עם התגברות גל המחאה הציבורית בעקבות מכשלות מלחמת לבנון השנייה מתרבים כחול אשר על שפת הים הפרשנים שכזה-כאילו יודעים מראש, ובשכנוע מוחלט, מה תהיה החלטתו של ראש הממשלה אולמרט בישיבת הממשלה הקרוב.
אף אם אחדים מ"יודעי הדבר" האלה אינם אלא "ספיניסטים" הקובעים את עמדתם על-פי משאלת ליבם, הרי בלב העניין איש אינו עוסק, בהתעלמות מכוונת או בכוונה תחילה. ולב העניין אינו "איזה סוג של וועדה תקום" אלא מה יהיה "המנדט" - או בעברית פשוטה: מרחב החקירה - שינתן לוועדה.
אם תחליט ממשלת אולמרט-פרץ כי "המנדט" יהיה מוגבל רק לחקירת תפקוד צה"ל בעת המלחמה ומוכנות הצבא ומערכת הביטחון, כולל הגורמים להפקרת העורף, מוטב לה לוועדה שלא תקום. אם תחליט הממשלה שיש לחקור רק את ההחלטות האופרטיביות שנתקבלו במערכת הביטחון ובלשכת הרמטכ"ל - גם בכך אין טעם. אילו אני השופט אהרן ברק, שמדברים בו נכבדות כמי שיעמוד בראש ועדת חקירה ממלכתית - הייתי דוחה "מנדטים" מן הסוג הזה בשתי ידיים ואומר "בלי טובות".
רק "מנדט" שיבדוק את מכלול השיקולים, ההחלטות או ההימנעות מהחלטות, ההססנות הבלתי מובנת של המערכת הפוליטית והבלגן במסגרות תומכות הלחימה של צה"ל - מראש הממשלה ומטה דרך שר הביטחון ולשכת הרמטכ"ל - ראוי שיתקבל. ורק ל"מנדט" כזה כדאי שהשופט ברק - או שופט עליון במעמד דומה - ייתן את ידו, מעמדו וסמכותו הציבורית.
אבל רק בקבלת ה"מנדט" הראוי אין די. סביר להניח כי אולמרט ייאות להקמת ועדת חקירה ממלכתית עם "מנדט" מקיף ואמיתי רק אם יבין, כי כלו כל הקיצין וכי חרב חדה מונחת על צווארו. אבל כמנהג פוליטיקאים הוא עשוי לקבל את הדין בבחינה "כופין אותו עד שיאמר רוצה אני". זאת מתוך הערכה כי עד שתסיים הוועדה את דיוניה ותמצה את כל ההליכים המשפטיים הדרושים, יחלפו שנים ובינתיים ימשיך הוא, אולמרט, למלא את כסא ראש הממשלה ולנצל את אמצעי המדינה כדי להריץ "קמפיין בחירות סמוי" בנוסח הסיסמאות שהוא מפזר כבר בימים אלה שלפיהן נראה כי מטרת המלחמה עצמה לא הייתה אלא אחת: "שיקום הגליל".
כדי שלא ייצא החוטא נשכר חשוב כי מי שיעמוד בראש הוועדה יקבע מסגרת זמן קשיחה וקצרה שבמסגרתה תפרסם הוועדה מימצאי ביניים חד-משמעיים שלא יאפשרו התחמקות מנשיאה באחריות של כל הדרגים הנחקרים. מסגרת זמן של חודשיים-שלושה, ולא יותר, די בה כדי להגיע להמלצות-יסוד שיפנו את האצבע המאשימה אל מי שחייב לתת את הדין על כשליו ומחדליו, בכל הדרגים.
לחוקרי רעידות אדמה מוכרת התופעה שבין גלי ההריסות של מבנים עירוניים שהתמוטטו וקברו תחתם אלפים, ניצב לו, כאילו בדרך נס, בנין אחד, לעתים אפילו מבנה רב קומות, שלא קרס ולכאורה נראה שלם ושמיש. רק המומחים לרעשי ארץ יודעים את האמת. הזעזוע החמור ערער את היסודות, סדק את הקירות, והבניין הוא רק "שלם כאילו" וכל כולו אינו אלא תדמית של קיום יציב שכל משב רוח קל יכול למוטט אותו.
ממשלת ישראל הנוכחית משולה לבניין כזה, מעורער, סדוק, שביר וחסר יכולת תפקוד. משב הרוח העז של תנועות המחאה, בשילוב הלחץ של הציבור שמאס בנבחריו שבידיהם הפקיר את ביטחונו ועתידו - כבר חרץ את גורלו של הבניין הפגוע. רק עוד הדיפה קלה אחת - ודי. רק עוד משב רוח קל אחד וממשלת אולמרט-פרץ תלך בדרך כל בשר ותהיה כלא הייתה, ממש כמו חלום רע, ממש כמו חזיון תעתועים.
הערות על נצח יהודה ומינוי ראש אמ"ן, ולקח מאיר עיניים ממשה רבינו
