|
|
|
|
לפיד, גנץ. הפסידו [נועם רבקין פנטון/פלאש 90]
|
|
|
הנצחון של נתניהו, כמעט מושלם. מפלגת הליכוד, בראשותו, קיבלה יותר קולות מכל מפלגה אחרת (1,139,079), 36 מנדטים. כחול לבן בראשות בני גנץ ו יאיר לפיד, ויחד עם משה (בוגי) יעלון ו גבי אשכנזי, קיבלה מעט פחות (1,124,805), 35 מנדטים. לפיד, כהרגלו, מתעלם מהעובדות. הוא ממשיך לטעון/לשקר בתקשורת כאילו מפלגתו זכתה במספר הקולות הגבוה ביותר ואף מאיים על הליכוד ועל נתניהו שהוא ומפלגתו ימררו להם את החיים. כן-כן, מדובר באותו פוליטיקאי שהאשים את נתניהו בבגידה, ולאחר מכן התכחש לאשמה החמורה שהטיח; מדובר בראש מפלגה (יש עתיד) שמתנהל ברגיל כדיקטטור, במקום להסדיר בחירות מקדימות במפלגתו.
כך-או-כך, נתניהו יצטרך מעתה לגלות 'נדיבות של מנצחים', ולהפסיק, לאלתר, להיגרר לשיח מתלהם. נתניהו יצטרך להכיל גם את יריביו הרבים, ולשכנע שהוא עושה, ככל יכולתו, כדי להיות ראש ממשלה של כולם - כולל אלה שכינו אותו בוגד. אם יפעל ברוח זו, יוכל אולי לייצור בהמשך חיץ בין יריביו הפועלים משיקולים זרים ובלתי ענייניים (כמו יאיר לפיד), לבין בני גנץ, הנתפס בציבור כאיש טוב ובעל ערכים לאומיים שטרם התקלקלו מידותיו (למעט פרשת הממד החמישי-המשטרה, הטעונה חקירה), ולפורר את רשימת כחול לבן.
|
|
|
|
|
סער, לא יוכל לקרוא תגר [צילום: פלאש 90]
|
|
|
נתניהו הוביל אישית את קמפיין הבחירות. הוא טען לרצח אופי מצד כלי התקשורת, מצד מפלגות השמאל ומצד המשטרה והפרקליטות, וטען לאפליה פסולה. ההישג העצום נזקף לזכותו - עליה מ-30 מנדטים בכנסת ה-20, ל-36 מנדטים בכנסת ה-21. הציבור נתן בו את אמונו. מבחינה זו, וכפי שנאמר גם בהלכה - קוֹל הָמוֹן כְּקוֹל שַׁדַּי. העם אמר את דברו, בבחירות דמוקרטיות. העם רוצה את נתניהו בשלטון, למרות התיקים ולמרות כל הדיבורים. לזאת משמעות מכרעת. הדעת נותנת, כי נוכח זאת, איש מחברי הכנסת של הליכוד, כולל גדעון סער שהביע את אמונו בנתניהו כראש ממשלה, לא יוכל להעז "להרים ראשו" נגדו, גם אם יחליט היועץ המשפטי לממשלה, ד"ר אביחי מנדבליט, לאחר השימוע שייערך, להגיש נגד נתניהו כתב אישום.
|
|
|
|
|
מנדלבליט. החוק מחייב [מרים אלסטר/פלאש 90]
|
|
|
יריביו של נתניהו באופוזיציה, בכלי התקשורת, ובמערכת המשפט, מנסים להלך אימים על נתניהו. מנסים לכפות עליו, כבר בשלב זה, להימנע ממינוי יריב לוין (הליכוד) או בצלאל סמוטריץ' (האיחוד הלאומי-תקומה) לתפקיד שר המשפטים. האיומים נעשים בשידור חי, כולל באמצעות כמה עיתונאים. במקביל, יריביו מנסים להטעות את הציבור, מקשקשים על "חוק צרפתי" שנרקם, כביכול, למרות שאין בו צורך, ובמקביל מתכחשים להגנות הקבועות בחוק, ל חבר כנסת ו/או לראש ממשלה, מפני העמדתו לדין:
א) חסינות מהעמדה לדין - נתניהו זכאי, כמו כל חבר כנסת, לבקש חסינות, מרגע שהודיע היועמ"ש ליו"ר הכנסת על החלטתו להגיש כתב אישום נגדו. חוק חסינות חברי הכנסת, זכויותיהם וחובותיהם, תשי"א-1951 קובע מפורשות:
-
- סעיף 4 (א)(3) - "חבר הכנסת רשאי, בתוך 30 ימים מיום שהומצא לו כתב האישום, לבקש שהכנסת תקבע כי תהיה לו חסינות בפני דין פלילי לגבי האשמה שבכתב האישום, בשל אחת או יותר מהעילות האלה".
החוק קובע גם באילו עילות רשאי חשוד/נתניהו לבקש חסינות:
-
- סעיף 4(א)(3)(ב) - "כתב האישום הוגש שלא בתום לב או תוך הפליה";
- סעיף 4(א)(3)(ד) - "ייגרם נזק של ממש בשל ניהול ההליך הפלילי, לתפקוד הכנסת או ועדה מוועדותיה או לייצוג ציבור הבוחרים, ואי-ניהול הליך כאמור, בהתחשב בחומרת העבירה, מהותה או נסיבותיה, לא יפגע פגיעה ניכרת באינטרס הציבורי".
דומה כי לא יכול להיות חולק: במקרה של נתניהו, עילות אלה מתקיימות. וביתר עוצמה. עובדה היא: המשטרה, הפרקליטות וגם היועמ"ש, נוקטים נגדו באפליה פסולה בשלושת התיקים העומדים על הפרק (לא נחזור כאן על כל הפרטים הידועים ברבים); עובדה היא, כי העמדתו לדין תסכל רצון הבוחר - שאמר דברו היטב בבחירות לכנסת ה-2019 - בהמשך כהונתו של נתניהו בתפקיד ראש ממשלת ישראל.
ב) חזקת החפות - יריביו של נתניהו, כולל בעלי עניין מצד המשטרה והפרקליטות, דורשים את ראשו עוד בטרם הורשע בעבירה כל-שהיא. האמת הפשוטה: הם דורשים על-רקע פוליטי את סילוקו מתפקיד ראש הממשלה - מה שלא הצליחו לעשות בקלפי. יריביו, כולל אישים כמו אהוד ברק, אהוד אולמרט ו יאיר לפיד, מנסים להטעות את הציבור, בדיבורים מפולפלים, במקום לקשוט עצמם תחילה. נדגיש, חוק יסוד הממשלה מגונן על ראש הממשלה, בשל האינטרס הציבורי העצום. שהרי, סיום כהונת ראש ממשלה מביא במישרין להתפרקות הממשלה כולה. לכן קבע המחוקק, והוא-הוא הקובע - לא היועץ המשפטי לממשלה ובכל הכבוד גם לא בית המשפט העליון, באילו נסיבות תיפסק כהונת ראש ממשלה, כפי שנבהיר להלן:
-
- סעיף 18 (א) קובע: "הכנסת רשאית, בהחלטה ברוב חבריה, להעביר מכהונתו את ראש הממשלה שהורשע בעבירה ובית המשפט קבע בפסק דינו שיש עמה משום קלון; החליטה הכנסת כאמור, יראו את הממשלה כאילו התפטרה עם קבלת ההחלטה". סעיף זה מתיחס להרשעה בערכאה ראשונה (בית המשפט המחוזי בירושלים, שהוא הדן על-פי החוק בכתב אישום נגד ראש ממשלה מכהן). בהמשך, סעיפים 18 (ב) ו-18 (ג) קובעים מנגנון ברור לדיון/התייעצות ולהכרעה בשאלת הפסקת כהונת ראש ממשלה, אם אכן הורשע, לרבות: מתן זכות טיעון בפני ועדת הכנסת.
- סעיף 18 (ד) קובע: "לא הועבר ראש הממשלה מכהונתו לפי סעיף זה ופסק הדין כאמור בסעיף קטן (א) נעשה סופי, תיפסק כהונתו של ראש הממשלה ויראו את הממשלה כאילו התפטרה ביום שבו פסק הדין נעשה סופי". משמעות הדבר: ראש הממשלה נתניהו מוגן על-פי חוק. הוא יכול להמשיך בתפקידו אלא אם הורשע בפסק דין חלוט בעבירה שיש עימה קלון.
הדעת נותנת, כי אלה המצדדים בשלטון החוק, יעמדו על קיומו, ככתבו וכלשונו. אך לא, המשטרה והפרקליטות, מרבית כלי התקשורת, וגם, כמובן, מפלגות השמאל ובראשן בכירי כחול לבן, דורשים להקיז את ראשו של נתניהו בבית דין שדה עוד בטרם הורשע. מטעמים זרים, כמובן. זכות החפות, כמו גם הזכות לחסינות בנסיבות שנוצרו (אפליה פסולה, פגיעה באינטרס הציבורי), נדחקים הצידה משל אין בהם ולא כלום. בכל מקרה, היועמ"ש מנדלבליט, המחויב לפעול על-פי החוק, ולפיו בלבד, ייאלץ להשהות הגשת כתב אישום, אם אכן לא יצלח נתניהו את השימוע. לפחות עד תום הקדנציה הנוכחית והחדשה של נתניהו כראש ממשלה.
|
|
|
|
4.
|
חלומו של ניצן לא יתגשם
|
|
|
|
ניצן, לא ימונה [צילום: יונתן זינדל/פלאש 90]
|
|
|
אחד המפסידים הגדולים מתוצאות הבחירות לכנסת ה-21 הוא פרקליט המדינה, שי ניצן. הוא אחד מבעלי התפקידים הבכירים האחראים במישרין להתנהלות השערורייתית כלפי נתניהו, לרבות אפליה פסולה ולתפירה הגסה של חלק מהתיקים. ניצן נודע כאחד הפרקליטים שאינן מקפידים לומר אמת - גם לא לבית המשפט. ניצן אחראי, בנוסף, לשורה ארוכה של החלטות ו/או כשלים שערורייתיים בתיקים רבים, לרבות: אפרים ברכה, רות דוד.
ניצן מסיים בנובמבר את תפקידו כפרקליט המדינה, בתום קדנציה בת שש (6) שנים. אם אכן קיווה להתמנות כמה חודשים לאחר מכן לכהונת שופט בבית המשפט העליון - נראה, בסבירות גבוה, כי חלומו לא יתגשם. לא נטעה אם נקבע: שר המשפטים הבא, השר הנוסף החברה בוועדה לבחירת שופטים, וחבר הכנסת מטעם הקואליציה, לא ייכללו את שמו של ניצן כמועמד מטעמם לכהונת שופט בבית המשפט העליון. גם אם יועלה שמו מטעמם של שלושת שופטי בית המשפט העליון, החברים בוועדה, לא יוכל ניצן לזכות בקולות הדרושים למינוי הנכסף (דרושים שבעה חברים מתוך תשעה).
|
|
|
|
|
טראמפ, נתניהו. נכס לאומי [צילום: קובי גדעון/GPO]
|
|
|
כפי שהצבענו לעיל, החוק מאפשר לנתניהו להקים ממשלה חדשה ולעמוד בראשה, כל עוד לא הורשע בפסק דין חלוט ובעבירה פלילית שיש עמה קלון, קל וחומר בטרם הוגש נגדו כתב אישום. היועמ"ש מנדלבליט ייאלץ להדוף את המתקפות המרושעות המופנות נגדו, ולהקפיד לפעול על-פי החוק, ולפיו בלבד, ולהביא בחשבון, כפי שמאפשר החוק, גם את האינטרס הציבורי שהוכרע בבחירות 2019.
משמע, ולפי הבנתי: בנסיבות החדשות, יאלץ היועמ"ש לשקול מחדש את כתב החשדות שהגיש לנתניהו. כן-כן, במידת האפשר, גם לוותר על חלק מהאישומים לפני או אחרי השימוע העתיד להתקיים, במיוחד אלה שהועלו תוך אפליה פסולה, גם אם יש בהם, בדוחק רב, ניצני אשמה כלפי נתניהו. כך נהג היועמ"ש דאז מני מזוז בתיקי החקירה נגד ראש הממשלה שאז אריאל שרון.
היועמ"ש ייאלץ לשקול צעדיו היטב גם נוכח המשימות המדיניות והביטחוניות העומדות על הפרק, בגינן הצביע העם בהובלת הליכוד/נתניהו, ובמיוחד: 'עסקת המאה' שתוצג בקרוב על-ידי נשיא ארה"ב, דונלד טראמפ. הנשיא הבהיר היטב, מיד לאחר הבחירות, את מי הוא מצפה לראות בתקופה הקרובה בראשות ממשלת ישראל כשותפו להובלת הסכם שלום מקיף במזרח התיכון. מבחינה זו, הפך נתניהו להיות נכס לאומי.
בכל הכבוד, העם הכריע בעד ממשלה ימנית בראשות נתניהו, בהכירו את כתב החשדות נגד נתניהו. מבחינה זו, "קול המון כקול שדי". העם דורש עתה יישום החוק, בדיוק כפי שקבוע בספר החוקים ובסייגים הקבועים בחוק: העמדה לדין רק בכפוף להסרת חסינות ואחר שנשמעו טיעוניו של נתניהו; הפסקת כהונת נתניהו כראש ממשלה רק אם יורשע בפסק דין חלוט בעבירה שיש עמה קלון. והדרך ארוכה, אם בכלל. שהרי נתניהו טרם סיים תפקידו הלאומי למען מדינת ישראל.
|
|
ההכרעה בקלפי [צילום: יוסי זליגר, פלאש 90]
תפוס כינוי יחודי
