טיפול בבעיות בלידה

עיכוב בלידה היווה את אחת הסיבות המרכזיות לתמותת עוברים ויולדות, בסין העתיקה. התופעה השכיחה הזו חייבה את הרופאים הסינים למצוא מענה לבעיה כאובה זו. ואכן, לאורך ההיסטוריה הרפואית הסינית צצו רופאים ידועי-שם אשר נתנו את הבסיס להבנת התופעה והדרך הטיפולית המתאימה לכל מצב ומצב.

ברפואה הסינית המסורתית אין נקודות דיקור עתיקות, למניעת כאבים בלידה. בתחילת שנות השבעים, עם החדירה המאסיבית של האקופונקטורה לעולם המערבי ובמיוחד בהיבט של האלחוש, התגברה המודעות של הרופאים הסינים בסין ובעולם המערבי לחשיבות הטיפול בכאב בתהליך הלידה. מכאן הדרך הייתה קצרה למציאת נקודות דיקור מתאימות לטיפול בכאבי-הלידה.

בשלושת העשורים האחרונים התפרסמו עבודות רבות שנעשו בארצות אירופה ובסין על שיכוך כאבים במהלך לידה. התחרות הגדולה היתה עם פעולת האפידורל אשר תוצאותיה כמשככת כאבים היא מלאה למעשה בעוד אשר תוצאות הדיקור פחות טובות. ברם, תופעות הלוואי של האפידורל הן רבות יחסית, בטווח הקצר והארוך. בעוד אשר לדיקור אין תופעות לוואי, לא לעובר ולא לאם. נהפוך הוא, החמצון לעובר רק משתפר בתהליך הלידה וכך נצפים הרבה פחות סיבוכי לידה.

הפיסיולוגיה של הלידה:

סיום ההריון מתאפיין במעבר חריף ממצב של אגירת אנרגיה מסוג יין לדפוס של אנרגיה מסוג יאנג. האנרגיה יאנג מפנה את האנרגיה יין ובפועל זה מה שמעורר את הלידה ומאפשר לעובר לצאת החוצה.

בשלב הראשון: תעלת הלידה מתרחבת ומתבטאת במחיקת הצוואר ופתיחה של 10 ס"מ.

בשלב השני: פתיחה מלאה של הצוואר ועד ליציאת העובר לאוויר העולם.

השלב השלישי: מתום לידת העובר ועד לידת השליה תוך בקרה על הדימום. הלידה עצמה יכולה להתחיל בכמה אופנים: קרום הנוזל מתבקע ונוזל אמניוטי נשפך. כמות הנוזל המשתחררת משתנה והנוזל צריך להיות צלול או מעט גוון דמי. בשלב זה לא מתחייב צירי לידה, אך הם יופיעו זמן קצר לאחר-מכן.

הנוזלים מהווים שכבת מגן לעובר, על כן, בקיעת הנוזלים והיעלמות ההגנה יכולה להביא לזיהומים בעובר. קיימים חילוקי דעות בעולם רפואת הנשים, מתי להתחיל ליילד במקרים בהם צירי הלידה לא מתחילים ספונטנית. האינדוקציה ללידה נעשית בעזרת ההורמון אוקסיטוצין הגורם להתכווצות הרחם.

בשלב זה היולדות נמצאות תחת ניטור מלא בשל החשש למצוקה עוברית. הכאבים בהתכווצויות אלו עזים במיוחד וכאן מתעוררת השאלה לגבי צורך באלחוש אפידורל או באקופונקטורה.

לידת עכוז:

בלידת עכוז צריך להתחיל באקופונקטורה (במוקסה) בשבוע ה- 30-38, האופטימום הוא בשבוע ה-34. ניתנים 10 טיפולים יומיים בהן מחממים נקודה על הזרת של הרגל למשך 15 דקות. באם התהליך לא עזר, ניתן להוסיף עוד 5 טיפולים, תוך כדי ביקורת מתמדת שהעובר התמקם כיאות בתעלת הלידה. טיפול יתר יכול לגרום להתהפכות נוספת של העובר. המחקרים השונים מעלים תוצאות של כ- 81% הצלחה לעומת 49% בקבוצת הביקורת.

עיכוב הלידה:

ישנן שתי סיבות עיקריות לעיכוב הלידה: חסר באנרגיה הפנימית צ'י ודם וכליאה של צ'י ודם.

1. חסר של צ'י ודם:

הלידה ממושכת, ההתכווצויות חלשות או שאינן כלל. עיכוב בפתיחת צוואר הרחם. היולדת עייפה וחלשה, יתכן קוצר נשימה. הלשון: חיוורת עם חיפוי לבן דק. הדופק: עמוק וחלש.

הטיפול: לחזק את הצ'י והדם ובכך לעורר את הלידה.
הנקודות השכיחות: ST-36 ,SP-6 ,K-7 ,BL-67 ,BL-60 ,BL-21.

2. כליאת צ'י ודם:

לידה ממושכת, כאבים עזים בגב ובבטן, תחושת לחץ ומלאות ברום הבטן, בחילות, הקאות ואי-שקט. בבדיקה: צוואר הרחם מתוח ואינו מגיב להתכווצויות. הלשון: צבעה אדום כהה. הדופק: עמוק וחוטי.

הטיפול: לאפשר זרימה שוטפת של צ'י ודם בכדי לעורר את הלידה. הנקודות: LI-4 ,SP-6 ,LIV-3 ,GB-34 ,BL-67.

תקיעות השליה:

השליה והממברנות השונות נפלטות בתוך רגעים מתום לידת העובר. זהו השלב השלישי של הלידה. לידת שליה מעוכבת נחשבת מעל 20 דקות המתנה. זהו שלב בו דיקור יכול לסייע משמעותית, פרט למקרים בודדים פתולוגיים בהם השליה נשארת מחוברת לרחם. אזי יש צורך במעורבות של רפואת החירום במיילדות. לבד מזה שכיח למצוא עיכוב בלידת השליה כאשר היולדת תשושה, מצב הגורם לחסר אנרגיה צ'י או בחדירת קור לרחם במהלך הלידה, הגורם לכליאת דם ברחם, לחולשה כללית של צ'י. כמובן שיש מקרים המשלבים את שתי הסיבות בו זמנית.

1. חסר צ'י:

עייפות, חיוורון, חשש מפני קור, סחרחורת, קוצר נשימה. הלשון: חיוורת עם חיפוי דק. הדופק: חלש וחלול.

הטיפול: לחזק את הצ'י ולהזין את הדם.
הנקודות: SP-6 ,LI-4 ,REN-6 ,REN-4 ,GB-21.

2. קור הגורם לכליאת דם:

צבע היולדת כחול כהה, כאבים בשיפולי הבטן, יתכנו הקאות. הלשון: חיוורת. הדופק: עמוק, חוטי ואיטי.

הטיפול: לפנות את הקור ולאפשר זרימת צ'י.
הנקודות: GB-21 ,BL-60 ,SP-8 ,REN-4.

ניתן לדקר בנקודות הדיקור הקלאסיות, דבר אשר מונע מן הנשים את היכולת לנוע במהלך הלידה. יותר ויותר נוטים לדקר באוזניים (האוריקולוטרפיה), מצב המאפשר ליולדת ללכת ולא להישאר ללא תנועה במהלך הטיפול. התוצאות הטיפוליות בדיקור באוזניים דומות לאלו של הגוף.

הדיקור לא רק מפחית את הכאבים, הוא מסייע בפתיחת צוואר הרחם, גורם לאינדוקציה של לידה תוך הגברת ההתכווצויות ויעילותן, משפר את אספקת הדם לרחם במהלך כל תהליך הלידה. בכך ניתן לסייע ליולדות בכל שלב של הלידה, לשפר את החמצון של העובר ובכך להקטין את אחוז סיבוכי הלידה. ההחלמה של היולדת מהירה ומלאה יותר מאחר ואספקת הדם המקומית מתגברת והדימום פוסק מהר יותר. זהו שילוב המעורר מחשבה, מדוע לא לשלב אקופונקטוריסט כאיש צוות מן המניין בחדר לידה.