בנק ישראל החליט לפני כחודשיים לדחות בחצי שנה את מועד הגזירה בו אמורים הבנקים להפסיק לאשר חריגות מעבר לסכום מסגרת העו"ש שלנו. למעשה ההוראה עדיין תקפה, אולם המפקח על הבנקים נתן שהות נוספת לבנקים להיערך אליה, ושהות נוספת גם לנו.
או.קי. אז מה יש לנו כאן?.
יש לנו אוברדרפט. יש לנו פקיד בנק שמתקשר ומבקש שנסדיר מסגרת חדשה, ויש לנו תחושה גרועה בבטן שמעכשיו, הבנקאי הנחמד שהיה לצידנו עד כה - ואישר "רק ליום יומיים" חריגה נוספת של "מקסימום 700 ש"ח" כבר לא עומד לצידנו, או אולי עדיין כן.
ההוראה בסך הכול היא די ברורה. מעכשיו אסור לחרוג מעבר למסגרת. אז מה זה אומר עלי. מה אני צריך לעשות לגבי זה?
דבר ראשון לפנות לבנק ולהודיע כי אנו מעוניינים להסדיר מסגרת בנקאית שמתאימה למבנה ההכנסות וההוצאות הפרטיות שלנו. הבנקאי מצידו ינסה לזהות עמכם מהי המסגרת הנכונה עבורכם. חשוב להגיע לפגישה הזו מוכנים כדי שהסכום שתנקבו בו יהיה הסכום הנכון.
בחירת סכום המסגרת אינה פשוטה. מצד אחד אסור לנקוב בסכום נמוך מדי כדי למנוע ממצבים של שיק שנשכח יחזור ("טלי, את זוכרת למי נתנו את השיק הזה?) ומצד שני, אין לקבוע מסגרת גבוהה מדי על-מנת להימנע מתשלומי ריבית גבוהים.
יש להתאים את המסגרת למספר פרמטרים:
מה גובה ההכנסה שלי? מהן ההוצאות החודשיות שלי?
ככלל, אנחנו מוציאים בדומה למה שאנחנו מכניסים. ובהתאמה לכלל זה, כפי שנהוג בדרך כלל בבנקים - גובה המסגרת צריך להיות כגובה ההכנסה. אך מה קורה כאשר בחודש מסוים נאלצנו לשלם הוצאות גבוהות במיוחד? המסגרת צריכה להיות בגובה המקסימאלי של שיא אפשרי בהוצאות.
באיזה יום המשכורת מתקבלת בבנק? מתי אני משלם את ההוצאות שלי? מתי מחויב כרטיס האשראי שלי?
שאלת העיתוי חשובה מאוד. ניקח למשל אדם שמקבל את משכורתו בתשעה בכל חודש ומשלם לחברת כרטיסי האשראי באמצעות הבנק בשני בכל חודש. חשבונו צפוי להיות בחריגה של שבוע. עליו לדאוג שהמסגרת בבנק תהיה מספיק גבוהה על-מנת לכסות את החריגה. וכמובן מומלץ לשנות את מועד החיוב של כרטיס האשראי.
האם קיים סיכוי שההכנסה שלי תתעכב, ביום, יומיים.. שבוע? מה יקרה אם אני אפוטר?
המשכורת מתעכבת, מועד חיוב כרטיסי האשראי הגיע, והשיק של החתונה של סימה נפרע. לפי ההוראות החדשות, אחד מאלו יחזור. לכן אין ברירה, צריכים לקחת גם מצבים שבהם משכורת מתעכבת בחשבון. המסגרת צריכה להיות גבוהה מספיק גם כדי לכסות זמנים (קצרים) שבהם לא מתקבלת משכורת כמתוכנן.
וחשוב מאוד - מה המינוס שלי היום?
שאלה זו חשובה מאוד - ובעיקר מאחר ואין לה שום רלוונטיות לקביעת גובה המסגרת.
מסגרת אינה נועדה על-מנת שנהיה במינוס. מסגרת נועדה לאפשר לנו לבצע פעולות כספיות מבלי לחשוש שהחלטה כספית שקיבלנו לא תכובד על-ידי הבנק. המסגרת נועדה רק לצורך מימון ביניים במצבים בהם באופן זמני ההוצאות שלנו עולות על ההכנסות.
אין סיבה להיות במינוס בסכום קבוע כלשהו ולשלם באופן קבוע ריבית לבנקים, כאשר אפשר באותו מאמץ להיות על האפס או בפלוס. או במילים אחרות: ההבדל היחיד בין להיות במינוס 10,000 ש"ח.באופן קבוע לבין פלוס 10 ש"ח.באופן קבוע הוא 1,200 ש"ח.ריבית שמשולמים לבנקים בממוצע בשנה כשאנחנו במינוס. לא חבל?!
לכן, למינוס הקבוע שלנו, יש למצוא פיתרון. הפיתרון הוא איך לא להיות במינוס.
באופן מיידי, מומלץ לכסות את המינוס באמצעות הלוואה בנקאית זולה או הלוואה מכרטיס האשראי (תשוו ריביות) כזו שתאפשר לכם לצאת מהמינוס מבלי להיחנק יותר מדי.
אבל חייבים לעשות דבר חשוב הרבה יותר. להקדיש זמן ולהבין מדוע נכנסנו למינוס וכיצד לא להיכנס אליו יותר לעולם. אחרי הכול, מינוס זו רק הלוואה בנקאית יקרה מאוד, שבסופו של דבר צריך להחזיר.
בוודאי לא בארצות הברית שנקראה בפי מהגריה היהודיים המזרח אירופים "א-געלדענע מדינה", מדינת הזהב
