תנו לנתניהו לקבל מימון

קביעת השימוע בתיקי נתניהו לחודש יולי 2019, אינה ריאלית כאשר מונעים מבנימין נתניהו לקבל אישור למימון הגנתו. לא ניתן שלא לתהות לפשר ההתעקשות למנוע ממנו את קבלת הסיוע המבוקש, פעולה אשר אך מסייעת לרשויות בסופו של יום.

ראשית, המימון המתבקש הוא מגורמים שאין לנתניהו זיקה ועניין אישי עימם, זולת החברות המוצהרת ביניהם. שנית, הענקת המימון נעשית לאור יום, וברור שאותם מסייעים "שרופים" בכל הקשור לקבלת איזושהי טובת הנאה מצד נתניהו, קל וחומר על-רקע תיק 4000.

התעקשות על מניעת המימון תוביל למעשה לכך שנתניהו יוכל להרוויח זמן יקר בוויכוח שאינו נודע להליך עצמו, כמו גם שהיא עוזרת לו ציבורית בתדמית הקורבן הנרדף ש"עושים לו דווקא". במצב זה, נתניהו בוודאי יטען, כי עורכי דינו טרם התחילו להתכונן לשימוע, שכן סוגיית שכר טירחתם נותרה פתוחה, והזמן שהוקצב להם - שלושה חודשים מאז מסירת חומרי החקירה לאחר הבחירות - אינו מספיק בשל היקף התיקים.

עמדת היועץ המשפטי וועדת ההיתרים היא התעקשות מיותרת אל מול במצב ייחודי אשר מצדיק היענות לבקשתו של נתניהו. ניתן לדמיין מצב שבו מניעת המימון המשפטי תוביל לכך שנתניהו לא יוכל לממן את הגנתו, כמו גם לפתוח שאלות עקרונית וכבדות משקל.

האם נרצה לראות את ראש הממשלה פונה לקבל ייצוג משפטי מהסניגוריה הציבורית? האם בעצם לא מדובר במימון מהכיס שלנו? מה עדיף? שאנחנו - הציבור - נממן את עלות הייצוג, או שמא מספר חברים עשירים שממילא לא ירוויחו מכך כלום? האם יש לאלץ את נתניהו למכור נכסים? ומה בנוגע לחלקה של אשתו בבעלות על הרכוש המשותף? האם נרצה שהשימוע ימתין עד לרישום הערת אזהרה בטאבו על הווילה של נתניהו בקיסריה, או שמא נמתין להשלמת ההלוואה משום שיש לשלם כעת לעורכי הדין?

ויכוחים אלו עשויים לפתוח פתח לדיונים משפטיים ממושכים, כאשר נתניהו יטען שאינו יכול לקיים את השימוע בלא סנגוריו. כתוצאה מכך השימוע יידחה, ומי שייצא נשכר הוא נתניהו, אשר יקנה זמן יקר בטרם כניסה לטרקלין. לפעמים עדיף להיות חכם מאשר צודק.