|
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
המלחמה הזו מצטרפת לסינדרום השתיקה המתמשך. את שירי המחאה שיצאו בשנים האחרונות גם טרומפלדור היה יכול לספור באצבעותיו - על שתיקת האמנים במלחמה
|
מחדל שהתרחש בצפון? חיילים אצו בלהט פטריוטי להיקטל בשדות קרב תחת ניהול כושל של מפקדים? עורף שהופקר? חטופים הנמקים בשבי האויב? הנהגה שיתכן ואחראית לאחד מן הכשלים החמורים בתולדות המדינה? ולא שומעים אף צליל. חוץ מצלילי האזעקות, כמובן.
נכון, דיויד ברוזה הופיע במקלטים. המשורר אליעז כהן נוכח במאהל המילואימניקים, גם מוקי ביקר. בוודאי עוד כמה זמרים היו בבתי החולים. השאלה היא האם בכך מסתכם תפקיד האמנים בארץ רוויית רגש ורגשות?
הנכונות לחזק את המסתתר בביתו אנושית, רגשית, קונצנסואלית, ואינה נגועה בהיבטים פוליטיים או ביקורתיים. מדוע, משך שנים, רק בכך מסתכם תפקיד האמנים בארץ?
כל שעשו האומנים היה פעולות מושכות רייטינג וסימפטיה של הנעמת זמנם של מאושפזים-חיילים-אזרחים במקלטים-חולים - וזהו. אף פעם לא יותר מכך.
האם יתכן שמלחמה שלמה באה לידי ביטוי מוזיקלי שאומר "כל הזמן אני חושב עליה עליה ומנסה להתגבר", או אולי ב"כשאתה כאן אני מקיאה"? האם זה באמת מה שיש לתרבות שלנו להציע?
איך יתכן שלא קם אף זמר והוציא לרדיו, ממש לרדיו ולא כי יש ספיישל בעיתון, שיר לרגל התקופה? ואיך זה שאנחנו לא יודעים כמעט איזה אמן תמך במלחמה ומי לא? איך הזמרים והיוצרים, שבשם האומנות יודעים להפגין בנושאי תמלוגים ולהריץ בחורות במגרש הכדורגל כדי לעורר פרובוקציות, נאלמים לחלוטין כשהמאבק עבר מתמלוגים לטילים?
המחיש זאת אביב גפן בצורה מדוייקת בראיון שנתן למוסף ידיעות אחרונות בסוף השבוע האחרון: "פנו אלי משפחות החטופים לכתוב שיר וסירבתי". אתם יודעים, כשמישהו רגיל לא להסתבך והוא מתרגל לחיבוק הקונצנזוס, הוא יאבד את האבחנה גם כשכבר מדובר בנושא קונצנסואלי מובהק כמו השבויים.
ואגב, מעניין שהתרוץ של אביב לגבי "איני כותב שירים בהזמנה" לא היה קיים כשכתב את שיר הנושא לסרט "נערי החוף", למשל, או לתשדיר של מפעל הפיס. בואו נגיד שבמקרה הטוב זה בגלל שעכשיו לא שילמו, במקרה הפחות טוב הוא פשוט פחדן.
והמלחמה הזו מצטרפת לסינדרום השתיקה המתמשך. את שירי המחאה שיצאו בשנים האחרונות היה יכול גם טרומפלדור לספור בכל אצבעותיו.
ואתם יודעים מה? גם כשאמן כמו מוקי מוציא שיר שאומר "כולם מדברים על שלום אף אחד לא מדבר על צדק", אף אחד לא מבין למה בדיוק הוא מתכוון ונגד מי באמת הוא מוחה, ואנו שוב נשארים עם ראפ ישראלי שמתנגן טוב ולעזאזל כוונת המשורר.
אה, נכון. שלמה ארצי הגיע למחאת המילואימניקים. אבל ביקש להסתתר. ולא לעשות בכך שימוש תקשורתי. ממתי ידוען מבקש להסתיר ביקור במקום כלשהו, חוץ אולי מחנן גולדבלט במשטרה? מוזר, הסלבריטאים שלנו הרי די חיים מההתעניינות סביבם, לא?!
הדבר המעליב ביותר שניתן לומר לכל העוסקים במוזיקה ישראלית כיום הוא פשוט: לא ציפינו מכם, זה בסדר, אז כמעט לא שמנו לב ששתקתם.
תמשיכו לחלום על קיסריה ולשתוק כדמי קבלה. רק זכרו - בסוף אתם תמצאו את עצמכם בצומת חולון, בלי האמנות שלכם, ועם הרבה הופעות ובורקסים בבר מצווה של הבן של עובד. אולי שם תהיה לכם אמירה.
|
|
הכותב הוא מוזיקאי, מחבר השיר "הפכתי שבוי" של נמרוד לב וקרנית גולדווסר שיצא השבוע למען החטופים, והשיר "בארגזים" של אתי לוי שיצא בתקופת ההינתקות. משתתף במאבק המילואימניקים והמשפחות השכולות
|
|
| תאריך:
|
30/08/2006
|
|
|
עודכן:
|
30/08/2006
|
|
משה קלוגהפט
|
|
|
|
|
|
כותרת התגובה
|
שם הכותב
|
שעה תאריך
|
|
|
|
1
|
|
אפרי הלפרין
|
30/08/06 13:52
|
|
|
בשבועות האחרונים אנחנו שומעים ללא הרף את הצירופים 'ועדת חקירה', 'ועדת בדיקה'. הדיון הציבורי מתמקד בשאלה אם תקום ועדה אחת או שתיים ושלוש, ואם היא תהיה 'ציבורית', 'ממשלתית' או 'ממלכתית'. בתוך כך נשמעת התביעה שלא להסתפק בחקירת אירועי המלחמה עצמם, אלא לבדוק את מערכת קבלת ההחלטות בשנים שעברו, מההחלטות על הנסיגה מלבנון.
|
|
|
|
|
סוגיית הטלת מע"מ על עיסקות נדל"ן בשטחים הינה סוגייה שזכתה להסדר מיוחד בחוק מע"מ. סעיף 1א לחוק מסדיר תחולתו על עסקות בישראל המערבות יסודות מן ה"איזור" (יהודה ושומרון וחבל עזה), כגון: ישראלים הנותנים שירותים או מוכרים נכסים לתושבי האיזור. החוק קובע כעקרון, כי עסקות כאמור, הנכללות במסגרת סעיף 1א לחוק, לא יחשבו כעסקות למתן שירותים או למכירת נכסים לתושבי חוץ, וזאת על-מנת לשלול את שיעור מס ערך מוסף "אפס", שיעור הניתן לישראלי הנותן שירותים לתושב חוץ בהתאם לסעיף 30(א)(5) לחוק בהתקיים תנאים מסוימים, זאת על-ידי ביטול גבולות המס בין ישראל לאיזור, ביחס לנסיבות המצוינות בסעיף, כך שה"איזור" באותן נסיבות, לא ייחשב מחוץ לישראל.
|
|
|
|
|
נישום המוכר דירת מגורים מזכה זכאי למגוון פטורים ממס הקבועים בחוק מיסוי מקרקעין (שבח, מכירה ורכישה), התשכ"ג-1963. מרבית הפטורים מוגבלים בזמן. הפטור המרכזי הוא למוכר דירה פעם בארבע שנים. מי שמוכר את דירתו היחידה זכאי לפטור פעם בשנה וחצי. יוצא דופן - מי שמוכר דירה שירש. פטור כזה לא נספר כ"פטור" לצורך קבלת פטור אחר במכירה של דירה נוספת אם המוריש היה זכאי גם הוא לפטור לפני פטירתו. הפטור כמובן הוא זכות ולא חובה.
|
|
|
|
|
המלחמה תמה (אולי), וככל הנראה מלחמה חדשה מתדפקת על דלתנו וכצפוי רעידת האדמה החלה. רעידת אדמה פוליטית, רעידת אדמה חברתית, רעידת אדמה כלכלית. לכולם יש טענות, כל אחד וטענותיו הצודקות יותר או פחות. המכנה המשותף של רובם הוא חיפוש אחר שינוי, חיפוש דרך חדשה, אחרת, דרך של מינהל תקין חף משחיתויות ומחקירות משטרה על בכירים בממשלה ובכנסת, דרך נקייה. עם ישראל רוצה משהו אחר, דרך אחרת.
|
|
|
|
|
הויכוח על זהות הוועדה שצריכה לחקור את מלחמת לבנון השנייה אינו רלוונטי. גם ועדת חקירה ממלכתית וגם ועדת בדיקה ממשלתית הינן ועדות ממסדיות שלא תהיינה מסוגלות להעמיד לביקורת את הקונספציה ששלטה בממסד הישראלי בדור האחרון ואשר הביאה לכישלון בהשגת יעדי המלחמה.
|
|
|
|
|