פיקוח רפואי על ברית מילה

בספר בראשית מופיע לראשונה מצוות "ברית מילה" אשר ה' מצווה את אברהם: "וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים אֶל אַבְרָהָם וְאַתָּה אֶת בְּרִיתִי תִשְׁמֹר אַתָּה וְזַרְעֲךָ אַחֲרֶיךָ לְדֹרֹתָם. זֹאת בְּרִיתִי אֲשֶׁר תִּשְׁמְרוּ בֵּינִי וּבֵינֵיכֶם וּבֵין זַרְעֲךָ אַחֲרֶיךָ הִמּוֹל לָכֶם כָּל זָכָר. וּנְמַלְתֶּם אֵת בְּשַׂר עָרְלַתְכֶם וְהָיָה לְאוֹת בְּרִית בֵּינִי וּבֵינֵיכֶם". (בראשית פרק י"ז ט'-י"א).

ואכן רוב מוחלט של הזכרים בעם היהודי עוברים ברית מילה בגיל שמונה ימים. כעניין שבמסורת, נהוג בעיקר קהילות ישראל שהברית מבוצעת על-ידי מוהל הידוע בניסיונו בביצוע בריתות. עד לתקופתנו, כישוריו של המוהל עברו מפה לאוזן וכך הוא נבחר לביצוע הברית. גם כיום קיימים מקרים רבים בהם המוהל אשר נבחר לבצע את הברית, נבחר לאחר שעשה ברית לבן אחות של דודה רחוקה.

הכשרתם של מוהלים אינה מוסדרת בחקיקה ואין מוסד תחיקתי שמרכז את הכשרתם של מוהלים ומנפיק להם אישורים לביצוע ברית. עם זאת מדינת ישראל הקימה מנגנון העוסק בכך באופן וולונטרי ותפקידו הסמכת מוהלים ומתן אישורים לתפקיד.

כידוע לכל, ביצוע ברית המילה כרוך בחיתוך של הערלה המצויה בחלק העליון של האיבר הזכרי. אין ספק כי לצורך ביצוע החיתוך נזקק המוהל לידע באנטומיה של האיבר וכן ידע בסיסי בביולוגיה והבנת תהליכים בגוף האדם. בנוסף ביצוע הפעולה כרוך בסיכונים בעלי אופי רפואי.

על אף הסיכונים הכרוכים בביצוע ברית המילה ועל אף שרוב מוחלט של הבריתות אינן מבוצעות על-ידי רופאים, זוכה ברית המילה ללגיטימיות ברוב חלקי העם ובכפוף לכך שהבריתות מבוצעות בדרך נאותה ובידי מוהל מיומן.

הפסיקה במדינת ישראל קבעה, כי פעולותיו של המוהל, על אף היותן פעולות כירורגיות, אינן פעולות רפואיות הנכללות בפקודת הרופאים ואין כל חובה שתתבצע על-ידי רופא. במילים אחרות, בתי המשפט בישראל ובעולם אישרו את המתרחש מזה דורות וקבעו, כי בריתות המבוצעות בשל מצוות הדת יכולות להמשיך להתבצע על-ידי מוהלים שאינם רופאים.

עם זאת, קבעו בתי המשפט, כי העובדה שהמוהל אינו רופא ואינו בעל הכשרה רפואית, אינה מסירה ממנו אחריות לביצוע הברית ואף מעבר לכך. כמו רופא על המוהל חלה אחריות לפני ביצוע הברית להסביר ולהדריך את ההורים כיצד מתבצעת הברית וכיצד עליהם לנהוג לאחריה. על המוהל לפרט את הסיכונים בביצוע הברית, דרכי ביצועה והשלכותיה זאת לרבות אפשריות חלופיות לביצועה. לאחר ביצוע הברית חלה על המוהל אחריות לשלומו של התינוק ועליו לבדוק ולעקב אחר הפצע באיבר.

כמובן שאין להשוות בין ברית שבוצעה על-ידי מוהל לברית שבוצעה על-ידי רופא ובכל מקרה של גרימת נזק ישוו בין דרכי פעולה של מוהל למוהל ורופא לרופא.

בתי המשפט אומנם קבעו שלמוהל יש אחריות על ביצוע הברית ותוצאותיה, אך נראה לנו כי אחריותו פחותה מזו של רופא ולו מן הטעם שהוא אינו יכול להיות אחראי לדברים שהוא לא קיבל הכשרה להם או לא למד אותם. הרופא שמבצע ברית הינו בעל ידע רחב יותר בתחומים הנחוצים לביצועה וכך מודע יותר לאפשרות של גרימת נזקים שעלולים להתרחש ובמקרה של התרחשות נזקים נדירים יותר יתכן שרופא ישא באחריות ומוהל לא.

לרוב, הבריתות אכן מסתיימות באופן תקין וללא נזקים. אך לצערנו קיימים מקרים בהם בריתות כן הסתיימו בנזק ואף נזקים קשים עד כדי נשירת הפין. חשוב מאוד אם כן לבחון היטב מי הוא אותו מוהל אשר נבחר לביצוע ברית המילה של בננו והאם עבר הכשרה מקצועית מתאימה על-ידי הרבנות הראשית לישראל וכן לדרוש ממנו הסברים מפורטים על תהליך הביצוע וההחלמה. בדרך זו אנו יכולים גם ללמוד על ניסיונו של המוהל וגם להבין את התהליך בכדי למנוע נזקים.

אין בכוונתנו לומר שרופא עדיף על מוהל, הרי מוהלים מבצעים בריתות בעם ישראל מזה דורות. אך הצעתנו היא שביצוע ברית המילה יעשה על-ידי מוהל מנוסה ומוסמך וניתן אף לעשות זאת בפיקוח רפואי.