מי שטוען שהעולם הערבי לא עבר מהפכה תודעתית ענקית, אינו מבין את המציאות המזרח תיכונית החדשה. הנשים הערביות החלו להופיע בתפקידי מפתח בחברה האזרחית הערבית. ואת הופעתן שהיתה נסתרת מעיני ההמון, קשה מאוד להסתיר היום. הנשים הערביות, שרק לפני חצי מאה היו תחת כנפי הגבר הערבי, מכניסות היום את הגברים בכל הגאווה תחת כנפיהן. כנפיהן שהפכו ליותר חזקות ובעלות נוצות הרבה יותר ארוכות, בעזרת רשתות הלווין הערביות החדשות.
למרבה הפלא, דווקא במלחמה עקובה מדם בלבנון, מפחידה ומאיימת, מופיעות להן הנשים הערביות בשליחות עיתונאית כדי לסקר את אירועי המלחמה והמראות הקשים של רצח ודם. רוב הרשתות הערביות הגדולות, ובעיקר אלג'זירה, בחרו לסקר את המלחמה בעיניים פמיניסטיות. משני צדי הגבול פועלות נשים לסיקור חדשות המלחמה. מראה אישה ערביה לובשת שחפ"צ נגד ירי וחובשת קסדה מעל ראשה, הוא מראה חדש, אולי הפעמים הראשונות להופעת כתבות בחזית המלחמה בכל המזרח התיכון.
נראה שהעולם הערבי הולך בדרכו הטבעית לדמוקרטיה ערבית לאומית משלו, בניגוד לרצונות ואשליות של הוגי דעות במערב. דמוקרטיה שתשרת את האינטרס הערבי ולא את האינטרסים המערביים של השתלטות על אוצרות האזור. והדמוקרטיה הזאת, אכן, מתחילה מהבית הערבי. כאשר אתה רואה נשים, אמהות, עוזבות את בתיהן ובוחרות להעביר את המסר התקשורתי דווקא משדה מלחמה, אתה מבחין בגאווה ערבית שצצה לה מהשורש, מהאמהות. הן מופיעות לא פחות מהגבר הערבי, חלקן נתפסות כלוחמות החופש הערבי בחזית התקשורתית של המלחמה הלא צודקת שנכפתה על העולם הערבי בלבנון.
הן, בכל מובן המילה, מסכנות את חייהן למען פעילותן, וחלקן התעקשו להתנדב כדי לעשות עבודה זו. אולי הן רואות בכך הזדמנות לבטא את המלה החופשית של האישה הערבית, אך עם זאת הן רואות את עצמן כשוות בחובות ובזכויות. הן מוכנות לתת את כל החובות, וחלקן תאבדנה חייהן במלחמה, כפי שנרצחה צלמת רשת LBC לייאלי נג'יב בת ה- 23 שנים בלבד.
הקול הנשי הערבי, המגיע מתרבות איסלאמית פלורליסטית ופתוחה לשינוי בתדמית האישה המוסלמית והערבית, בא עם מסר של שינוי דפוסי התנהגות חברתיים מסורתיים. השינוי הזה הוא שינוי מקיף, שאיננו עוצר במלחמת עירק או המלחמה העכשווית בלבנון. הנשים חודרות לכל תחומי החיים בחברה הערבית, ומצליחות להשתלב כמו הגבר. וזו היא הפתעת המהפכה הערבית השקטה של המאה ה- 21. מחכה לנו ממש בפתח עולם ערבי נאור, מתקדם, ויש סיכוי גדול שיתחרה בכבוד ובגאווה עם אירופה המערבית, בתחילת המאה ה- 22.
הערות על נצח יהודה ומינוי ראש אמ"ן, ולקח מאיר עיניים ממשה רבינו
