יש כאלו שמעדיפים להשליך את פחית הקולה אחרי השתיה, ויש כאלה שמעדיפים לסחוט ממנה כסף. תנועות נוער וארגונים פיתחו לאחרונה טכניקה חדשה לאיסוף כספים. במקום לבקש נדבות מאנשים טובי לב, הם לוקחים שקיות, הולכים למקומות שווי זהב: אתרי איסוף אשפה, בתי קפה ומסעדות, ואוספים פחיות בקבוקים וכל עצם אחר ששווה 25 אג'.
ממבט ראשון נראה כי מדובר אולי במעשה חסר תכלית. אך אלו העוסקים בתחום, מאז נחקק חוק הפיקדון, מדווחים על הכנסות נאות של כמה אלפי שקלים בחודש רק מאיסוף הבקבוקים שאנחנו, ברוב טיפשותנו, העדפנו להשליך לפח.
כזכור, בחודש אוקטובר 2001 חוקקה הכנסת את חוק הפיקדון שאותו הוביל להצבעה השר לאיכות הסביבה, צחי הנגבי. מטרת החוק הינה לעודד צרכנים ופעילות למען איכות סביבה - תמורת כסף.
בחודשים הראשונים לאחר שנחקק החוק, האמינו רבים שמדובר בבדיחה גרועה. צרכנים לא טרחו להשיב מיכלים ריקים לחנויות, אך המשיכו לשלם ביוקר 25 אג' לכל משקה. מי שגילה את האוצר היו דווקא בני נוער, עמותות צדקה ואף ילדים, שהבינו שמהחלל שנוצר אפשר לעשות הרבה כסף.
האבטלה, ואולי גם החופש הגדול, מעודדים את הציבור להסתכל יותר על הקרקע. עובדי הניקיון הם המרוויחים העיקריים, אך מוטיווציה של ילדים קטנים ניתנת להערכה לא פחות. אלו תפסו את ההזדמנות ולא נשארו מאחור. מ.מ. בן 11.5 משכונת אפרידר באשקלון הגיע לסופר סנטר תחנה מרכזית עם שקית של 40 בקבוקים וקיבל עליה 10 ש"ח. "אני בערך אחת לשבוע מגיע ואוסף את הבקבוקים. לדעתי זה חוק טוב מאד, זה עוזר לסביבה וגם אנשים שרוצים לקבל קצת כסף, יכולים להרוויח".
גם בקו-אופ באשקלון התופעה די מוכרת. גדעון לוי, מחסנאי וסגן מנהל, כבר התרגל ודי מכיר את הנפשות הפועלות. "הינה זה", הוא מצביע לעבר אחד מעובדי הניקיון, "הוא יגיע לכאן בסביבות השעה תשע בערב". אני מגיעה בשעה המיועדת, ואכן עובד הניקיון לא מאכזב. לוי לוקח את הבקבוקים, סומך על המילה של העובד, שבשקית 100 בקבוקים ובפעולה שנראית מעט אוטומטית, נותן לו כרטיס זיכוי, וזה הולך שמח וטוב לב עם 25 ש"ח בכיסו.
גם תנועת הצופים מנצלת את איסוף הבקבוקים כדי לעשות כסף לא קטן, שאף סייע למשפחות מעוטי יכולת. "התגייסנו כדי לאסוף בקבוקים במקומות שונים. אירגנו את כל השבט, אספנו אלפי בקבוקים ואת הכסף הענקנו למשפחות מקשיים. באמצעות זה הצליחו כ-23 ילדים מאותם משפחות לצאת למחנה קיץ ללא תשלום" - מספר מושיקו גיאת, ראש צוות הצופים באשקלון.
מתברר כי הפעילות החדשה אינה נחלה בלעדית של תנועות הנוער וארגונים. בתל אביב תופסת התופעה כר נרחב יותר, עד כדי "פריחתם" של 'יזמים פרטיים' (כך גם מכנה זאת תאגיד המחזור), שרואים בזה עיסוק ובעבר נמצאו מחוסרי עבודה. יזמים אלה גורפים לכיסם אלפי שקלים בחודש.
בתחנת איסוף הבקבוקים 'קרלסברג' באשקלון, הגיעו בשעות אחר צהריים אחד שלושה רכבים של אנשים פרטיים עמוסים בבקבוקים זה אחר זה. זמן קצר אחר-כך הגיעה טיולית של הצבא, ושם פרק הנהג כ-400 בקבוקים אותם אספו החיילים מהפלוגה. "כל פלוגה אוספת בקבוקים, ועושה מעין קופה. הם מרוויחים משהו כמו 300-400 ש"ח לחודש מהדבר הזה ומזמינים אוכל, פעם לשבוע, לכל הפלוגה", מסביר נהג הטיולית.
"האנשים שמגיעים לכאן הם ממגוון האוכלוסיה, מובטלים, צעירים, ילדים ואפילו נרקומנים", מסבירים עובדי תחנת האיסוף, "אני יודע על משפחה אחת מנתיבות, שני ההורים לא עובדים וכל המשפחה גויסה כדי לאסוף בקבוקים. הם מגיעים לכאן מדי פעם ומרוויחים אלפי שקלים בחודש", מסביר אחד העובדים.
למרות היוזמה הברוכה שמסתעפת לכלל המגזרים באוכלוסיה, הרי שרשתות שיווק ומזון לא מפסיקות להתלונן ולהעיר כי התופעה יוצרת אצלם "מטרד" לא קטן. רק לידע כללי: רשתות המזון באשקלון מגיעות בממוצע לכאלף בקבוקים שהם מקבלים ביום. לשם כך נדרש מבעלי העסקים להקצות מקום איחסון וכוח אדם שיטפל בכל הנושא (ספירת בקבוקים, זיכוי הלקוח, זיכוי הרשת ועוד). "בתי העסק מפסידים הרבה כסף מהעניין הזה. הם לא מרוויחים דבר. גם מי שמגיע לתחנת האיסוף מבזבז בשל כך יום שלם, על הספירה ועל ההמתנה. הכסף שהוא מקבל לא נכנס לכיסו, זה אותו כסף שהוא נתן ללקוח", מסביר מנהל היפר-נטו באשקלון, יורם בן-שבת.
במשרד לאיכות הסביבה ממשיכים להביט על הרווח שבאיסוף ואומדים אותו בעליה משוערת של כ-5% בכל חודש מהחודשים האחרונים. "רמת המודעות הולכת וגוברת. רק בחודש יולי הוחזרו 20 מיליון מיכלי משקה. זה מהווה 30% מהיקף המשקאות הקלים שנמכרו באותו חודש. השיקולים של האדם לאסוף את הבקבוקים אינם מעניננו, אנחנו מנסים לחסוך קרקע יקרה שהבקבוקים הללו הלכו להטמנה", הסביר שרון אחדות, דובר המשרד לאיכות הסביבה.
וכך הצליחו ארגוני איכות הסביבה ללכוד שתי ציפורים במכה אחת. ראשית, נפתרה לפחות חלקית בעיית מצוקת המזומנים של תנועות נוער, ארגונים ואנשים פרטיים. מנגד, נפתרת בעיה אקולוגית קשה, הנוגעת לזיהום סביבה.
בעוד בתי העסקים, להם שטח מעל 28 מ" - נדרשים לפעול על-פי חוק לאיחסון הבקבוקים, הרי שאזרחים, מובטלים ילדים עמותות ותנועות נוער, אינם מתכוונים להפסיק לאסוף. הבעיות של בתי עסקים ורשתות מזון אינם מעיינהם. הם מתכוונים לפעול במרץ, בעיקר שעלות פחית מחזור תעלה בקרוב מ-25 אג' ל-50 אג'. כל מה שהם מאחלים לבתי העסקים זה להיאזר בסבלנות ולהגדיל את שטח האיחסון כמה שיותר מהר.
שמות קשורים
בוודאי לא בארצות הברית שנקראה בפי מהגריה היהודיים המזרח אירופים "א-געלדענע מדינה", מדינת הזהב
