאומית. ההישענות על מדיניות של כוח וסגידה לה עם קינוחים של הסתאבות מוסרית עלולים להביא עלינו את האסון שנפל על ממלכת החשמונאים.

תאריך:  27/11/2018   |   עודכן:  27/11/2018
איתן קלינסקי
מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן
פורומים News1  /  תגובות
כללי חדשות רשימות נושאים אישים פירמות מוסדות
אקטואליה מדיני/פוליטי בריאות כלכלה משפט סדום ועמורה עיתונות
אחרי 77 שנים נפלה ממלכת החשמונאים
תגובות  [ 20 ] מוצגות   [ 20 ]  לכל התגובות        תפוס כינוי יחודי            
כותרת התגובה שם הכותב שעה    תאריך
1
ה.א
27/11/18 08:22
 
תגובה ל-ה.א
28/11/18 17:14
2
אות אזהרה
27/11/18 08:50
3
נאחל לעצמנו שנדע
27/11/18 09:58
4
77
27/11/18 11:51
5
מיואשת
27/11/18 11:59
6
פלא יועץ
27/11/18 15:40
 
לפלא יועץ
28/11/18 17:24
7
ב,ל
27/11/18 23:00
8
ללמוד את הלקח
28/11/18 09:39
 
מגיב ותיק
29/11/18 15:28
9
יחד.
28/11/18 10:09
10
צורית
28/11/18 10:28
11
צורית
28/11/18 10:36
12
לפני חנוכה
28/11/18 17:27
13
מגיב ותיק
29/11/18 14:05
 
די לקשקשת
29/11/18 17:35
 
תגובה למגיב ותיק
30/11/18 08:34
14
מגיב ותיק
30/11/18 13:37
15
ירושלים של זהב
2/12/18 08:59
תגובות בפייסבוק
ברחבי הרשת / פרסומת
התפתחויות נוספות   /  חגים ומועדים
לקראת חג החנוכה הממשמש ובא, משרד הביטחון, באמצעות היחידה לרכש לוגיסטי רב-זרועי במנהל הרכש (מנה"ר), ערך בימים האחרונים מכרז בקרב חברות המזון השונות. במכרז החגיגי זכתה 'מאפיית אריאל' שתספק לחיילי צה"ל למעלה מ-360 אלף סופגניות, במשקל 55-50 גרם, מחציתן במילוי ריבה ומחציתן במילוי שוקולד.
25/11/2018  |  עידן יוסף  |   חדשות
בתמונה: פועל הודי מכוסה באבקת שריפה על פניו, לאחר שערבב את האבקה כדי לייצר חזיזים לקראת פסטיבל דיוואלי ההינדי, במפעל בפרברי אחמאדאבאד שבהודו. לחזיזים דרישה עצומה בהודו במהלך הפסטיבל. הפסטיבל הוא חג דתי הינדי הנחוג בעיקר בהודו ובנפאל ביום מולד הירח בחודש השמיני אשר בלוח השנה ההינדי.
22/10/2018  |  יפעת גדות  |   תמונות מיוחדות
מה נרצח בחברה הישראלית? מלכודת פנימית (חברתית) ומלכודת חיצונית (מנהיגות כושלת). למעשה אנחנו מוגבלים בשיח אמיתי על הרצח בדם קר ועל כל הקשור בו. קשורים בו לועי הר געש רבים, שהלבה שלהם נמשכת מהעניין העדתי, הספירה האשכנזית ופעלה הענק להקמת אומה עברית והספירה המזרחית שעמדה משתאה ונגררת-כועסת ומחפשת את ילדיה החטופים ממש ואלה הסימבוליים. המשיח בן-גוריון חטף את החזון הדתי המיסטי ושלט בו. באותם ימים גם תימנים היו מלכים: "מלך הפלאפל".
22/10/2018  |  יוסף עוזר  |   מאמרים
מה מלמדת הערבה, המככבת בחג הסוכות? רב משמעיותה של הערבה - חבוטה על נחלי מים ומה הקשר של הערבה לקוהלת? להושענא רבה
02/10/2018  |  ציפי לידר  |   מאמרים
פעמים רבות שאלו יהודים, מה השם המוזר הזה "שמיני עצרת"? מצד אחד שמיני עצרת הוא חג בפני עצמו, אין בו חיוב לשבת בסוכה, ומצד שני הוא קשור לחג הסוכות, כי הרי הוא נקרא 'שמיני'. מכאן שהוא בא בהמשך לשבעת ימי חג הסוכות. הוא גם נקרא עצרת מלשון הכלה, הוא קולט את כל התוכן הרוחני שבחג הסוכות, דומה לשמן העצור בתוך הזית.
02/10/2018  |  אסתר שניאורסון גרי  |   מאמרים
בלוגרים
דעות  |  כתבות  |  תחקירים  |  לרשימת הכותבים
איתמר לוין
איתמר לוין
השופט ליאור גלברד שם לב לכל פרט בדיוני חדלות פרעון, גם כאשר יש הסכמות בין הצדדים, ודוחה בקשה חסרת בסיס לקיים דיון בדלתיים סגורות. חבל שהוא אינו מקפיד על עמידה בזמנים וכך נוצר על הב...
צבי גיל
צבי גיל
הגליל והכינרת בטבורו, שבעונה זאת של השנה פורח ומרהיב בשלל צבעים ובמיים זכים הזורמים בנחלים - נראה עצוב ורדום ביופיו ומשווע לתושבים העקורים ולתיירים שישובו אליו
אורי מילשטיין
אורי מילשטיין
צמיחתו של גאון צבאי: היינץ גודריאן; התרבות הצבאית הפרוסית; פיתוח ה"בליץ קריג" בצבא גרמניה בין שתי מלחמות העולם; חשיבות השילוב בין תיאוריה ופרקטיקה; איך יחיא סינוואר הָמַם את ישראל;...
לרשימות נוספות  |  לבימה חופשית  |  לרשימת הכותבים
הרשמה לניוזלטר
הרשמה ל-SMS
ברחבי הרשת / פרסומת
ברחבי הרשת / פרסומת
News1 מחלקה ראשונה :  ניוז1  |   |  עריסת תינוק ניידת  |  קוצץ ירקות מאסטר סלייסר  |  NEWS1  |  חדשות  |  אקטואליה  |  תחקירים  |  משפט  |  כלכלה  |  בריאות  |  פנאי  |  ספורט  |  הייטק  |  תיירות  |  אנשים  |  נדל"ן  |  ביטוח  |  פרסום  |  רכב  |  דת  |  מסורת  |  תרבות  |  צרכנות  |  אוכל  |  אינטרנט  |  מחשבים  |  חינוך  |  מגזין  |  הודעות לעיתונות  |  חדשות ברשת  |  בלוגרים ברשת  |  הודעות ברשת  |  מועדון +  |  אישים  |  פירמות  |  מגשרים  |  מוסדות  |  אתרים  |  עורכי דין  |  רואי חשבון  |  כסף  |  יועצים  |  אדריכלים  |  שמאים  |  רופאים  |  שופטים  |  זירת המומחים  | 
מו"ל ועורך: יואב יצחק © כל הזכויות שמורות     |    שיווק ופרסום ב News1     |     RSS
כתובת: רח' חיים זכאי 3 פתח תקוה 4977682 טל: 03-9345666 פקס מערכת: 03-9345660 דואל: New@News1.co.il