בעד מי יצביע הקול השמאלי הצף

לו הייתי בשמאל, ודאי הייתי מהסס לאיזו מפלגה להצביע. לבני גנץ? ליאיר לפיד? או שמא למפלגת העבודה. ההיסוס הזה היה מלווה אותי עד רגע הטלת הפתק לקלפי, בייחוד החל משבוע לפני הבחירות כאשר כל משב רוח טיפשי היה בפועל מחליט בשבילי. עצוב לאן יכול ציבור ענק, בוגר ונורמטיבי להגיע, באחת מההכרעות החשובות בחייו, בבחירות. המצב המדאיג הזה פותח גם פתח להשפעות שליליות ובלתי חוקיות של גורמים ישראלים וזרים על מבנה השלטון במדינה, באמצעות כלים אינטרנטיים, בייחוד החל משבוע טרם הבחירות.

גנץ, לפיד, ועבודה הן מפלגות שפוטות של שלטון בית המשפט בחיינו בכלל ובחקיקה בפרט, מגמגמות בנוגע לחוק הלאום, נוטות שלא להבין לגמרי את מצבנו מול העולם המוסלמי הקרוב והרחוק, מפלגות של לא שחור ולא לבן, לא גבוה ולא נמוך, הכל בינוני ואפור – ולכן הקושי של השמאל להחליט ביניהן הוא כה רב.

ובכל זאת מדובר בקהל מצביעים עצום, ברובו במכריע משכיל ונורמטיבי, רבע עד שליש מקהל הבוחרים במדינה, ולכן חשוב לדעתי לפתוח לאותו קהל ענק ותמים צוהר קטן לשיקול משמעותי ומכריע.

שימו לב איך הגדרתי את הבעיה, החלטה בין גנץ, לפיד, ומפלגת העבודה, גנץ, לפיד, ומפלגת העבודה. גנץ – אדם, לפיד – אדם, ומפלגת העבודה – מפלגה.

לשמאל הנבוך והמבולבל יש בפועל שתי חלופות, חלופה אחת היא לבחור באדם שהמציא מפלגה (גנץ, לפיד), והחלופה השנייה לבחור במפלגה שבחרה באדם (העבודה). האדם שהקים מסביבו מפלגה הוא חץ שסימנו סביבו את המטרה, ואילו מפלגה שבחרה מנהיג הוא חץ שנורה למרכז המטרה.

מפלגות גזע

אדם שמקים מסביבו מפלגה עשוי להיות מוצלח ועלול להיות כישלון, אבל אם הלך החץ הלכה המטרה. הלך האייקון, נעלמה מפלגה. ולעומת זאת אם מפלגה בוחרת מנהיג כושל, היא תבחר לה מחר מנהיג אחר, המטרה שרירה וקיימת, מחליפים רק את החץ הכושל.

מפלגת העבודה ומפלגת הליכוד עלו וירדו עם השנים, אך כמפלגות גזע הן תמיד מצאו את הנוסחה איך להתאושש ממצבים קשים ואפילו קשים מאד. אלה מפלגות אשר בוחרות להן מנהיגים.

מישהו זוכר את מפלגת המרכז? מפלגת שינוי? ד"ש? קדימה? ועוד מפלגות רבות של איש אחד, אשר עברו לאחר כבוד אל פח האשפה של ההיסטוריה? האם גם הפעם הקול של השמאל ילך לפח האשפה של ההיסטוריה כי הוא יבוזבז על חיצים שהמטרה צוירה סביבם?

בואו נזכור שבהצבעה של השמאל הצף למפלגת העבודה הוא לא מצביע לשלמה ארצי או חנוך דאום, אלא למפלגה מפוארת עם עבר ענקי, הווה מביך אך עם עתיד מזהיר, נכון המנהיג הנוכחי של המפלגה הוא כישלון, ולכן, הוא ימצא עצמו לטעמי אחרי הבחירות בפח האשפה הפוליטי של ההיסטוריה, אבל המפלגה לעולם תישאר.

בחירות אינן התחרות כוכב הבא, בבחירות בוחרים מפלגות והמפלגות בוחרות מנהיגים, בחירות אינן עניין לחתיכים עתירי בלורית אשר אוספים מאחוריהם המוני בני אדם שכלום לא מחבר ביניהם, מלבד אותם חתיכים. הלך החתיך התורן, הלכה המפלגה.