ממשלת הסיפוח

בעת כתיבת שורות אלה שוב נשמעים קולות נפץ בגזרה הדרומית. שוב טיל נורה לישראל, וישראל, איך לא, הגיבה בתקיפת מטרות בעזה. מהן המטרות ומה משמעותן? כלום. מאידך-גיסא, נשמעים קולות אחרים, דווקא של "בכירים" או "מקורות מהימנים" בממשלת ישראל המודאגים שמא הרשות הפלשתינית תקרוס. ישראל הרשמית עושה מאמצים גדולים לשכנע מדינות אירופה או גורמים ערביים לבוא בדברים עם אבו-מאזן כדי שיסכים לקבל מידי ישראל מעל 600 מיליון שקל המגיעים לרשות הפלשתינית ממיסים. אבו מאזן כאמור מסרב היות שהסכום שישראל רוצה להעביר במהירות קוצץ בעקבות ההחלטה לא לאפשר לאבו מאזן לשלם לפעילי הטרור. מה שמעניין הוא שראש הממשלה וכמה שרים נוספים שהתנגדו להסכמי אוסלו ולהקמת הרשות הפלשתינית, והרואים בה רשות טרוריסטית, חוששים מקריסתה הכלכלית ותוהו. מה שנקרא אחד בלב, אחד בפה. כך גם לגבי עזה. ישראל הפכה לבלדרית המעבירה כסף לחמאס ומנגנונו. הביטחוניסטים האולטימטיביים מעבירים כסף לרשות הטרוריסטית בעזה. אלא שמצב זה ישתנה, ככל הנראה, בקרוב מאוד.

אם לא יקרה משהו בלתי צפוי, בעוד כחודש ימים תיכון בישראל ממשלה חדשה, ממשלת הסיפוח. צירוף האינטרסים המאוד צרים, האישיים והסקטוריאליים, יוביל את ממשלת ישראל החדשה למהלך הרה אסון. מהם האינטרסים? פשוט מאוד. נתניהו רוצה רק דבר אחד: אי-העמדה לדין בשלוש הפרשות ותו לא. נכון, יהיה שימוע (כלל לא ברור מתי) אך נתניהו אינו הולך להמר על גורלו. הוא מבקש לבצר את מעמדו לעד באמצעות חוק החסינות שימלט אותו מאימת הדין. עבור עניין "פעוט" זה הוא יהיה מוכן לשלם כל מחיר. מפלגות הקואליציה מבינות זאת היטב, לכן דרישותיהן בשמיים. למפלגות החרדיות לא אכפת כלל מהחברה בישראל. מה שמעניין אותן היא ליטרת הבשר שלהם, כסף לישובות, פטור מגיוס, משכורות לאברכים מבלי שיעבדו, הפסקת העבודות הציבוריות בשבת ועיקורו של בג"ץ מכל סמכות לכפות עליהם שוויון בנטל הביטחוני או החברתי. על הדרך, אם אפשר להשליט כמה שיותר חוקי הלכה כאלה ואחרים, מצוין. ממש מחיר מציאה עבור נתניהו. הכל יסודר למען המטרה נעלה שהוזכרה לעיל.

מפלגת האיחוד של הימין מזהה את ההזדמנות הבלתי חוזרת להגשים את מטרות-העל שלה: כיבוש מחדש של כל איו"ש ועזה, החלת הריבונות הישראלית על כל השטחים הללו, שניית התנחלויות בכל מקום שיחפצו בו ללא התערבות של מערכת המשפט. מי שהעיף מבט במסמך של המפלגה שהוגש לראש הממשלה מבין היטב במה הדברים אמורים. דברי הרב אליעזר קשתיאל מישיבת עלי: "הכי טוב להיות עבד של יהודי. הם שמחים להיות עבדים". וכן הוא מוסיף: "יש מסביבנו עמים עם בעיות גנטיות. הערבי רוצה להיות תחת הכיבוש כי יש להם בעיה גנטית, הם לא יודעים לנהל מדינה, הם לא יודעים לעשות כלום. תראה איך הם נראים"...אנחנו מאמינים בגזענות. יש גזעים בעולם, ויש תכונות גנטיות של עמים, וזה דורש מאיתנו לחשוב איך לעזור להם. היהודים הם גזע מוצלח יותר". הם המצע של מפלגת איחוד הימין. כן, כן. גם אם הדברים נאמרו לפני 15 שנה או 35 שנה, אין בכך כל חשיבות. אמונתו של הרב ושל תלמידיו השקדניים, כולל סמוטריץ' וחבריו בראש המפלגה, מבוססת על הגשמת האידאולוגיה רחבה יותר הכוללת "טיפול" גם ביהודים. כך הרב בולט אחר באותה הישיבה, הרב רדלר: "בואו נתחיל מהשאלה אם היטלר צודק או לא. הוא הבן אדם הכי צודק שיש, ודאי שהוא צודק בכל מילה שהוא אומר... השואה זה לא שהרגו את היהודים. הומניזם, התרבות החילונית, זה השואה. השואה באמת זה להיות פלורליסטים". הבנתם את זה? הומניזם, תרבות חילונית, זו שואה. מה המסקנה המתבקשת? שיש למנוע בכל מחיר את הפצת ההומניזם, יש להרוס את התרבות החילונית, ולכונן מדינת הלכה "מתקדמת". חבל שהרב לא הסביר איך מממשים את התוכנית הזו.

סיפוח השטחים יביא לאסון. אם ישנה הסכמה רחבה ביותר שאת גושי ההתנחלויות אין למסור לפלשתינים, הרי שבנושא הסיפוח של כל השטחים, כולל עזה, המחלוקת רבתי. כל ניסיון להתעמת עם אמונות דתיות-משיחיות נועד לכישלון. אז אין כאן כוונה להתעמת עם המתנחלים אלא עם אלה המתיימרים להיות ריאליסטיים ורציונליים.

הארגון "מפקדים למען ביטחון ישראל" הכולל בתוכו מאוד רבות של מפקדים בכירים מאוד מכל זרועות הביטחון למיניהם, בעלי דעות פוליטיות מגוונות אך מאוחדים באשר לסכנה שבסיפוח השטחים, מנסה להשפיע על הבנת משמעויות השונות של מהלך מסוג זה אך ללא הצלחה. וכך נאמר במבוא למסמך של הארגון בנושא הסיפוח: "בתום חמישים שנה של נוכחות ישראלית באיו"ש ועשרים וחמש שנה מאז הסכמי אוסלו, לממשלת ישראל עדיין אין מדיניות מוצהרת וברורה באשר לעתיד השטח. להכרעה בנושא זה, כמו גם להיעדרה, משמעויות מרחיקות לכת לעתיד מדינת ישראל". כלומר, בנושא קריטי ביותר לגורל המדינה, אין כל תשתית מחשבתית וסדורה. ניתן להבין בנקל מה שמשמעות של דברים אלה.

בהקשר זה, מצוטט אחד המנהיגים הישראלים ב-15 השנים האחרונות. וכך הוא אומר: "זכותנו להקים את מדינתנו כאן, בארץ ישראל, נובעת מעובדה אחת פשוטה: זוהי מולדתו של העם היהודי, וכאן נצרבה זהותנו... אבל צריך גם כאן לומר את כל האמת: בלב חבלי המולדת היהודית חי היום ציבור גדול של פלשתינים. אנחנו לא רוצים למשול בהם, לא לנהל את חייהם, ולא לכפות עליהם את הדגל שלנו או את התרבות שלנו. בחזון השלום שלי חיים בארץ הקטנה שלנו שני עמים חופשיים זה בצד זה, בשכנות טובה ובכבוד הדדי. לכל אחד הדגל שלו, ההמנון שלו והשלטון שלו. ואיש מהם אינו מאיים על הביטחון ועל הקיום של שכנו". אם לא זיהיתם, אלה דברי נתניהו בנאום בר-אילן. נתניהו מבין היטב מה הסכנות האיומות של סיפוח השטחים לישראל. לפני 15 שנים הוא לא עמד באותה פוזיציה של היום: חשוד בשלוש פרשיות קשות העלולות, מבחינתו, להובילו לכלא. כאמור, הוא יהיה מוכן לשכוח את דבריו בבר-אילן, ולעזאזל מה יהיה.

אם למרות כל הסכנות, ממשלת ישראל החדשה תצעד אל עבר הסיפוח, כי אז יתבררו ממדי האסון. גם אם הרב קשתיאל וחבריו סבורים שכמעט 5 מיליון פלשתינים יישבו בשקט ולא תתפרץ אלימות רבתי, המראות לא יהיו נעימים. האוכלוסייה הפלשתינית לא תשב בשקט כפי שאף עם לא עשה זאת בהיסטוריה. קיימת אפשרות תיאורטית לגרש את כולם או להרוג כמה מאות אלפים עד שאחרים יירגעו. לא זאת ולא זאת. אלה חלומות באספמיה, הזויות. הפלשתינים לא יהיה עבדים כי הרב אמר. גם מדינות העולם, כולל ארה"ב, לא יעמדו מנגד אם יינקטו הצעדים שהוזכרו לעיל.

האפשרות השנייה היא מדינה דו-לאומית, בהנחה שכן הפלשתינים יישבו בשקט וישתעבדו ליהודים. זה לא יקרה. מדינה דו-לאומית היא קץ הציונות, קץ הדמוקרטיה. הקיום היהודי יהיה בסכנה ממשית כפי שלא היה מאז מלחמת העולם השנייה. חיסול בג"ץ וגורמי הסף האחרים הם מהלך מקדים הכרחי להגשמת ההזיות של סיפוח כל איו"ש ועזה, לכן הוא חלק מתוכנית מפלגת איחוד הימין.

ימים לא פשוטים עומדים בפנינו. המדינה היהודית והדמוקרטית שהוקמה לפני 71 שנים נמצאת בסכנה ממשית משום שהממשלה שתושבע בעוד תקופה קצרה תשנה את אופיה ותהפוך אותה למדינת הלכה, מדינת סיפוח, הכל בשם הימלטות ראשה ממתן הדין.