בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
מספר כתבי האישום עולה למרות הליך ההסדר המותנה, בו יש כשלים מובנים משמעותיים. מוטב לחזור לסגירת תיקים בשל העדר עניין לציבור
במסגרת תיקון 66 לחוק סדר הדין הפלילי, הוסיף המחוקק עילה לסגירת תיק פלילי (עד אז היו קיימות שלוש עיקריות: חוסר אשמה, חוסר ראיות והעדר עניין לציבור). מטרת התיקון הייתה לצייד את רשויות התביעה בארגז כלים רחב יותר, כדי לאפשר להן להימנע מהכתמתם בפלילים של אנשים נורמטיביים אשר ביצעו טעות חריגה ובתנאי שזו לא הייתה טעות חמורה. הסדר מותנה הוא הסכם בין המדינה לחשוד, במסגרתו החשוד מודה בביצוע עבירה פלילית, מתחייב שלא לבצע בעתיד עבירה זו או אחרת ומוטלת עליו סנקציה בגין מעשיו. בתמורה, המדינה מתחייבת לסגור את תיק החקירה נגדו ובכך נמנעת הכתמתו בפלילים. עד כאן הכל טוב ויפה. בפועל, במקום להגיע למצב שמוגשים פחות כתבי אישום שכן נסגרים יותר תיקים, הפלא ופלא: בשנת 2017 הוגשו על-ידי משטרת ישראל 34,838 כתבי אישום, בשנת 2018 הוגשו 36,897 כתבי אישום (גידול של 6%) ובשנת 2019 הוגשו 36,691 כתבי אישום (ירידה של 0.5%). כל בר דעת מבין שאין מדובר בירידה, ואם מוסיפים את כמות התיקים שבהם נערכו הסדרים מותנים בשנים הללו - מבינים שבפועל מדובר בעלייה במגמת ההפללה (במובנה הרחב). התשובה למצב עניינים זו טמונה, בין היתר, בעילת הסף המשפטית שהמחוקק קבע לצורך בדיקת התאמת המקרה להסדר מותנה: "אם ראה [התובע] כי נסיבות העניין בכללותן מתאימות לאי-העמדה לדין נוכח עריכת ההסדר ומילוי תנאיו". אלא שעילה זאת מריחה כמו העילה הישנה והמוכרת לסגירת תיקים מחוסר עניין לציבור: "אם היה סבור שנסיבות העניין בכללותן אינן מתאימות להעמדה לדין". לא כולם זוכרים שפעם הייתה מצוקת מים שכן הכנרת עמדה על סף התייבשות. או אז, מתוך כוונה טובה הוקמו תאגידי מים, שהיום - אף כי מצוקת המים נשכחה מזמן והכינרת עולה על גדותיה ופולטת סירות מנוע של האמונים על אכיפת החוק בה - המדינה "שכחה" להחזיר את המצב לקדמותו, שכן מדובר במפעל להעשרת כספי המדינה ועוד מקומות עבודה שכל כך צריך. ממש כמו בעניין המים - כך בעניינו. בשל כמות התיקים אשר נערכים בהם הסדרים מותנים, הוקמו יחידות ברחבי הארץ אשר מטפלות אך ורק בעניינים אלו, על כל המשתמע מכך לרבות הצורך להצדיק את קיומן. אם לא די בכך: במסגרת ההסדרים נגבים כספים לטובת אוצר המדינה, ונשאלת השאלה האם מדובר בהליך חוקתי תקין. האם זה תקין שמדינת ישראל למעשה "מאיימת" על חשוד, כי אם לא יודה במיוחס לו וישלם לה סכום כסף מסוים, היא תגיש נגדו כתב אישום? שאלה ראויה לדיון מעמיק שלא זה המקום לקיימו. זאת ועוד: אחד מתנאי הסף להסדר מותנה הוא העדר עבר פלילי בחמש השנים הקודמות. אבל האם דינו של מי שיש לו קופת שרצים מלפני עשר שנים דומה לזו שחטא לראשונה בחייו? האם מי שיש לו עבר זניח מלפני ארבע שנים דומה למי שיש לו עבר משמעותי מלפני 5חמש שנים יום? די בכך כדי להבין שמתוך, כוונה טובה הגענו למצב שבו יותר ויותר אנשים מתויגים (לפחות הסביבתם הקרובה ותודעתם האישית) כעבריינים. הגיעה השעה לעצור, לעשות חושבים ולשאול האם זו הדרך הנכונה לילך בה. האם לא כדאי לחזור ולסגור יותר תיקים בעילה הרגילה של העדר עניין לציבור (אשר נמחקים מעצמם מחיקה מוחלטת מגיליון הרישום המשטרתי בתנאים ובתקופות שם).
|
|
הכותב מייצג בתחומי הפלילים והצווארון הלבן.
|
|
תאריך:
|
03/08/2020
|
|
|
עודכן:
|
03/08/2020
|
|
עו"ד עופר רשו
|
|
רבים קוראים את אגדת החורבן על קמצא ובר קמצא ונתלים בה להצדקת טענותיהם בדבר סכנות שנאת החינם. אך מי שקורא אותה לעומק יכול לראות שלמרות שהאגדה הזאת אכן נוגעת בשנאת חינם ובכמה שהיא נוראית, היא עוסקת בכלל בדבר אחר: בביקורת של חז"ל על ההנהגה של אותם ימים ובחוסר היכולת שלה לקבל החלטות מבלי להתחשב בדעת הקהל.
|
|
|
לפני כשבועיים ניתן בבית המשפט לערעורים אזרחיים בארה"ב פסק דין חשוב, הנוגע לפרטיותם של מבצעי תשלומים באמצעות ביטקוין, בו נקבע לראשונה, כי אין הגנת פרטיות למשתמש במטבע ביטקוין שמבצע תשלום באמצעות רשת בלוקצ'יין.
|
|
|
כשאלכס פרגוסון, מאמן הכדורגל הסקוטי האגדי, סיים את תפקידו במנצ'סטר יונייטד, נשמעה אנחת רווחה בקרב שופטי הכדורגל האנגלים. אחד השופטים הבולטים התראיין אז לכלי התקשורת וסיפר על הסיוט שליווה אותו במשך שנים כל אימת ששובץ לשפוט במשחק של היונייטד. לדבריו, פרגוסון פשוט לא נתן לו לשפוט. הוא לא הפסיק לצרוח מהקווים לעבר השופט ולתקוף אותו על כל צעד שעשה או לא עשה. והוא המשיך במתקפותיו גם לאחר שהסתיים המשחק בעת שהתראיין לכלי התקשורת - עד שכאמור הפך לסיוט. האם פרגוסון עזר בכך לקבוצתו? אין ספק. כי אלה הם חוקי הטבע. כי גם שופטים - אפילו הם אנגלים - הם בני אדם.
|
|
|
פרשת דברים פותחת את ספר דברים, שתכנו הוא נאום הפרידה/תוכחה/הדרכה של משה רבנו, ושמתי לב לפסוק מעניין בפרשה הזאת (דברים א): [כז] וַתֵּרָגְנוּ בְאָהֳלֵיכֶם, וַתֹּאמְרוּ, בְּשִׂנְאַת ה' אֹתָנוּ, הוֹצִיאָנוּ מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם--לָתֵת אֹתָנוּ בְּיַד הָאֱמֹרִי, לְהַשְׁמִידֵנוּ. הרקע הוא פרשת המרגלים, שהוציאו דבת הארץ רעה ושכנעו את העם שאי אפשר לכבוש אותה. אחת התוצאות הייתה מה שמתאר הפסוק הנ"ל. במקור ראינו שתגובת העם הייתה גלויה (במדבר יד): וַיִּבְכּוּ הָעָם, [ב] וַיִּלֹּנוּ עַל-מֹשֶׁה וְעַל-אַהֲרֹן, וַיֹּאמְרוּ הֲלוֹא טוֹב לָנוּ, שׁוּב מִצְרָיְמָה. כאן אנחנו קוראים שהייתה תגובה נוספת שלא צוינה שם, מה השוני בין שתי התגובות? רשי מפרש: וַתֵּרָגְנוּ - לשון הרע וכן "דברי נרגן" (משלי יח) אדם המוציא דיבה.
|
|
|
ברוח הימים בהם ידו של הקג"ב הייתה על העליונה, סופרה בדיחה רוסית ישנה: - איך צדים אריות בקוטב? והתשובה: מה הבעיה, צדים דב וחוקרים אותו עד שהוא מודה שהוא אריה...
|
|
|
|
|
|
יוסי אחימאיר
אסור לנו לרדת לרמתם ולשפלותם, איננו פוגעים במתכוון בחפים מפשע, אבל היד שלנו על ההדק צריכה להיות קלה יותר, בלי להתחשב ב'מה יגידו'
|
|
|
דן מרגלית
גדעון סער - האם מעתה אתה תומך במהפכה המשטרית של יריב לוין? באופן ייחודי: האם תתבע בממשלה שיכנס את הוועדה לבחירת שופטים תוך ידיעה כי ייבחר יצחק עמית? האם גם אתה סבור כי יריב לוין חו...
|
|
|
אורי מילשטיין
הוויכוח האידֵאולוגי והתרבותי על הערכת מלחמות ותוצאותיהן; הלוחמים אינם מוכנים להקריב את עצמם בשל מחדלי מפקדיהם; תהליכי הסתאבות בצה"ל; הצבא הוא ארגון אנטי-אינטלקטואלי; צבא לעומת רפוא...
|
|
הבלוגרים הנקראים ביותר ב- News1
|
|