לפי הגדרת נאמנות נהנה תושב חוץ, חלק מיסודות הנאמנות הינה צרוף הודעת היוצר בדוח שלו, לגבי קיום נהנה תושב חוץ בלבד. צרוף טופס אחר, הודעה סתמית על הנאמנות, יהפכו אותה לנאמנות תושבי ישראל.
הקמת הנאמנות פשוטה, ודורשת נאמנות לטובת נהנה זר, דוגמת חברה זרה ללא מניות, אותה ניתן להקים חוקית ע"י כל אזרח ישראלי.
לעיתים, קיימים יתרונות בנאמנות תושב ישראל לעומת נאמנות נהנה תושב חוץ. היתרונות יתבררו בעת הדיווח למס הכנסה בסוף השנה. מהם היתרונות:
א. ערך נכס ירד עד לתום שנת המס
לא תהיה מכירה בהעברת הנכס לנאמנות. משמע, אם בין זמן יצירת הנאמנות לבין המועד להגשת הדוח (לרבות הארכות מכוח ארכות (דגן-אריה) יסתבר כי מחיר הנכס ירד, וכי יש עדיפות למכירתו בעת הגשת הדוח, ועל-מנת לשנות את סדרי ארועי המס, יוכל נהנה תושב חוץ, להפוך הנאמנות לנאמנות תושבי ישראל. ועל-ידי כך, בנכס שערכו ירד לשלם מס לפי ערך הנכס לאחר ירידתו במקום במועד העברתו.
ב. נאמנות תושבי חוץ - עליית ערך נכס
הכלל האמור לעיל נכון כאמור, ומתייחס למקרה ששווי הנכס ירד בעתיד. ובמקרה הפוך, קרי במקרה של עליית ערכו של הנכס, הרי שמיסוי לפי נאמנות תושבי חוץ יחסוך מס על עליית ערכו של הנכס ואז כדאי לצרף תצהיר מתאם.
ג. יישום לגבי איזה נכסים
- מניות נסחרות בבורסה לפני סוף שנת 2005.
- I.P. חברת סטארט אפ.
ד. מסקנות
בעת צרוף התצהיר, שיכול להיות כשנתיים וחודש לאחר יצירת נאמנות נהנה תושב חוץ, יוכל היוצר להחליט אם כדאי לו נאמנות זו או נאמנות תושבי ישראל. עדיין יתכן וגם אם לא צורף תצהיר על נהנה תושב חוץ, שמס הכנסה יטען, כי מדובר בנהנה תושב חוץ ולכן ההעברה לנאמנות חייבת.
מה שקובע הוא מה שהרבנים, המקבלים משכורתם מקופת המדינה, קובעים
