הקלות והכבדות מיסוי בחוק ההסדרים

עוסק זעיר במס הכנסה

שנים ארוכות מחפשים ברשות המיסים מענה לבעלי עסקים זעירים במס הכנסה, כשם שקיים במס ערך מוסף. במסגרת חוק ההסדרים האחרון סוף-סוף עשו את זה: הכרה בעוסק זעיר במס הכנסה. טלו לדוגמה מורה פרטי שהכנסתו היא כמה אלפי שקלים בחודש. נישום מהסוג הזה היה חייב להגיש דוח מלא למס הכנסה - למרות הכנסתו המזערית. מדובר על 400,000 עוסקים פטורים במע"מ בשנה ומדי שנה נוספים 60,000 עוסקים; ניתן להניח שבנוסף למספרים המדווחים, ישנם עוסקים רבים בעלי הכנסות זעירות שאינם מדווחים כלל.

המטרה היא לתת פתרון לאוכלוסייה הזאת החל מינואר 2024 ולעודד אותם לדווח בצורה קלה ונגישה לרשות המיסים. על-פי התיקון, עוסקים שהכנסתם עד 120,000 שקל בשנה, יהיו זכאים להירשם כעוסקים זעירים למס הכנסה ולנכות אוטומטית 30% מן המחזור; במקרים רבים הם לא יגיעו לסף המס. הרשות הבטיחה גישה נוחה באינטרנט, בלי הרבה סיבוכים.

החוק קובע שורה של תנאים בהם יש לעמוד כדי להיות זכאים להקלה זו. מדובר ביחיד תושב ישראל שמפיק הכנסה מעסק או משלח יד, המחזור הוא כאמור עד 120,000 שקל בשנה ופקיד השומה רשם אותו כעוסק זעיר; לא כל עוסק פטור במע"מ יהיה חייב להירשם כעוסק זעיר במס הכנסה, אם כי תהיה הרשמה אוטומטית של העוסקים הפטורים וניתן יהיה לפנות ולבקש שלא להירשם כעוסקים זעירים. המועד הקובע לקביעת הסטטוס הוא הגשת הדוח. יש מגבלות כדי למנוע תכנונים בלתי ראויים, כגון מי שאינו עומד בתנאים. במקביל לא יחולו על נישומים אלו, הוראות 23-17 לפקודת מס הכנסה (העוסקות בניכוי הוצאות).

לא ניתן לקבל את ההטבה של ניכוי גלובלי כאשר הנישום מעסיק עובדים (ההנחה היא שמי שמעסיק עובדים אינו עוסק זעיר), אם לא מנהלים פנקסים קבילים (עוד לא ברור איזה סוג פנקסים יהיה צורך לנהל, נקווה שלא יהיו הוראות מכבידות), שלא הייתה לו הכנסה שלא הופקה מיגיעה אישית (כגון חלוקת רווחים מחברה משפחתית או משותפות כלשהי), והכסף לא התקבל ממעסיק. מי שמחזיק בחברה או מי שיותר מ-25% מהכנסתו התקבלו מקרובו - לא יכול להיות עוסק זעיר. אם ייקבע שהעוסק אינו זכאי להירשם כעוסק זעיר, הקביעה תחול על השנה השוטפת ועל השנתיים הבאות, וזאת כדי להבטיח המשכיות בדיווח.

הקצאת מספרי חשבוניות

צעד זה הוצג כחלק מהמלחמה בחשבוניות הפיקטיביות, והכנסת תמיד מאשרת הצעות כאלה. אפשר לשאול האם בדיעבד הצעדים הקודמים למאבק בחשבוניות הפיקטיביות עזרו, אם באים שוב ושוב ואומרים שהבעיה קיימת ומחריפים את הצעדים.

הטכניקה הפעם: רשות המיסים היא שתאשר הוצאת חשבונית מ-5,000 שקל ומעלה. כאשר באים להוציא חשבונית ללקוח, יהיה לבקש מהרשות אישור ומספר חשבונית, ובלעדיהם - המשלם לא יוכל לנכות את התשלום בספריו. הוראות המעבר אומרות, שבשנת 2024 הסכום יהיה 25,000 שקל, הוא יורד מדי שנה ב-5,000 שקל עד 5,000 שקל ב-2028. הרשות מבטיחה שיש לה הטכנולוגיה לעשות את זה. תהיה תוכנה במחשב שתתחבר להנהלת החשבונות, יעבור מסר בין המחשב של העוסק למחשב של רשות המיסים, והמסר הזה יחזור עם מספר החשבונית.

הצעד הזה עתיר שאלות וקרוב לוודאי שיהיה עתיר בעיות, שכן מדובר במיליוני חשבוניות בחודש. נתחיל מכך שמותר יהיה לרשום את המספר בכתב-יד על החשבונית, משום שניתן יהיה לקבל אותו בטלפון; תחשבו מה יקרה אם יהיו טעויות בשמיעה או בכתיבה.

אם מישהו ברשות המיסים יחליט שלא לאשר את הוצאת החשבונית, צריך יהיה לפרט את העילה והנישום יוכל לערער תוך שני ימי עסקים. בשלב הזה, כנראה צריך להגיד ללקוח: בוא נחכה לראות מה קורה עם החשבונית. התשובה גם יכולה לתת אפשרות שהקונה יקח על עצמו את תשלום המע"מ, והוא ידווח על העסקה בספריו ויקזז את המע"מ.
את השימוע אפשר לעשות בהיוועדות חזותית, ואם הרשות תעמוד בסירובה - ניתן יהיה להגיש השגה שתוכרע תוך 60 יום.

אם ההשגה תידחה, ניתן יהיה לפנות לבית המשפט המחוזי. זה אומר: לקחת עורך דין, גם אם מדובר בחשבונית של 50,000 שקל שהמע"מ בגינה הוא בערך 8,000 שקל - וכל זה רק כדי להשיג מספר כדי שהלקוח יוכל לנכות בספרים את המע"מ. עדיף שלא לדמיין מה יקרה מבחינת היומנים של בתי המשפט המחוזיים, אם אפילו אחוז קטן מהמיליונים שמוציאים חשבוניות מדי חודש יפנו לבית המשפט.
שירות הלקוחות בארץ בכללותו אינו מן המשופרים; מה יקרה אם יהיו הרבה השגות לרשות המיסים, כאשר ממילא היא בחסר עצום של כוח אדם? הם מאוד בטוחים בעצמם ובטכנולוגיה; אני פחות בטוח. הצעד ייכנס לתוקפו בעוד שנה, אם כי מנהל הרשות הוסמך לדחות ללא הגבלה את תחילתו.

תיקונים במיסוי מקרקעין

שני תיקונים בתחום מיסוי המקרקעין. הראשון: הכנסות מדמי שכירות. תיקון זה בא לפתור בעיה נקודתית של מי שמשכיר דירה ושוכר דירה יקרה יותר. כידוע, יש שלוש חלופות לשלם מס על דמי שכירות: 1) לדווח ולשלם כרגיל. 2) פטור ממס על דמי שכירות, עד 5,470 שקל לחודש. 3) סעיף 122 לפקודה הקובע שיעור מס 10%, ללא הוצאות, פחת והפסדים.

הבעיה נוצרה לאור סעיף 17 רישא לפקודה, הקובע שהוצאות המותרות בניכוי הן רק לצורכי העסק ולא הוצאות פרטיות. מה עושה מי שמשכיר את דירתו ושוכר דירה גדולה יותר? נניח שהוא מקבל דמי שכירות ב-7,500 שקל עליהם הוא משלם מס, ושוכר ב-9,000 שקל בלי אפשרות לקזז. את זה בא החוק לתקן. כבר מהשנה הנוכחית ניתן לנכות את ההוצאה לשכירות, עד 90,000 שקל בשנה (דהיינו 7,500 שקל בחודש) ללא הפחתות, ורק לפי סעיף 122 וצריך לשלם 10% על ההפרש. היה צריך קצת להגדיל את הסכומים, אבל הפתרון הוגן ויפה.

התיקון השני: מס רכישה בעת רכישת דירות מעטפת. בדירה שנייה, כאשר מחיר הדירה הוא עד 5.8 מיליון שקל, משלמים 8% מס רכישה, ומעל זה - 10%. זהו נטל כבד מאוד. כדי להתגבר עליו התפתחה נורמה של קניית דירת מעטפת - למעשה השלד בלבד, ללא קירות הפנים והגימור, ומובן שדירה כזאת זולה יותר. עד כה, רכישה כזו נחשבה לרכישת זכות במקרקעין, שמס הרכישה עליה הוא 5%-6%; מדובר בהפרשים משמעותיים מאוד במס. הפסיקה הלכה עם הנישומים וקבעה שזו אינה דירה. אולם כעת התיקון לחוק מגדיר דירת מעטפת ככזו שהסתיימה בניית הקירות, היא כמו דירת מגורים וייגבה המס המלא.