הלא נחשבים שוב צדקו

אדם אחראי יודע: לעולם אסור לקחת הלוואה בשוק האפור, למטרת שופינג. זה יקר מדי. אהוד ברק סיפר לנו, שהשקט הזה שקיבלנו מנסראללה במאי 2000, זה מתנה. עכשיו מתברר שזאת היתה הלוואה, ותושבי הצפון נדרשים להחזיר, עם ריבית רצחנית (תרתי משמע). אני מגדיר את השקט שקיבלנו כ"הלוואה", לא בגלל הנסיגה החד-צדדית, אלא בעיקר בגלל חוסר המעש לנוכח עיבוי דרום לבנון בטילים, מרגמות וקטיושות. עכשיו, הגיע זמן התשלום.

שש שנים הוא מסתובב באולפני טלוויזיה, מפזר בטרם ראיון את נוצות הטווס, ומפליג בשבחה של המתנה שהביא לנו מנסראללה. גם נוכלים, שפרנסתם מתבססת על שקר, יודעים: כל שקר מותר, חוץ משקר עצמי. והשמאל, בעיקר מאז פסטיבל אוסלו, משקר את עצמו ואותנו. וכל פעם שהמציאות טופחת בפרצופנו - אנחנו מלווים את יקירנו למנוחתם האחרונה, מתעשתים, ו... חוזרים אל חיקו החם של השקר העצמי.

מספטמבר 93 עד יולי 2000, ערפאת הוגדר ע"י מנהיגי השמאל: "הפרטנר". דוברי הימין צרחו, בכו, הפגינו, נשכבו על הכביש, הזהירו והתחננו: אל תתנו לו רובים". תגובת השמאל? מטח עלבונות: "אנשי האתמול", חוזה השחורות", וכמובן, איך אפשר בלי "ימין קיצוני הזוי ומסוכן".

קציני המודיעין עמדו חסרי אונים, מול האמוק של סוכני השלום (בעיקר של פרס) - כשהזהירו מהנוכל. אחרי שהתפוצצו השיחות בקמפ-דייוויד, אהוד ברק חזר הביתה ובפיו גילוי מרעיש: "חשפתי את פרצופו האמיתי של ערפאת". מתברר שהלא נחשבים צדקו.

בדצמבר 2003 שמענו לראשונה מאריאל שרון דיבורים על גירוש היהודים מגוש קטיף. "הינתקות", הוא קרא לזה. הנידונים להיעקר צעקו, מחו, הפגינו והזהירו: הינתקות אמיתית לא תהיה. מדובר בגירוש, שלאחריו נמשיך לספק להם חשמל, עבודה, מים, חומרי גלם ותרופות. ומבחינתה של הקהילייה הבינלאומית, אנחנו נהיה אחראים על מצבם ההומניטרי של העזתים, והכי גרוע - הגירוש יעלה את החמאס לשלטון, וישמש רוח גבית לטרור. הכול רשום ומוקלט. דיברו ללאמפה.

העוקרים התחייבו לשיפור במצב הביטחוני והכלכלי (45 מיליארד שח נמחקו בבורסה בתוך יומיים), ולא שכחו להסביר ששוחרי רעתנו, מכירים בעוצמתנו הצבאית, ולא יעזו לירות, אף לא קסאם אחד. "אם רק יעזו, נפיל עליהם את השמיים". המשפט האחרון היה מיועד לאוזניהם של יורי הטרוריסטים. בין שיגור אחד למשנהו, הם נוהגים להתפרק מצחוק, באמצעות חיקויים של מנהיגינו המאיימים. הלא נחשבים שוב צדקו.

מלחמה בצפון. אבי תיאוריית "קורי העכביש", החליט שהגיע הזמן לעבור לשלב הבא. ללא שום סיבה התקרב הגמד הזה אל הגוליבר שישן את שנת הישרים, ובכל העוצמה האצורה ברגלו של גמד, בעט באפו של הענק הישן. רצה מן הסתם להוכיח שההרתעה שבנינו בהבל פה, יש לה שני צדדים: היא גם מצחיקה אותו, וגם מפעילה אותו.

עכשיו כולנו מתפללים לשלומם של חיילי צה"ל, שכמו תמיד, נדרשים לתקן את השגיאות של חובבי הנסיגות החד-צדדיות. בטווח המיידי, הצלחת מבצע "שכר הולם" פירושה: לוויה מפוארת של נסראללה, סילוק החיזבאללה מדרום לבנון, הפסקת ירי הקסאמים בדרום הארץ, והחזרת החטופים הביתה. מיד אחרי זה, לקחת את תוכנית ההתכנסות, ולהכניס אותה- אתם יודעים לאן...