הם לא משקרים

נסראללה אומר שהוא לא מעוניין להבעיר את האזור. הוא מתכוון לזה. הוא גם אומר שהוא מעוניין בשבויים ולא מעבר לכך, שהוא לא מתכוון לתקוף עכשיו ושאין לו עניין בפעילות צבאית כרגע. נכון, זה לא פוטר את הצבא, עקרונית, מאחריות לשלומם של החטופים, אבל אי אפשר לדחות בזלזול את דברי נסראללה. הוא לא משקר וקשה יהיה למצוא איזשהו שקר בדברים שאמר לכל אורך הדרך. הוא מתרברב, הוא שונא אותנו, הוא פוגע פגיעות כואבות ואולי הוא גם שפוט של מדינה זו או אחרת. ייתכן שכל הדברים שאומרים ה"מזרחנים מטעם" הם נכונים, אולם הם יתקשו להצביע על שקר או על חוסר עקביות בדבריו ובהתנהגותו של נסראללה.

משום מה אני נזקק שוב לדברי נסראללה בדברו על אולמרט ופרץ. הוא אמר להם שהם טירונים וחסרי ניסיון והמליץ להם להתייעץ עם אנשים מנוסים מהם בענייני ביטחון. גם בזה הוא צודק אם כי הוא טועה בדבר אחר - הוא לא מבין שכל הקונספציה ה"מדינת-ישראלית" היא הרבה פחות אמינה והרבה פחות רצינית ממנו. עצוב...

אולמרט ופרץ רוצים להראות שהם לא פחות טובים מ"מומחים ביטחוניים" והחליטו להפגין שרירים. על מה ולמה? לצורך הגנה על ארצנו? על עמנו? על ערי א-להינו (או לפחות ערי בתי-הקפה ובתי-הבושת)? לא ולא! הם מפגינים שרירים להבטיח את שלום החיילים! לכן אפילו הבסיס של הפעולה ומגמתה היא שלילית. היא מושתתת על תפיסה מעוותת ושקרית.

ירי על ישובים בדרום ובצפון אינו מהווה קאזוס בלי, חטיפת חייל - כן. פצצות מרגמה על גוש קטיף ושדרות לא הצדיקו פעילות צבאית, פגיעה במוצב צבאי - כן. חטיפת אזרח ופיצוצים בריכוזי אוכלוסין אינם הכרזת מלחמה אולם חטיפת שני חיילים - כן.

הדברים שאני כותב עכשיו נשמעים כמו כפירה בעיקר. בייחוד כשהם יוצאים מפי "ימני קיצוני" שכמוני, האמור, לדגול בפעילות צבאית תקיפה ולשמוח שסוף סוף ישנה כזאת, גם אם לא להזדהות עם מטרותיה. אולם כאן טמון עוד אחד מהיסודות הבעייתיים ביותר שהכי קשה לקעקע, בייחוד אצל אנשי ימין - אי אפשר להזדהות עם פעולה שלא מזדהים עם מטרתה. לא רק, כפי שכותבים אחרים שמו על כך את האצבע ובצדק, בגלל שהשקט שהפעולה הלזו תייצר מיועד לצרכי גירוש.

עצם הפעילות הצבאית הזאת לא נועדה לא להגן על הארץ, לא על עריה ולא על אזרחיה. לפני כמה חודשים היו קטיושות בצפון ואיש לא פצה פה וצפצף. בוודאי שלא פתחו במבצע כה נרחב כדי להגן על הישובים.

בדרום ישנם טילים דבר יום ביומו זה כשנה ומעלה. האם מישהו העלה בדעתו להתחיל במבצע צבאי בעקבות כך? האם דמם של החיילים סמוק מדם האזרחים? (לא חלילה דם המתנחלים, עליו אין ויכוח שהוא שווה כקליפת השום... דמם של תושבי יד מרדכי, אור הנר, כפר עזה ושדרות.)

התשובה היא - כן. חד-משמעית. מה שמוכיח שבעצם לא החיילים מוסרים את נפשם על הארץ ואפילו לא על ה"מדינה" או על האזרח הפשוט, אלא להיפך - האזרחים מגנים על החיילים כשכפ"ץ חי. וגם משלמים בדמם עליהם. והא ראיה - הקטיושות הנוחתות על ישובי וערי הצפון באו כתגובה מצד החיזבאללה על הפעילות הצבאית הנרחבת בעקבות חטיפת החיילים. כנ"ל הקסאמים על אשקלון בעקבות הפעילות בעזה שבאה כתגובה לחטיפת חייל.

אני יודע שהמשפט האחרון יקפיץ עלי את כל הגורמים ללא יוצא מן הכלל, אולם העובדה היא שעד הפעילות של צה"ל בעקבות חטיפת החייל (שכולנו מקווים שיחזור בשלום), היה קסאם אחד על מבואות אשקלון ובעקבות המבצע זה התרחב. אני לא מציג כאן את דעתי על המבצע עצמו. אני רק מראה מי משלם מחיר על מי - החיילים על האזרחים או האזרחים על החיילים.

אולם ההבדל בין ה"קרבות" (קשה לי לכנות פעולות עקרות וחסרות מטרה כקרבות ללא מרכאות) בדרום לבין אלה שבצפון גם אם הוא מהותי - משום שבינינו לבין ערביי עזה החיכוך מנקודת מוצא שונה בתכלית מהחיכוך בינינו לבין הלבנוניים - עדיין ההתייחסות מצדנו זהה בתכלית. חברת האבטחה המכונה בטעות "צבא" פועלת כדי להגן על עובדיה-חייליה במקום להגן על המדינה או על האזרחים ואין צורך לומר - על הארץ.

בלי להיכנס לבעיה האידיאולוגית החמורה ובלי להיכנס לבעיה המוסרית החריפה הגובות את מחירן במזומן ובמטבע מקומי, יש לנו בעיה אמיתית של תרבות שחצנית-פוליטית חסרת כל תוכלת שמביאה את כל הנוגעים בדבר - ימניים כשמאלנים, דתיים כחילוניים - לחשוב על התרבות המזרח תיכונית כעל חומוס באבו-גוש.

אנשים קופצים לעיר העתיקה או לאבו-גוש (האדוקים שבשמאלנים הנועזים נכנסים גם לרמאללה ולג'נין) "מנגבים" חומוס, לומדים כמה מילים בערבית ובזה הם חושבים שיצאו ידי חובה בהכרת התרבות הערבית המקומית והמזרח תיכונית בכלל.

שבויים בברבריות המערבית הניהיליסטית, סבורים כל הגורמים גם יחד שהגיעו לדרגת "אדם" בהיותם דומים במחלצותיהם ובסגנון חייהם לאירופאים או, גרוע מזאת, לאמריקנים ומנסים בשחצנות ובעיוורון אופייניים "ללמד בינה" את בני התרבות הערבית ה"נחשלת" וכך לעשות איתם שלום או מלחמה (איש איש לפי תפיסתו). מדברים במושגים מערביים, סוגדים לפילוסופיות מערביות שונות ומשונות (הומאניזם, סוציאליזם, קפיטאליזם, ליברליזם, דמוקרטיזם ועוד כל מיני "יזם"ים), ומשועבדים לכלכלה המערבית כריחיים על צואר.

רק לנסות ליצור עצמאות מדינית אמיתית עוד לא ניסו כאן. תרבות עברית מקורית וייחודית. אפילו "חזון המזרח התיכון החדש" מושתת על תפיסת אירופה והשלטתה על המזרח התיכון.

מובן שגם כל המזרחנים ללא יוצא מן הכלל, שבויים בתפיסה המערבית המתנשאת כלפי הערבים ללא כל הצדקה רוחנית ואפילו לא חומרית. לבד מתקופה מצומצמת של כמאה וחמישים שנה אחרונות, בהתייחס לבחינה החמרית.

מתוך הזלזול הגס הזה בתרבות הערבית נעשות כל הטעויות הטפשיות ביותר. מאמינים לשקרן האמריקני או האירופאי יותר ממה שמאמינים לשקרן הערבי. לרוב הערבי אפילו לא משקר, בניגוד לאירופאי או האמריקני, ואף על-פי כן מאמינים לאלה האחרונים יותר. מתוך תקוה מטומטמת שזה יכניסנו ל"משפחת העמים", קרי, העמים האירופאיים... (את העמים הערביים הוציאו ממשפחת העמים כבר מזמן על-מנת להכניסם בתורת "מערביים").

הבעיה העיקרית המונעת מאיתנו להודות בטעות הבסיסית הזאת וגורמת לנו להילחם מלחמת חורמה זה בזה היא הכנות המדהימה של התפיסה המעוותת הזאת, שנובעת מהנוחיות החמרית הפרטית שיש לרובנו מהתלות המערבית.

כולנו כאיש אחד סבורים שהתרבות המערבית היא התרבות הראויה לאימוץ, בשמה אנחנו מנהלים "מסע צלב" (לשמחת כל האנטישמים מאירופה ומאמריקה) כביכול בשם "עצמאות" ישראל. בשמה הימין קורא להשמדת האויב הערבי והשמאל פונה לערבים בקריאות ל"שלום" ו"משא-ומתן" וכו' כאשר המפתח בכלל נמצא בידינו - להישתחרר מהעבדות האירופאית-אמריקנית, להיות ריבון לעצמנו בארצנו ולנהל את מלחמותינו ואת היחסים עם שכנינו בהתאם לכך.

אתם תמהים לדעת כיצד יגמר הסיפור האחרון עם החטופים בלבנון ובעזה? באותה צורה בה הסתיימו כל ההתגוששויות האלימות בינינו לבין הערבים - הסכמי הפסקת-אש, חילופי שבויים והמשך ההתגרויות מצדם כשאנו לא מבינים למה הם עושים לנו את זה. בין לבין יהיו עוד גירושים ועוד התנכלויות מצד השמאל כלפי שלומי אמוני ישראל המקיימים מצוות התלויות בארץ. בצורה כזאת המעגל המטמטם הזה לא יפרץ לעולם.

קיימת רק אפשרות אחת לעצור את כל זה - פירוק כל המערכות הקיימות בצורה חד-משמעית ושיבה למסלול של חזון גאולי שרשי המגובה בתורת ישראל. כל דרך אחרת לא תצלח.

פירוק המערכות הקיימות בצורה של מרד גלוי היא הדרך היחידה למניעת שפיכות דמים. פירוק ועמידה על איתנות התורה על כל מערכות הצדק והמוסר שלה בכל תחומי החיים, כולל הלאומיים (שמזמן הוזנחו לטובת תיאוריות "מודרניות").

זה לא צעד קל. זה דורש תהפוכות נפש מרובנו, שינוי קיצוני בתפיסת העולם וקרבן לא מבוטל מצד המתמרדים, אולם האפשרות השניה היא ניוון מוחלט מוסרי ופיזי של העם היושב בציון.
עלינו להחליט מה אנו מבכרים מבין השניים...