הולכת שולל בדיווח העיתונאי

ערוצי החדשות הישראלים (Ynet, NRG, WALLA) ציטטו (26.3.06) בכותרת מובלטת את פנייתו של ראש הממשלה הפלשתיני המיועד לציבור הישראלי ערב הבחירות. Ynet בחר בכותרת "הנייה לבוחר הישראלי: רוצים קץ לסכסוך", WALLA "הניה: אנו רוצים לשים קץ למשבר עם ישראל" ו - NRG ""רוצים לשים קץ לסכסוך" ובכותרת משנה "יומיים לפני הבחירות שולח הנייה מסר מרגיע לבוחרים בישראל".

הדיווח העיתונאי

שלושת האתרים הביאו את תרגום דבריו של הנייה כפי שצוטטו על-ידי סוכנות הידיעות AP. להלן הדיווח של Ynet ככתבו וכלשונו:

"יומיים בלבד לפני הבחירות בישראל פנה בצהריים (יום א') מנהיג החמאס, איסמאעיל הנייה, לבוחר הישראלי כדי להבהיר - חמאס רוצה לסיים את המשבר מול ישראל. "איננו מחפשים מערבולת דמים באזור", אמר לכתבים בעזה. "אנחנו רוצים זכויות וכבוד לעם הפלשתינים, רוצים לשים קץ למצב המסובך הזה, שנמשך כבר עשרות שנים".

הנייה ביקש בדבריו להעביר כמה מסרים לבוחר הישראלי, אך סירב לנקוב בשמה של מפלגה שלדעתו הישראלים צריכים לתמוך בה. "נוכחותו של חמאס שלטון", הבטיח עם זאת, "היא תחילת פתרון הסכסוך - אם הם (הישראלים) ירצו בכך".

מנהיג החמאס, שיושבע ביום רביעי הקרוב בצהריים כראש ממשלת הרשות הפלשתינית, התייחס ל"תוכנית ההתכנסות" עליה הכריז לאחרונה ממלא-מקום ראש הממשלה, אהוד אולמרט. "לא נשב לכיבוש על הזנב. אבל אין משמעות הדבר שאנחנו סבורים שהגבולות שעליהם הם יחליטו יהיו גבולות המדינה הפלשתינית".

לדברי הנייה, חמאס נבחר "על העקרון לפיו יש להגן על לגיטימיות ההתנגדות לכיבוש הישראלי". הוא נשאל האם יקיים שיחות עם ישראל אך אמר כי השאלה כלל לא תלויה בו. "הבעיה היא אצל אולמרט, אצל קדימה. הוא אמר שהם לא יקיימו מגעים עם הממשלה הפלשתינית. הוא הודיע על העמדה הזו. הבעיה אינה איתנו".

לכתבות האלה לא נלוו דברי פרשנות או ניתוח. הבחירה הסלקטיבית של הכותרת על-ידי האתרים השונים בדבר נכונות (לכאורה) של החמאס להסכים ל"קץ הסכסוך" נוטעת את הרושם כאילו קיימים סימנים לתפנית בעמדת החמאס אשר אפילו ערפאת לא היה מוכן לה בקמפ דיוויד שם סרב בתוקף לדרישת רה"מ ברק על קץ הסכסוך.

האומנם חלה תפנית בעמדות החמאס?

אין לבטל על הסף את חשיבות דבריו של איסמאעיל הנייה. יחד עם זאת, ראוי לבחון את משמעותם האמיתית בהקשרם הנכון ותוך השוואה לעמדות שחזרו הציגו מנהיגי החמאס בתקופה האחרונה. ניתוח עמדותיהם מעלה, כי אין במתקפת הנועם הדיפלומטית של החמאס או בנוסח קווי היסוד של ממשלתה פריצת דרך או ביטוי לתפנית אסטרטגית במדיניות החמאס. התמורות המדיניות המשתמעות מהן הינן בבחינת שינויים סמנטיים בלבד שנועדו בעיקרם לאוזניים מערביות לשם הכשרת החמאס מבחינה מדינית. החמאס נותרה מחויבת לעקרונות היסוד שלה מהם לא סטתה כהוא זה ועיקרם:

א. נאמנות לאמנת החמאס הדוגלת בג'יהאד כדרך היחידה לשחרור כל שטח פלשתין. החמאס הבהירה, כי מדיניות התנועה בשלב ההיסטורי הנוכחי עד השגת הנסיגה הישראלית מהגדה המערבית אינו סותר את אמנת החמאס ביעדי העל לטווח הארוך.

ב. שלילת ההכרה בזכות מדינת ישראל להתקיים בכל תנאי. קווי היסוד של ממשלת החמאס אינם מציינים את שמה של ישראל ולא דנים במציאות של הסדר אפשרי עימה בעתיד.

ג. דחיית כל אפשרות למו"מ עם ישראל. כל היותר מוכנה החמאס לדון בשאלת המו"מ רק לאחר נסיגה ישראלית מלאה לקווי ה- 4 ביוני 67' ולאחר הסכמה ישראלית על המכאניזם לשיבת מיליוני הפליטים הפלשתינים לתוך שטח מדינת ישראל. סעיף 2 בקווי היסוד של הממשלה החדשה קובע: "דבקות בזכות השיבה של הפליטים הפלשתינים לבתיהם ולרכושם בהיותה זכות פרטית וקיבוצית שלא ניתן לוותר עליה".

ד. דבקות ב"התנגדות", שמשמעותה כל ביטויי המאבק ובכללם גם פיגועי ההתאבדות, כדרך היחידה להשיג את היעדים המדיניים. סעיף 4 בקווי היסוד של הממשלה קובע, כי "ההתנגדות על צורותיה השונות היא זכות לגיטימית של העם הפלשתיני לשם שימת קץ לכיבוש והשבת זכויותיו הלאומיות".

ה. חתירה בלתי מתפשרת ל"שחרור כל פלשתין מהים לנהר".

ו. הקמת שלטון איסלאמי בפלשתין שיחיל את ה'שריעה' (ההלכה האיסלאמית) כדת המדינה ויבטל את הדמוקרטיה. בפסק ההלכה שהעניק את הלגיטימציה להשתתפות החמאס בבחירות נאמר מפורשות

עלייתה של החמאס לשלטון לא מיתנה את עמדותיה הבלתי מתפשרות באשר לפתרון הסופי של הסכסוך בפלשתין. נהפוך הוא. החמאס רואה עצמה כמי שנמצאת בעמדת כוח המאפשרת לה להציג תביעות אולטימטיביות מישראל (בראשן קליטת מיליוני פליטים פלשתינים) שמשמעותן הלכה למעשה חיסולה של מדינת ישראל.

בראייתה, ההיסטוריה משחקת לידי התנועה האיסלאמית המצויה בתהליך של התחזקות מתמדת לעומת ישראל, אשר למרות כוחה הצבאי העדיף, חלשה ברוחה ולא תהיה מסוגלת להתמודד לאורך זמן עם הנחישות של החמאס והעם הפלשתיני להחזיר לידיו את "מלוא זכויותיו ההיסטוריות".