לרגל חג החירות הבא עלינו לטובה, החלטתי לגלות קטנוניות מתבקשת ולבקש משאלת חופש אולטימטיבית מכמה ממובילי המדיניות, התרבות (?) והדרך במדינת ישראל: שחררו אותנו מכם/ן...
ולהלן רשימה חלקית
עבריינים עם פרוטקציה
הסיקור במעריב, שכיסה את רצח האם ובנה הקטן על דרך נמיר, ע"י עבריין כביש עם פרוטקציה - היה מדהים. ניסוח מתוחכם שנתן לגיטימציה לפושע (בזכות הרזומה שלו) ובלב הטקסט עצמו הפחית את האישום מהריגה ל"גרימת מוות ברשלנות ונהיגה לא זהירה". נהיגה לא זהירה, כשמדובר בעמך ישראל, היא נהיגה במהירות 10 קמ"ש מעל המותר או מעבר בין מסלולים בכביש ריק בלי לאותת. מעבר לזה, השיפוט מחמיר. כשמדובר בעו"ד דורי קלגסבלד, איש וקופת שרצים מוסרית בידיו עוד מקדמת דנא, אולם מקורב אל מסדרונות האליטה המחברת בין הון לשלטון, "נהיגה בלתי זהירה" היא רצח זחוח של אם בת 22 ובנה בן השש בצהרי היום בתל אביב. אישום ב"הריגה" (שיש עימה כוונה) עלול אולי לגזול ממנו את הרשיון לעסוק בעריכת דין. אני מהמרת על כך שעוד נראה אותו מואשם בגרימת מוות ברשלנות וכפרס תנחומים - מרוויח את הג'יפ הבא שלו מעברייני הון-שלטון כדוגמת אלו שהילתם תחסוך ממנו את תשלום המחיר על הפשע האולטימטיבי שביצע השבוע.
הוא לא לבד - מסתובבים הרבה כמותו בינינו.
אודטה
אחרי משקאות הדיאט, תחליפי החלב ותחליפי הלחם בפסח, קיבלנו את תחליף התרבות הצעקני, ההמוני והצורמני הזה, שנראה כמו מוצר שתפח יותר מדי תחת מנורת השיזוף וכדי להסתיר את הבושה - עטה עליו יותר מדי צבעים ועדיים, שלא לדבר על צחקוקים ותרועות-פתע, שכדאי לסנן למען בריאות נפשם של ילדינו.
ועכשיו, כשהתבססה עמוק בתוך התרבות הישראלית, אודטה גם כותבת לנו מהגיגיה בנושאים רפואיים וטיפוליים, שקשה לי להאמין שיש לה הבנה כלשהי בהם, מלבד סלוגנים סיינטולוגים שחוקים שהיא משננת בלי סוף. ואולי זאת הקונספירציה, בעצם - רק כדי להפטר מהרעש הצווחני הזה ומהבהוב הנצנצים בעיניים, נסכים לזרוק את הריטלין ולקבל עלינו (בממון רב) את עול מצוות הסיינטולוגיה. אם זה מה שמתכננת הגברת - הרי שהיא או-טו-טו תצליח... אנו קרובים להסכים לכל דבר שהיא תבקש- רק שיצטמצמו נזקי החשיפה שלנו לאודטה.
ג'ודי וסטיב
אחרי שראיתי בטלוויזיה ובעיתון את עיצובו המדהים של ביתם של השניים, אני מוכנה לסלוח להם קצת. מי שחיים בתוך עיצוב מבהיל כל כך, חייבים - ברוח הפאנג שווי - להיות מושפעים ממנו לרעה. התמונה של סטיב יושב על כורסה נוקשה בעיצוב אוריינטלי-עאלק-אוטנטי וצבעוני להחריד, גמרה אותי. שלא לדבר על הראיון הנינוח של הזוג המלכותי בביתו - ג'ודי בג'ינס, אבל שר החוץ האלמותי שלנו בחליפה ועניבה. מי שמסתובב בבית האוריינטלי שלו עם חליפה ועניבה ויושב על כריות צבעוניות להחריד ומושבים זקופי גב עם פיתוחים שמבלבלים את העיניים, עדיף שיישאר בבית, במקום שבו הוא אכן האמיר האמיתי. שלא ינסה שוב להיות האמיר שלנו. במחשבה שנייה, ואם הוא ינסה - הוא יצליח? לשמחת העם בציון, לא בקרוב.
חוק איסור מכירת חמץ
שינוי פספסו את הבחירות כי הן התקיימו לפני פסח, ולא אחריו. אם היו מתקיימות אחריו, אולי היה להם סיכוי לעבור את אחוז החסימה, ולו רק בגלל החוצפה הלאומית של איסור מכירת חמץ בפסח, שהיא עניין שאינני מצליחה "להתרגל" אליו במשך השנים, למרות שעם הגיל אני משלימה בדר"כ עם רוב גזירות החיים. איסור מכירת חמץ צריך להיות כלול בהגדרה המילונית ל"כפייה דתית". בין הפרושים המילוניים ל"כפייה" בכלל, מצויים "אינוס, הכרח, אילוץ, אונס". אין שום דבר יהודי, כפי שהיהדות מוצגת בפנינו ע"י מי שתופסים עליה בעלות לאורך דורי דורות, ב"אונס". איסור מכירת חמץ בפסח נכלל בעיני גם בקטגוריית המעשים הקשורים לעבירות על זכויות האדם. כדי להשתחרר מהאינוס - אני קוראת לכולנו לא לקנות (כל השנה) בחנויות שאינן מוכרות חמץ בפסח למי שחפץ בכך ובמלונות המהדרין ומגישים רק מצות 7 ימים לפני פסח (המלונות באילת למשל, במצוות הרבנות). כדי לצאת מעבדות הכפייה הדתית לחירות הפרט הבסיסית ביותר של בחירת המזונות הבאים אל פינו, צריך מודעות והתארגנות. מרימים את הכפפה?
ושנצא מעבדות לחירות - כי השתחררויות קטנות כאלו, תהפוכנה את הייאוש לקצת יותר נוח...
חג שמח ובטוח!
