חטיפת החייל רב"ט גלעד שליט ורצח הנער אליהו אשרי המחישו לציבור הישראלי את המצב הביטחוני הקשה אליו נקלעה ישראל לאחר יישום תוכנית ההינתקות מרצועת עזה. בחוגי הימין והשמאל כאחד, ניתן לשמוע נימת התפכחות מתפיסת ההינתקות, שהוביל ראש הממשלה לשעבר, אריאל שרון, אשר ביקש לעצב את גבולות הקבע במהלך חד-צדדי. המציאות טפחה על פניהם של מתכנני המדיניות ומבצעיה. בראייתם של ארגוני הטרור, ישראל - בנסיגתה החד-צדדית - ביטאה בראש ובראשונה חולשה אסטרטגית ומשבר אידיאולוגי עמוק, המהווה הזדמנות היסטורית לשינוי מאזן הכוחות לטובת הצד הפלשתיני.
האירועים הביטחוניים מחייבים חשבון-נפש אצל מקבלי ההחלטות, ובפרט על-רקע נחישותה המוצהרת של הממשלה ליישם את תוכנית ההתכנסות במהלך חד-צדדי דומה לזה שבוצע ברצועת עזה. על-רקע חידוש הלחימה ברצועה, ראוי לעיין פעם נוספת בהנחות היסוד של מעצבי תוכנית ההינתקות, כפי שהוצגו ביולי 2005 על-ידי תא"ל עיבל גלעדי, ראש חטיבת התכנון לשעבר באג"ת, הנחשב למוח שמאחורי התוכנית. וכך, במילים אלה הסביר תא"ל גלעדי את היגיון ההינתקות:
"ההיגיון שאני מדבר עליו הוא שאסור להישאר כלואים במצב הקיים. אסור להיות שבויים של העובדה שאין בצד השני פרטנר. צריך לעצב את המציאות בכוחות עצמנו. וצריך לעשות את זה בצורה מאוזנת. לייצר מצב שבו גם לצד השני יהיו תשומות ורווחים. שיהיה לו כדאי. רק מצב מאוזן יכול להיות יציב באמת".
"בהתחלה דיברנו על דימוי ניצחון. אחר כך עברנו לבימוי ניצחון. אנחנו צריכים להיות התסריטאים והבמאים של המהלך. אנחנו השחקן היחיד כאן. אין שחקן משנה. צריך לביים את הסיטואציה ברגישות ובחוכמה".
"הכיוון ברור. האזרח הפלשתיני רוצה לקחת את המשפחה ולהיכנס למכונית בח'אן יונס ולנסוע לבקר את המשפחה בעזה. והדינאמיקה הזו יכולה לחולל שינוי. בשביל זה צריך תמריצים. והשקעות. ונמל ימי, ושדה תעופה, ומעברים, ושיפור כלכלי, ופרויקטים של בנייה. אז מה, יהיו לחמאס עוד אלף רובים? אז יהיו. שמע, לא זה מה שרלוונטי כרגע. צריך לשאוף שהרובים האלה ייאספו בשלב מאוחר יותר. ופס הייצור של הקסאם יחליד. אבל זה תהליך. אני מקווה שאנחנו מניעים אותו עכשיו".
תפיסת ההינתקות קרסה לחלוטין ועימה גם ההרתעה הישראלית. האינטרס הלאומי מחייב דיון אמיתי בהגדרת האינטרסים הישראלים ובבחינה מחדש של התהליכים הפוליטיים שהובילו להיווצרותה של מדינת טרור ברצועת עזה המאיימת לגרור את ישראל למלחמת טרור והתשה שסופה אינו נראה.
הפקת הלקחים חיונית כמסר לציבור הישראלי, לפיו גם הדרג המדיני נושא באחריות לטעויות אסטרטגיות ונכון לשלם את המחיר על ניהול מדיני וביטחוני כושל. פעמיים שגו ממשלות ישראל בעצם ההתיישבות ברצועת עזה, שעלתה בדם ובממון רב ובנסיגה החד-צדדית ללא העברת השליטה לגורם שלטוני בעל סמכות. "והציבור מטומטם, ולכן הציבור משלם", שר שלום חנוך, והפוליטיקאים תמיד מצליחים לחמוק מאחריות.
ויושב לו ראש הנחש במינהרה אי-שם ברפי...
