אם שותים לא מנהיגים

הכל נכון. ליברמן אשם בהקדמת הבחירות. הוא זה שהיה 'המכה בפטיש'. הוא האחראי הישיר לכך שלראשונה בתולדות המדינה נבחרה כנסת, ה-21, שלא הצליחה לעבוד אפילו יום עבודה מלא אחד. שיא חסר תקדים

נכון. הכי קל להאשים את ליברמן. הקורבן התורן. אבל זו רק חצי האמת. וחצי אמת גרועה משקר. האחראי העיקרי לטירוף המערכות הבלתי נסלח, אינו ליברמן. שלוש פעמים, לא פחות, הוביל נתניהו להקדמת הבחירות, עד שהצליח לטרלל מדינה שלמה על לא עוול בכפה. רק בשל אמונתו, שהמדינה זה אני.

הפעם הראשונה הייתה כאשר הקדים את הבחירות, בלא להיוועץ באיש, ממועדן החוקי ב-5 בנובמבר 2019, ל-9 באפריל. תזכורת: שבועיים לפני שהחליט נתניהו על הקדמת הבחירות, דרש בנט להקדים את הבחירות, אבל נתניהו התנגד. כדי לסכל את יוזמת בנט הוא תיעתע במנהיג הרוחני של הציונות הדתית הרב חיים דרוקמן ומכר לו סיפור דמיוני על הסכנה שבהקדמת הבחירות.

לא חלפו שבועיים מאז, והכל התהפך: נתניהו עצמו הקדים את הבחירות. מה קרה? מלחמה בפתח? שלום עם סוריה? טראמפ מגיע? פוטין? שום כלום. בשבועיים הקצרים הללו גילה נתניהו לתדהמתו, כי הפרקליטות נערכת להגשת כתב אישום נגדו. פתאום נעלם הסיכון, ונתניהו הכתיב לעם ישראל בחירות חדשות. כתב אישום באוויר שווה הקדמת בחירות, שאכן התקיימו 7 חודשים לפני המועד הקבוע בחוק.

מפה פוליטית שונה

החטא השני אירע ביום הבחירות עצמו. נתניהו ההיסטרי לא הפסיק 'לשתות' קולות מן הימין החדש. עד כדי כך שבצהרי יום הבחירות עצמו, הזהירה איילת שקד, נסערת כולה, את נתניהו: "אתה שותה לנו הרבה קולות. בגללך לא נגיע לכנסת, והימין יאבד 4 מנדטים". אבל נתניהו, כמו נתניהו, רדוף היבריס, המשיך לשתות ולשתות, ולהתעלם מכך שלא המפלגה הגדולה מקבלת מנדט מהנשיא, אלא מי שיש לו 61 ממליצים. והסוף? 4 מנדטים נאמנים של ימין אמין, הלכו לפח האשפה. נתניהו שתה ושתה ושתה ושתה – עד שהתפקע. שכח שאם שותים לא נוהגים.

אילו נהג בתבונה, הייתה כל המפה הפוליטית שונה בתכלית. הייתה לו היום קואליציה של 64, לא כולל ליברמן. אבל נתניהו, מתוך קוצר ראות, העניק במו ידיו לליברמן את מעמד לשון המאזנים. עוד מישגה שמקורו בהיבריס.

במוצאי יום רביעי שעבר, בהופעה בתקשורת אחר הפארסה בכנסת, האשים נתניהו את ליברמן: "זהו חוסר אחריות להוביל לבחירות חדשות רק כדי להרוויח עוד מנדט". וואו! אין לו בושה, לנתניהו. הרי הוא עצמו סיכן את כל הימין כששתה לפחות 1,400 קולות לימין החדש, ממש רק כדי לזכות בעוד חצי מנדט מפוקפק. מה שלנתניהו מותר, אסור לליברמן? היבריס, כבר אמרנו? הרי במו ידיו חירב נתניהו את הסיכוי לממשלת 64 יציבה, ללא ליברמן.

באותה הזדמנות האשים נתניהו את ליברמן בשמאלניות. נו, באמת! יש גבול לכל תעלול. האיש שתמך בהינתקות ובתוכנית שתי המדינות, וממשיך להקפיא את הבנייה, כולל בירושלים שבה נעצר גידול התושבים בשל הקפאת הבנייה, והרס בתי יהודים, ומסרב ליישב את צפון השומרון, ומתעקש לא לפנות את חאן אל אחמר, ומזרים דולרים במזוודות לחמאס ואישר רק השבוע העברת חומרים מסוכנים לחמאס – יכול להאשים מתנחל מנוקדים שהוא שמאלן? בדיחה עצובה. אין גבול לצביעות. ולהיבריס.

אין עוד מלבדו

והחטא השלישי, גם הוא פרי ההיבריס, הינה העובדה, שטירוף המערכות שלתוכו גרר את כולנו, יכול היה להימנע בקלות. מנהיגים בישראל, עם פחות היבריס, כשלא הצליחו להרכיב ממשלה, החזירו את המנדט כדי שיינתן למועמד אחר מטעם מפלגתם. אפילו בן-גוריון העביר ב-1961 את מלאכת הרכבת הממשלה לידי שר האוצר אשכול, לאחר שהמפד"ל (12 מנדטים) עשתה לו שרירים וסירבה להצטרף לממשלתו. וכך נהג מנחם בגין ב-1983. בימים ההם לא העזו אפילו ענקי המנהיגים לגרור מדינה שלמה לבחירות מיותרות, רק בשל מגלומניה אישית, ברוח אני ואפסי עוד.

אבל לנתניהו אין תחליף, כידוע. ב"ג ובגין קטנים עליו. המדינה זה אני. אין עוד מלבדו. כמו ההוא שנזרק מקורס טייס והלך ליחידת נ"מ: "אם אני לא טס, איש לא יטוס".

פעם שלטו ברומא ובביזנטיון, בסין וביפן, ברוסיה ובאוסטרו-הונגריה, קיסרים שחשבו שאין להם תחליף, ושהפכו את ממלכתם לבת ערובה בידיהם. אבל נתיניהם קלטו, במוקדם או במאוחר, שגם לקיסר יש תחליף. זה יקרה מתישהו גם במקומותינו?