הקנקן יפה מבחוץ

"ההינתקות היא כמו ההסכם עם מצריים" כך נודע לי משיחה עם שכנה יקרה, מתברר שלא רק היא חושבת כך, הרדידות, חוסר המחשבה וחוסר העניין שמגלה חלק גדול מהציבור בנעשה במדינה ובסביבתנו מתברר כגדול אף יותר ממה שחשבתי, כשאני שואל את רוב האנשים למי הם מצביעים התשובות השכיחות ביותר הן, למה לי להצביע, לא יודע, מה הטעם הרי שום דבר לא ישתנה, כולם מושחתים.

כששאלתי האם בעת משא-ומתן צריך רק לתת, ולשאלה האם תתנו לי כסף מבלי לצפות שאחזיר, התשובה היתה שלילית, לפיכך המסקנה היא שההינתקות, זו שהיתה וזו שאולי תהיה, ארוזה יפה ומשדרת משהו שונה לחלוטין ממה שהיא באמת. חכמינו אמרו - על תסתכל בקנקן אלא במה שיש בתוכו, ונראה שהיום יותר מתמיד זה לא מה שחלק גדול מהציבור עושה.

תרבות המארז השיווקי, הסטריאוטיפ וההכללות הגורפות כבשו את מחוזותינו כבר מזמן, וכך מי שאומר מילים לא נעימות לאוזן, אף שלרוב מתגלה שזו האמת האובייקטיבית, מצטייר כקיצוני, מתלהם ומוקצה ומי שאומר את המילים המיוחלות והקוסמות, גם אם הוא לא מאמין בהן הופך לנערץ ,אהוב ויקיר.

הבחירות הללו הן דוגמא מצויינת שאני מאמין שתלמד באוניברסיטאות בחוג לשיווק, איך הופכים מוצר גרוע ביותר לכמיהת רבים. האבסורד הוא שאם היה מדובר במוצר מוחשי, התרמית היתה מתגלית במהרה, אך במקרה זה לא מדובר במוצר מוחשי ואין אפשרות לעצור את הסחף מניסיון האחר, אלא במוצר וירטואלי שאת אותותיו נחווה כולנו יחדיו רק במשך הזמן, וייתכן שנגלה אבן שאין לה הופכין, הלוואי ואתבדה.

התגייסות גופי התקשורת לתרבות "עגל הזהב", לא תורמת ואף מקשה על הבוחר לבחון את המפלגות השונות באופן מושכל ואובייקטיבי.

יוצא מכאן שלהכרזתו של מנהיג הליכוד, בנימין נתניהו, שהליכוד לא יצטרף לממשלה של קדימה, אשר תרצה לבצע הינתקות נוספת, פרשנות שונה אצל לא מעט אנשים. הליכוד מצטייר כמפלגה שלא רוצה בשלום, הכיצד היא מתנגדת ל"עגל הזהב". אך עם זאת הבידול שנוצר והעצמת המסר שהבחירות הן משאל עם על תוכנית ההינתקות ימשוך לליכוד לא מעט ממצביעיה המסורתיים שרצו בהמשך שלטונו של אריק שרון יבל"א, חלק מהמתלבטים ואת אלו שמסתכלים בתוך הקנקן כך שלציבור בוחרי הליכוד יתווספו לא מעט בוחרים מהשמאל ומהימין.

לא מעט בוחרים שכרגע מזוהים עם קדימה יצביעו לבסוף למפלגת העבודה, "חוזרים הביתה", המגמה הזו מתגלה כרגע בקיבוצים ומסתמן שהיא תתרחב וזאת בנוסף לבוחרים החדשים מהפריפריה, מצביעי העבודה המסורתיים לא אוהבים את חיים רמון ולא מתלהבים מעריקתו של שמעון פרס לקדימה. יש סיכויים גדולים שנחזה בהיסטוריה ועלה ירוק ו/או הגימלאים יכנסו לכנסת.

תפנית או חץ תיכנס גם כן ואם שלוש המפלגות, שינוי, חץ ותפנית היו מתאחדות נראה שביחד היו מגיעות למספר חד ספרתי גבוה ואף יותר. כך שלמרות העקביות בתוצאות הסקרים התוצאות בבחירות יהיו שונות והפערים בין שלוש המפלגות הגדולות יהיו קטנים יותר, כך שמוקדם לתפור חליפות ורצוי להמתין לתוצאות האמת.