הסכם גרוע יהיה חמור עוד יותר מאשר תבוסה של אוקראינה

פלישתה של רוסיה לאוקראינה, המתקרבת לסיום השנה השלישית, הגיעה לנקודת מפנה. אוקראינה מפסידה שטח, חיילים וזמן. השבועות הקרובים יקבעו האם היא תמשיך להתקיים כמדינה עצמאית בגבולותיה שלפני הפלישה או קרוב אליהם, עם ערבויות ביטחוניות מלאות לאזרחיה – או שמא ולדימיר פוטין יקבל פרס בדמות תוספת שטח.

לתוצאות העימות יהיו השלכות מעבר לאוקראינה ואף מעבר לאירופה, מדגיש וושינגטון פוסט במאמר המערכת. על הכף מונחת אמינותם של ארה"ב ונאט"ו, אשר מיהרו לעזרתה של אוקראינה והתחייבו לעשות זאת ככל שיידרש עד להבסתה של רוסיה. נסיגה שלהן כעת תלמד שלהתחייבויותיהן יש תוקף רק עד הבחירות הבאות – מסר אותו יקלוט היטב שי ג'ינפינג בסוגיית טייוואן.

האוקראינים הצליחו עד כה למנוע את סיפוחם ארצם לאימפריה של פוטין, למרות שנאלצו להילחם במגבלות קשות שנוצרו בשל הססנותו של ממשל ביידן בהעברת נשק מתוחכם ובשימוש בו. עיכובים אלו אפשרו לרוסיה להשיג יתרון, וכעת כוחותיה מתקדמים בחבל דונבס. רוסיה שולטת בכ-20% משטח אוקראינה ומתקדמת מערבה מדי יום, בעוד אוקראינה כבר איבדה 40% מהשטח שתפסה במחוז קורסק. כוחותיה שם מצויים בסכנת כיתור בידי הרוסים והצפון-אוקראינים, המתקדמים תוך ספיגת אבידות כבדות.

אוקראינה מאבדת חיילים בקצב שאינה יכולה לעמוד בו. האומדן הרשמי של 400,000 הרוגים ופצועים מוטה משמעותית כלפי מטה; אלפי חיילים מותשים עורקים מקווי החזית. המשאב החשוב ביותר שהיא מאבדת הוא הזמן. דונלד טראמפ הבטיח לסיים במהירות את המלחמה, אך לא אמר כיצד; הוא אמר שיקצץ את הסיוע אך לא ינטוש את אוקראינה. כמה מאנשיו מדברים על הפסקת אש בקווים הנוכחיים עם כוחות אירופיים ככוח שלום והקפאת הצטרפותה של קייב לנאט"ו למשך 20 שנה; רוסיה דוחה זאת על הסף.

מגבלת זמן נוספת נובעת מהדאגה הגוברת באירופה ומהרצון למצוא סיום לעימות המכלה את המלאי הצבאי של היבשת, מסביר הפוסט. האירופים מתקרבים בשקט לרעיון של מו"מ המבוסס על "שטחים תמורת שלום" אם ארה"ב תגדע את הסיוע. זה קורה כאשר גרמניה עומדת בפני בחירות, בהן צפויה התחזקות של הימין הקיצוני והפרו-רוסי.

ספק רב אם אוקראינה תשרוד שנה נוסף של מלחמה הרסנית. אולם, מדגיש הפוסט, החיפזון למצוא מוצא דיפלומטי, עלול להוביל לפתרון גרוע שיתגמל את פוטין על תוקפנותו ויבטיח שיתקוף שוב אחרי שיתחמש מחדש. פתרון גרוע יותיר את האוקראינים ממורמרים לאחר שראו את בתיהם, בתי הספר שלהם ומפעליהם נהרסים, ואת קרוביהם וידידיהם נהרגים. רוב כעסם יופנה כלפי המערב שבגד בהם. זהו קרב שלארה"ב ואוקראינה אסור להפסיד, במיוחד בדמותו של הסכם גרוע.